הפנים החדשות של העליון
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת חיפה, משרטט את דמותו החדשה של בית המשפט העליון בעקבות בחירת הוועדה למינוי שופטים היום: בלי אנשי אקדמיה ובלי משפטני המגזר הפרטי. על חשאיות דיוני הוועדה אומר גרוס: "דבר שאינו חשוף לאור השמש, יש בהחלט לחשוד בו"
קשה לדעת כיצד ייראו פניו של בית המשפט העליון,
כי לגבי חלק מהשופטים אין עדיין תעודת זהות ברורה. חלקם כיהנו במינוי זמני, כך שניתן להביט ולראות מה הותירו מאחוריהם. אבל חלקם לא היו מעולם בעליון, וקשה לצפות את תרומתם, והכוונה היא כמובן לרובינשטיין וארבל.
את דברי פרופ' גרוס הביאה לפרסום טל רוזנרלמעשה, אנחנו נמצאים במצב שאין יודעים כיצד יפעלו שופטי העליון. עם זאת, הוועדה האמונה על בחירת השופטים, ובעיקר חבריה המקצועיים, כמו השופטים ועורכי הדין, בחנה מקרוב את המועמדויות, ואם החליטה להצביע עבורן, סימן שנוכח הרקורד המשפטי של הנבחרים ניתן לומר שהם בעלי יכולות מוכחות לתרום כשופטים בעליון.
לכן, צריך להישען על הבחירה הזו, שאמנם אין מאה אחוזים של ערבות בצידה, אבל מי שבחר את המועמדים יש לו בדרך כלל יכולת לנבא את הדברים הללו. אין ספק שפניו של בית המשפט לא ייראו כפי שהיו. מדובר באנשים שונים, שונים גם מבחינת האפיונים האישיים שלהם.
אין ממשיכים מהאקדמיה
אם הורגלנו לכך שבעליון היו מספר נציגים של האקדמיה הישראלית - ברק, זמיר ואנגלרד - הרי שאם לא ייתווספו לבית המשפט העליון אנשי אקדמיה, המצב יהיה שונה. כרגע, אין ממשיכי אקדמיה כלשהם. אנשי האקדמיה הם הסמן האינטלקטואלי היחיד של בית המשפט, ואין ספק שהם שינו את האיכות. הם הותירו מאחוריהם פסיקה מיוחדת במינה, שתלווה אותנו עוד ימים רבים.
האקדמיה תרמה לעיצוב נורמות טובות יותר בעליון מאלה שהיו מעוצבות בלעדיה. בית המשפט כיום הוא שונה. בית המשפט אמור לייצג את שכבות העם. בינתיים לא קרה הדבר שצריך היה לקרות, והוא מינוי מהמגזר הפרטי. אני סבור שאנשים שראויים להתמנות לעליון עשויים להימצא היום לא רק בקרב השופטים בערכאות הנמוכות, ולא רק במערך הפרקליטות, אלא גם באקדמיה ובמגזר הפרטי. לצערי, עדיין לא ראינו ביטוי לאנשים הללו, לפחות לא בגל המינויים האחרון.
אולי כששופטים אחרים יפרשו בשנים הבאות, יינתן ביטוי לשני מגזרים אלה, שאין להם ייצוג. יש משפטנים מעולים, יש עילויים שנמצאים במגזר הפרטי, וצריך להגיע אליהם.
אין שקיפות
הבחירה האחרונה, אתמול, היתה של שליש משופטי בית המשפט העליון, ולוותה בסערה ציבורית שכמותה לא היתה עוד. זה צריך לגרום לציבור בישראל לתת את הדעת על אופן בחירת השופטים.
אני לא אומר שצריך לחשוב אם המוסד הבוחר את השופטים הוא נכון או לא נכון, אך דרכי עבודתו של המוסד דורשות בחינה נוספת.
כיום, חסרה שקיפות. כלומר, דיוני הוועדה צריכים להיות פתוחים לציבור. אני מצר על כך שהדיונים הם מאחורי דלתיים סגורות ונשמרים בסודיות. דבר שאינו חשוף לאור השמש, יש בהחלט לחשוד בו. אין לומר שיש לחשוד בדיוני הוועדה, אבל כמו שהצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, כך גם בחירת השופטים - צריכה לא רק להיעשות בצורה צודקת, אלא גם להראות שהיא צודקת.
זה יקרה רק אם הוועדה תפתח את דיוניה לציבור. זכותו של הציבור לדעת מה הביא את הוועדה לבחירתה. זו ועדה ציבורית שאמונה על קביעת אורחות חיי האזרחים. הציבור לא צריך לתת אמון עיוור בוועדה, אלא זכאי להישיר מבט ולראות כיצד זה נעשה, וזאת מתוך הנחה שאין לוועדה מה להסתיר".
פורסם לראשונה 06/05/2004 20:12
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' עמנואל גרוס
צילום: צביקה טישלר
אין ממשיך. השופט ברק
צילום גלי תיבון
נבחרה. עדנה ארבל
צילום: דן בליליטי
אין שקיפות. השר לפיד
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים
