מיהו עריק
כמה קל להדביק לסרבן את התווית "עריק", כמה קל ללהטט במלים חסרות שחר ולהתכחש למציאות העומדת מאחוריהן. עידן לנדו עונה לרון בריימן
רון בריימן החליט
שאני עריק ולא סרבן. הוא גם החליט שיש בארץ מלחמה, ושהסרבנים עושים מעשה "לא מוסרי ולא חברי". האמת, מכל בליל ההבלים שרקח בריימן, ה"לא חברי" הזה השכיב אותי מצחוק. פויה לכם, סרבנים סוררים, ככה לא עושים לחברים.
אבל רון בריימן לא חבר שלי. הוא הרי מומחה לחוסן לאומי, ואני סמל של רפיסות רוח. בריימן מרשה לעצמו להפריח כינויי גנאי למכביר ("דעותיהם המסוכנות", "בלתי מוסריים", "מערערים את אושיות קיומן של החברה והמדינה"), רק משום שאינו טורח להתמודד ברצינות ולו עם טיעון אחד של הסרבנים. כמה קל להדביק את התווית "עריק", כמה קל ללהטט במלים חסרות שחר ולהתכחש למציאות העומדת מאחוריהן.
תחילה, כמה הבהרות לשוניות. "עריק" הוא מי שהשתמט משירות צבאי מתוך מטרה להתחמק מעונש. "סרבן" מתייצב לשירות עם תרמיל מוכן ל-28 יום בכלא. בריימן מודע היטב להבדל המוסרי העקרוני הזה. טשטושו הוא גניבת דעת בוטה. ובאותו הקשר, "מלחמה" מתנהלת בין שני צבאות מאורגנים של שתי מדינות ריבוניות. המאבק המזוין בין ישראל לפלסטינים, שבו כל צד מפעיל טרור נגד אזרחי הצד הנגדי, איננו מלחמה בשום מובן שהוא. כמובן שנוח לימין (ואכן, גם לחמאס) להצדיק את ההרג הברוטלי תחת מצג ה"מלחמה". גם זאת היא גניבת דעת בוטה.
מה נשאר מאוסף הגידופים של בריימן? הטענה החבוטה שהסרבנים "מנצלים" את מעמדם הצבאי, או האקדמי, כדי לקדם מטרות פוליטיות. מה שנקרא, תראו מי שמדבר. יו"ר "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי" בכבודו ובעצמו, מגנה בתוקף את ניצול הקרדיט האישי בזירה הפוליטית. מעניין שלא שמענו את בריימן מגנה את גדודי הפרשנים של הימין - אלופים במיל', אנשי שב"כ לשעבר ואפילו, אבוי, פרופסורים עתירי חוסן – שעושים שימוש דומה במעמדם. רק כשהדעות המושמעות אינן ערבות לחיכו, או אז מזדעק הטהרן הקטן שבתוך בריימן.
כמה הם להוטים אחרי הפרדות וגדרות, מתנגדי הסרבנים. צריך להפריד צבא מפוליטיקה. צריך להפריד מוסר מפוליטיקה. צריך להפריד פקודות ממוסר. באוטופיה של הימין המוסר הוא וירוס קטלני שצריך להחזיק בבידוד טוטאלי, והפוליטיקה היא עלמה חסודה שאין להפר את תומתה. רק כך אפשר לשעוט קדימה עם צבא "מקצועני", "לא פוליטי", ולדבוק בשקר הנוח כל-כך, כאילו עמדות פוליטיות אינן ניזונות מערכים מוסריים, כאילו הצבא באמת לא משרת אג'נדה פוליטית ימנית מובהקת, כאילו רק "התופעה השולית" של הסרבנים טורפת את כל הקלפים של דיון ציבורי מהוגן ונקי.
כל הרעש התקשורתי הזה מסווה את האמת העירומה: מדינת ישראל שוללת את חירותם של שלושה מיליון איש, ולצורך כך מבצעת פשעי מלחמה על בסיס יומי (דוגמה טרייה: גילוח הבתים מסביב לציר כיסוחים – סליחה, כיסופים – שהותיר עשרות משפחות ללא קורת גג. נכון, היה שם פיגוע אכזרי ונורא. אז מה? מענישים שכונה שלמה?).
תנוח דעתו של רון בריימן: ביום שבו סרבני הימין (אגב, איפה הם כולם?) יסכימו להיכנס בהמוניהם לכלא, לא נשלול מהם את התואר הנכסף; סרבנים, ולא עריקים, אף כי הסירוב הימני יהיה נטוע בהשקפת עולם לאומנית, המעדיפה אדמה על-פני אדם. כולנו נהיה אחים לסירוב; רק בריימן וחבריו יישארו עריקים – מן האמת, היושרה והמוסר.
ד"ר עידן לנדו, מרצה לבלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, ריצה מאסר על סירוב לשרת בשטחים
לפנייה לכתב/ת 
הפגנת סרבנים. "תופעה שולית"
מומלצים
