בג"ץ דחה את העתירות נגד משאל ההתנתקות בליכוד

שופטי בג"ץ דחו היום (ד') את 4 העתירות שהוגשו נגד קיומו של משאל ההתנתקות בליכוד, ביום ראשון הקרוב. בכך קיבלו השופטים את עמדת המדינה כי מדובר בעתירות תיאורטיות, המקדימות את זמנן ונוגעות לעניין פוליטי פנים-מפלגתי.

כבר בדיון שקיימו שופטי בג"ץ אליעזר ריבלין, איילה פרוקצ'יה ואשר גרוניס, נראה היה שראש הממשלה שרון יצלח גם את המכשול הזה בדרכו אל תוכנית ההתנתקות.

בפתח הדיון טען נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן, כי מדובר בעתירות תיאורטיות: "זהו הליך פוליטי שמתנהל בתוך מפלגה פוליטית. מה שהעותרים אינם משיגים במישור הפוליטי – הם מנסים להשיג באמצעות בית המשפט. אבל אלה הן שאלות לסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב ולא לבית משפט. זהו עניין פוליטי מפלגתי פנימי", אמר.

גם היועץ המשפטי של תנועת הליכוד, עו"ד איתן הברמן הצטרף לעמדת המדינה: "אלה הם הליכים פנימיים בליכוד. ראש הממשלה אינו משתחרר מאחריות ואינו מבקש להשתחרר ממנה. הוא אומר: "האחריות היא עלי. וערב קבלת ההחלטה הוא יקבל אותה שגם המשאל יובא בחשבון", הסביר הברמן לשופטים.

ואולם העותרים היו עיקשים. עו"ד אמנון רפאל טען כי קיום המשאל מונע מראש הממשלה הפעלת שיקול דעת עצמאי בנושא ההתנתקות: "ראש הממשלה החליט להכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעתם של אחרים. המדינה כמרקחה וכל מי שיכול מנסה להשפיע על תוצאות המשאל, במחשבה שזה מה שיקבע. אנשים עוברים מדלת לדלת, כותבים מאמרים כי הם חושבים שזה ישפיע ויכריע – אחרת מה הטעם?", שאל רפאל את השופטים.

הוא הוסיף כי הוא איננו מתנגד לקיום המשאל ואולם הוא דורש מראש הממשלה להצהיר כי אינו מחוייב לתוצאותיו.

עו"ד משה מגן טען כי "ראש הממשלה מדבר בשתי קולות: כשהוא מסתכל ימינה לאזרחי הליכוד – ראש הממשלה קורץ ומתחייב וכשהוא מביט אל עבר אזרחי ישראל הוא אומר – זה לא מחייב אותי". הוא הבהיר כי לטעמו לא מדובר בעתירה פוליטית וגייס לעזרתו את העובדה שהוא עותר עוד לפני שישנן תוצאות כלשהן.

עו"ד קנולר שיצג את ראש המועצה המקומית גלבוע, דני עטר, אמר כי לא יסתפק בכך שראש הממשלה יצהיר כי הוא אינו מחוייב לתוצאות המשאל אלא קבע שאין לקיים משאל בקרב חברי הליכוד. השופט אשר גרוניס לא התאפק והגיב: "אני לא מבין, מרכז מפלגה מתכנס – מה רע בזה? לכתוב מאמר בעיתון מותר אבל לכנס מרכז מפלגה אסור?"

את העתירה הרביעית, שהגיעו עורכי הדין יוסי פוקס וחגי יקותיאל, הגדיר השופט ריבלין כ"טענה חלשה" ואמר לשניים: "אפילו ראש ממשלה בממשלת מעבר יכול לחתום על הסכמים מרחיקי לכת וזאת על פי פסיקתנו". בעתירת השניים נטען כי ראש הממשלה אכן אמנם יכול לקיים משאל, ואולם עליו להמנע מכך בטרם מסר היועץ המשפטי לממשלה את החלטתו אם להעמידו לדין.

"השיקולים בקבלת ההחלטה על המשאל היו זרים", אמר פוקס לשופטים, "במשך שלושים שנה קמות ממשלות ונופלות, כנסת מתחלפת ופתאום – כשהפרקליטה ממליצה להעמיד אותו לדין, ראש הממשלה נכנס ללחץ כשהרגיש ששעון החול שלו אוזל. יש לו לגיטימציה לערוך משאל אך לא כשחרב היועץ על ראשו".

השופט ריבלין השיב: "הסמכות להעמיד לדין ראש הממשלה נתונה רק בידי היועץ המשפטי לממשלה, וזה עדין לא אמר דבר".