אפילו בסוריה מותר לצחוק על המשטר

במשך 40 שנות הקריירה שלו, קיבל הקומיקאי הסורי דאוריד לאחאם פריבליגיה שאין לאזרחי סוריה העוסקים במקצועות אחרים: לצחוק על השלטון במדינה, מבלי להיענש על כך.
גילויי התנגדות למשטר לא היו דבר נסבל במשך 30 שנות שלטונו של הנשיא חאפז אל אסד בסוריה, שמת לפני חודש. לאורך השנים נאסרו אלפי אנשים שהביעו ביקורת פומבית כלשהי על השלטון.
אך לאחאם מעולם לא ראה כלא סורי מבפנים. למעשה, אסד עצמו צפה במופעיו, בהם התייחס בעוקצנות לנושאים כמו תבוסתה של סוריה לישראל במלחמת ששת הימים, שחיתות ואי יעילות בפעולות הממשל.
"העובדה היא שאני עומד על הבמה, מדבר על שגיאות - ואני מקבל עידוד לכך - מאפשרת לי להאמין שיש שוליים בהם יש חופש, שיכולים להתרחב ככל שהימים עוברים. בהופעות שלי אני לא ביקורתי רק כלפי המשטר עצמו, אלא כלפי טעויות ספציפיות של פקידים בכירים ועובדי מדינה", סיפר לאחאם.
הביקורת הנוקבת ביותר שלו נעשית בתיאטראות, שם הוא מופיע בפני אוכלוסיה אמידה ולא בפני ההמונים. מופעי הטלוויזיה בהם השתתף היו מעודנים יותר.
העובדה שלאחאם הורשה לבקר את טעויות הבכירים - למרות שמעולם לא ביקר ישירות את אסד ואת הבסיס האידיאולוגי של השלטון - הועילה לאסד להציג עצמו כמי שמוכן לקבל ביקורת ולאפשר חופש ביטוי במדינה.
לאחאם דוחה את הרעיון שהוא היווה כלי בידי השלטון ושימש כ"שסתום ביטחון" לתסכוליו של העם הסורי. "אנו, כמו כל בני האדם, חולמים על חופש מוחלט ודמוקרטיה, אך אף מדינה דמוקרטית לא הפכה לכזו בן לילה, אלא במשך דורות".
לגבי יורשו של חאפז אל אסד, בשאר, לאחאם מרגיש אופטימי. "בשאר הוא תלמיד טוב של אבא שלו".