הכל בגלל האינדיאנים
איזה תוקף יכול שרון לקבל עתה מבוש המט-לנפול, הצונח בסקרים וצופה בבעתה אל הבחירות הקרבות? ואולי הכל כדי לקנות תמיכת "האינדיאנים" במשאל?
בהופעה מבוימת היטב, היום ב-12:15 לפי שעון וושינגטון, ישתדל אריאל שרון לשדר לחברי הליכוד שאין להם מה לדאוג: הכל מסודר, הליכוד לא לבד, תוכנית ה"הינתקות" קיבלה, ולו בערך, את האישור הדרוש.
ברקע, הרחק מאחורי הירוק של המדשאה המטופחת והלבן של הבית, ימשיכו להיתמר האדום והשחור של הלהבות בעיראק. אבל שרון ינסה למלא את מסך הטלוויזיה בחגיגיות המעושה שלו ושל בוש, ולא להשאיר מקום לאש הטורדנית.
את ה"אישור" לתוכניתו הוא מקבל אמנם מנשיא מותש ומבוהל של אמריקה מובסת ומבולבלת. אבל בליכוד מסתובבים כנראה לדעתו די טיפוסים מן הסוג שיועציו הקרובים מכנים "האינדיאנים", ואלה נבערים בעיניו מכדי להבחין בין ארה"ב שלפני המלחמה בסדאם חוסיין לזו שלאחריה. איזה ערך יש לאישור תוכנית ה"הינתקות" על-ידי נשיא אמריקני שהיטיב כל-כך להוכיח חוסר הבנה מוחלט בדינמיקה של העולם המוסלמי בכלל ושל המזרח התיכון בפרט?
רק בסוף השבוע שעבר נאלץ הבית הלבן לחשוף מסמך מודיעין שהוגש לנשיא הזה 37 ימים לפני 11 בספטמבר 2001, ושכותרתו הודיעה: "אוסאמה בין-לאדן נחוש בדעתו להלום בתוך ארה"ב". קונדוליזה רייס, אותה יועצת לביטחון לאומי שאמורה לייעץ לנו עכשיו כיצד לשמור על בטחונה הלאומי של ישראל, הודתה בפני ועדת החקירה האמריקנית כי בעת קבלת המסמך הזה "ארה"ב לקתה בעיוורון ולא הבינה מה עומד להתרחש".
הנשיא, אותו נשיא שיעמוד היום זקוף וגאה לצד ראש הממשלה שלנו, לקה כנראה בעיוורון גם כשהסתער על אפגניסטן והשמיד שם כל מה שזז חוץ מבין-לאדן ואנשיו, וגם כשפיצה את עצמו אחר-כך בהכרזת מלחמת-קודש אומללה בעיראק.
איזה תוקף יכול שרון לקבל עתה מבוש המט-לנפול, הצונח בסקרים וצופה בבעתה אל הבחירות הקרבות לנשיאות? לדברי פרשנים יכול בוש להיעזר בביקור המנהיג הישראלי כדי להתרומם מעט מצרותיו ולחזור ולהיראות שוב, ולו להרף-עין, כ"מנהיג העולם החופשי" וכל זה. אבל מה נותן הביקור לשרון, אם רבים הסיכויים שבעוד שבעה חודשים בלבד ייכנס אל הבית הלבן נשיא חדש והוא - לא בוש - שיצטרך לאשר את נסיגת ישראל מעזה ואת השארתם הבלתי-מתקבלת-על-הדעת של "גושי התנחלות"?
גם בחולשתה, ארה"ב היא מעצמת-העל היחידה בעולם, ותבוסתה ההולכת ומתבררת בעיראק אינה פוטרת את ישראל הקטנה מלהתחשב בה בהתוויית תוכניות מדיניות ובביצוען. ובכל זאת חשוב לזכור שארה"ב אינה נוהגת להגן על ישראל כאקט אלטרואיסטי של גמילות חסדים, אלא אך ורק במסגרת הגנה על האינטרסים שלה עצמה.
ישראל זקוקה לעזרה אמריקנית, אבל גם אמריקה זקוקה לקיומנו במזרח התיכון - שלא לדבר על הזדקקותם של הנשיאים האמריקנים לתמיכת בוחריהם היהודים. לכן מתכרכם הלב למראה שרון, שבעיצומו של הכישלון הקולוסאלי בעיראק בא להשתדל אצל בוש בנכלמות שכזאת למען יתיר לו להיכנע לטרור הפלסטיני ולהגשים את "חזון" הקמת המדינה החמאסית.
הכי מדאיגה היא המחשבה ששרון יודע כל זאת היטב, ומציג לצד בוש רק כדי לקנות את תמיכת "האינדיאנים" במשאל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
