שתף קטע נבחר

מגמות 2004: חידושים מהחזית הטכנולוגית

בגדים שזורים בחיישנים מיקרוסקופיים ומעבדים גמישים, שיספקו התראה מפני סכנות, צגים שטוחים וגמישים, סוללות ומתקן הגבהה למחשב נייד, מארז מעוצב ועוד חידושים שצפויים להגיע למדפים ולכותרות בשנה הקרובה

1. העור השני הוא קו ההגנה הראשון

 

לא לחינם בני האדם נחשבים ל"קוף הערום". מכל חיות השדה, לנו יש את העור העדין ביותר והכי פחות עמיד בהתקפות מכניות, תרמיות או כימיות (יחסית לגודל הגוף, כמובן). מאז ימי אכילס וגולית, אנשים מנסים להגן על גופם עם "עור שני", עמיד יותר מהציפוי הביולוגי הדק שמגן עלינו באופן טבעי.

 

החל בדם סלמנדרות, דרך קשקשי פלדה ורצועות עור בהמה, וכלה בסיבי קוולאר ואריחי קרמיקה, מכשפים ומהנדסים ניסו ללא הצלחה יתרה להוסיף שכפצים פסיביים על הקוף הערום. עכשיו מתחילים המדענים לחשוב באפיק שונה, של הגנה אקטיבית יותר.

 

לא מדובר בשריון ריאקטיבי מתפוצץ מהסוג שמשמש עור שני לטנקים ונגמ"שים, אלא לבגדים שזורים בחיישנים מיקרוסקופיים ומעבדים גמישים, שתפקידם להוסיף חושים מלאכותיים לחמישה שהטבע מספק לנו וכך להוסיף ממדים חדשים של התראה מפני סכנות. במיוחד מפני סכנות קרינה, חומרים כימיים מסוכנים, חומרי התקפה ביולוגית ושאר מריעין בישין של מלחמה לא קונבנציונלית.

 

לא רק חיילים זקוקים להגנות אלה. גם עובדים באתרים מסוכנים בתעשייה, בבתי חולים ואנשים שעוסקים בניטרול מפגעים אקולוגיים צריכים אמצעי התראה טובים יותר מחוש הריח המוגבל שלנו.

 

"רשת אלחוטית אישית"

 

החיישנים בהם מדובר בנויים בטכניקה של MEMS, כלומר רכיבי מיקרו-אלקטרו-מכניקה, המיוצרים בצורה דומה לרכיבי מיקרו אלקטרוניקה של שבבי סיליקון. המדענים הצליחו עד כה לייצר גלריה מרשימה של חיישנים והאתגר האמיתי הוא לעבור מהמעבדות לפסי היצור ההמוני.

 

החיישנים אמורים להיות שזורים בתוך הבד וליצור "רשת אלחוטית אישית" (Wireless PAN) עם מאפיינים של הרכבה עצמית ותצורה אוטומטית. כלומר, כל חיישן יצויד במקמ"ש אלחוטי באמצעותו הוא יצור קשר עם החיישנים הסמוכים לו ודרכם למעבדים הזעירים, שגם הם יהיו משובצים בבד.

 

אחת הבעיות הקשות היא איך לספק אנרגיה לחיישנים. בעיה אחרת היא להפוך אותם עמידים בכביסה רטובה או בניקוי יבש. בין החיישנים שכבר נוסו אפשר למנות מספר גדול של שבבים ביו-כימיים, המזהים חלבונים, חיידקים ווירוסים, בעיקר כאלה שמשמשים למלחמה או לטרור. אבל אותה טכנולוגיה יכולה לזהות מולקולות ביולוגיות המופרשות מהעור, בצורת זיעה או שומן, ולתת התראה מוקדמת על מחלות או מצבים פיזיולוגיים מסוכנים.

 

"תחזוקה ביולוגית"

 

חיישני טמפרטורה יכולים למדוד את חום הגוף וחיישנים אקוסטיים יכולים לעקוב אחרי הדופק והנשימה וביחד לתת לרופא תמונה קלינית די מלאה. המדענים שחוקרים בכיוון הזה חוזים את היום בו כל המידע המצטבר מעשרות חיישנים המשובצים בבגדים יתנקז למחשב קליני זעיר, שינתח אותו ויחליט האם יש סיבה להזעיק עזרה רפואית.

 

הרופא שיקבל את ההתראה בתקשורת, למשל ברשת סלולרית, יוכל להדריך את החולה מה לעשות עד שיגיע האמבולנס. לחולים שמצבם מחייב התערבות תרופתית מיידית, למשל חולי לב או סוכרת, יוצמדו מיקרו משאבות בצורת מדבקות או צמידים.

 

הרופא יוכל להפעיל את המשאבה מרחוק ולהזריק את מנת החירום הכלולה בה, ואחר כך לעקוב בזמן אחת אחרי ההשפעה שלה על מצב החולה. אם כל זה נשמע לכם דמיוני מדי, חכו ותראו. תוך 10 שנים, לכל היותר, מערכות ניטור רפואי צמוד לעור תהיינה שכיחות יותר מקוצבי לב ומעזרי שמיעה היום.

 

ההזדקנות של האוכלוסייה בעולם המפותח (כולל יפן וכמה ארצות אסיאתיות שמתקדמות במהירות לרמת פיתוח כלכלי כמו מערבית) דוחפת יותר ויותר חברות לפתח מוצרי רפואה המתאימים ל"תחזוקה ביולוגית" של אנשים שהטבע לא הכין אותם לחיות כל כך הרבה זמן.

 

2. הצגים השטוחים והגמישים

 

טכנולוגית OLED מבשילה במהירות גדולה יותר ממה שרוב המשקיפים ציפו רק לפני שנה. לא עובר שבוע בלי שחברה זו או אחרת לא תדווח על "פריצת דרך" ביצור של צגים שטוחים המבוססים על Organic LED. 

 

חלק מפריצות הדרך הן פריצות למבואות ללא מוצא, אבל יש גם הישגים משמעותיים בכמה נקודות קריטיות. למשל הארכת משך החיים של החומרים הפלורוסנטיים שפולטים אור כחול, או הגנה עליהם מפני חמצון או חדירת מים.

 

ההכרזה האחרונה מגיעה מקבוצת חוקרים באוניברסיטה של טורונטו, שטוענים כי הם בנו צג OLED על מצע פלסטיק גמיש. הצג שהם בנו הוא מסוג Passive Matrix, כלומר הפיקסלים נדלקים כתוצאה מזרמים חשמליים הנשלטים על ידי טרנזיסטורים המותקנים מסביב לשטח התצוגה.

 

רשת של מוליכים חשמליים בתבנית X-Y מגדירה את מטריצת הפיקסלים וכל פיקסל מופעל רק כאשר שני הטרנזיסטורים בקצות המוליכים שמצטלבים עליו נדלקים בו זמנית. בצורה זו החוקרים היו מסוגלים לבנות את הצג עם מוליכים גמישים ולעקוף את האתגר הקשה של טרנזיסטורים גמישים.

 

דרושים צגים אקטיביים

 

אבל מטריצות פסיביות נופלות באיכות התמונה שלהן ממטריצות אקטיביות (הדבר נכון גם לצגי LCD ואכן כיום אין זכר למטריצות שהיו מקובלות לפני עשור). ולכן מרבית החברות לא מוותרות על המטרה של OLED אקטיבי - גם אם התוצאה בינתיים היא שעליהן להשתמש במצע זכוכית ובטכנולוגיה יקרה של "שכבות דקות" כדי לבנות את הטרנזיסטורים בתוך המטריצה (טכנולוגיית TFT).

 

טכנולוגיה של שכבות דקות לא רק מגדילה את עלויות היצור פי כמה וכמה בהשוואה עם טכנולוגיות שלא נזקקות ל"חדרים נקיים", תנורי וואקום, מחדירי יונים ומתקני איכול כימי יבש. היא גם מגבילה את חופש הבחירה בחומרים האורגניים על פי תנאי הסביבה העוינים שנוצרים במהלך בניית טרנזיסטורים על שכבות דקות של סיליקון.

 

בטווח הארוך, וזה ברור לכולם, השוק ידרוש את האיכויות שניתן לקבל רק בצגים אקטיביים ולכן הבעיה הבוערת ביותר היא איך ליצר טרנזיסטורים פלסטיים בטמפרטורות נמוכות. את הבעיה הזאת לא יודעים לפתור אפילו בטורונטו.

 

נייר אלקטרוני רך

 

טכנולוגית תצוגה אחרת שמתקרבת ליצור סדרתי היא "נייר אלקטרוני". פיליפס הודיעה כי היא בונה מפעל גדול, שיתחיל ליצר נייר כזה בשנת 2005 תוך שימוש בטכנולוגיה ובפטנטים של E-Ink האמריקאית.

 

הנייר האלקטרוני של E-Ink עשוי מחומרים פלסטיים רכים וניתן לקפל אותו משום שהוא דק כמעט כמו נייר רגיל. חתך לרוחב הנייר מראה שהוא בנוי בצורת סנדוויץ', כאשר שתי הפרוסות משמשות להעברת המוליכים החשמליים (במטריצת X-Y) והמילוי הוא ג'ל חצי-נוזלי, שמשנה את צבעו כתוצאה משינוי קוטביות המתח בצומת בין המוליכים.

 

בקוטביות אחת הג'ל משחיר ובקוטביות הפוכה הוא נעשה שקוף וכך אפשר "לכתוב" ו"למחוק" נקודה על הנייר האלקטרוני. שני מצבי הצבע הם יציבים, כלומר שחור נשאר שחור ולבן נשאר לבן גם אחרי שמפסיקים את המתח החשמלי.

 

במילים אחרות, הנייר לא נמחק אם לא מוחקים אותו בכוונה ועקרונית אפשר לנתק את הדף מהמנגנון החשמלי שכותב/מוחק בלי לאבד את המידע. מצד שני, הכתיבה היא מונוכרומטית ודי איטית. הטכנולוגיה לא מתאימה להצגת וידאו ואפילו בתור תצוגת מחשב היא לא מספיק זריזה.

 

3. האח הגדול רוצה לדעת איפה אתה, לטובתך

 

החל בסוף שנת 2005 יחויבו ספקי שירות טלפון סלולרי בארה"ב לעקוב אחרי המקום הגיאוגרפי ממנו מגיעה כל שיחה ולספק לכוחות ההצלה (משטרה, מכבי אש, הצלב האדום - וכנראה גם ה-CIA, ה-FBI וסוכנויות ממשלתיות אחרות) איתור המקור באבחנה של 50 עד 100 מטר.

 

היוזמה אינה נובעת מיצר טוטליטרי לעקוב אחרי האזרחים, אלא מהרחבה של חוק התקשורת המתייחס לחיוג 911 - קו העזרה האוניברסלי בטלפוניה האמריקאית - שמחייב את חברת הטלפון לדעת איפה נמצא הטלפון ממנו הגיעה בקשת העזרה. תוך שנתיים חברות הטלפון הסלולרי יצטרכו לדעת את המיקום המדויק של כל אחד הטלפונים הניידים של לקוחותיהן והדבר מחייב מעקב מתמיד אחרי אותות ההתבייתות של המכשירים.

 

מבלי שהעולם ואשתו ידעו

 

כבר היום החברות יודעות מאיזה תא קליטה נובעת השיחה, אבל האבחנה אינה טובה יותר מקילומטר או שניים בשטח עירוני - והרבה יותר בשטחים לא עירוניים. חברות טכנולוגיה כמו Lucent כבר עובדות על שיטות הצפנה שמטרתן למנוע מעקב לא חוקי על ידי גופים שאינם חלק ממערך 911.

 

אבל ברור לכולם שה-FBI וה-CIA, ועוד כמה אלפי פורצים מתוחכמים לא פחות מהם, לא יתקשו לפענח את ההצפנה - וזה מדאיג את הגופים שעוסקים בצנעת הפרט ובזכותו לבלות לילה במלון מבלי שכל העולם ואשתו ידעו על כך.

 

בהחלט יתכן שהתוצאה של כל זה תהיה, שאנשים פשוט יכבו את הטלפון הסלולרי בזמן שהם לא רוצים להיות מאותרים - רעיון מהפכני שיחזיר אותנו לימים הטובים ההם, כאשר היתה הפרדה ברורה בין הזמן שאנו זמינים לזמן שאנו מנותקים.

 

4יום עבודה ארוך בסוללות Valence

 

פנטיום-M אומנם מאריך את משך העבודה בכ-50% ללא צורך בתוספת סוללות, אבל יש מי שחושב שגם שש שעות מול המחשב אינן מספיקות ליום עבודה בדרכים. עבורם חברת Valence מספקת סוללות עזר בשם N-Charge, שמספקות עד 12 שעות עבודה. הסוללות מתחברות לשקע החיצוני של המחשב, במקום מתאם החשמל, ואפשר לטעון אותן גם בנפרד, משקע החשמל או במכונית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ספר אלקטרוני של סוני ופיליפס המבוסס על E-Ink
סוללות N-Charge. 12 שעות עבודה
מומלצים