שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך הפרסומות בטלוויזיה הורסות לכם את הדיאטה
    הפרסומת: ילד מתגנב למטבח בלילה (המסר הסמוי: הפרעות אכילה). הפרסומת: שתי חתיכות מוותרות על הקינוח (המסר הסמוי: אנורקסיה). הפרסומת: ריבה "ללא תוספת סוכר", שמן צמחי "בלי כולסטרול" (האמת: בריבה יש המון סוכר גם בלי תוספת, ובשמן צמחי לא יכול להיות כולסטרול). לפרסומות יש הרבה דרכים ערמומיות להשפיע על הרגלי האכילה שלנו. למה כדאי לשים לב וממה צריך להיזהר
    לפרסומות שרודפות אותנו בכל מקום – בטלוויזיה, ברדיו, בקולנוע, בעיתונים, בשלטי חוצות – יש דרכים רבות עוצמה להיכנס לנו לראש ולהשפיע על ההרגלים שלנו. אוכל מופיע הרבה בפרסומות. אם בפרסומת לשניצל רואים שניצל, זה בסדר. אבל למה בפרסומת לרהיטים מככב שוקולד? במקרים רבים בפרסומות משתמשים באוכל ובאכילה לא בהכרח כדי למכור מוצרי מזון, אלא כדי ליצור אווירה מסוימת. הפרסומת מחלחלת, ואנחנו לא שמים לב למסרים הסמויים שמשפיעים על אופן החשיבה שלנו ומקבעים מיתוסים והרגלי אכילה לא נכונים.

     

    עוד בעיה בפרסומות היא שלא תמיד הן מוסרות לנו מידע אמין. במטרה למכור, ובכל מחיר, נמסר לנו מידע חלקי או אפילו לא נכון. הנה דוגמאות לפרסומות (שמות המוצרים הושמטו) שמשפיעות על הרגלי האכילה והצריכה שלנו, כולל חשיפת המכשול שהן מציבות בפנינו.
    ***

    כל האמת? לא באמת

    (פרסומות שמציגות מידע חלקי)

     

    ירקות קפואים: סיסמת הפרסומת אומרת ש'הירקות הקפואים עשירים בסיבים ובמינרלים כמו ירקות טריים'. לכאורה, הם צודקים. גם המינרלים וגם הסיבים
    אינם נהרסים בחימום ובהקפאה. מה שכן נהרס לחלוטין בעת חימום או בכל חשיפה לחמצן (למשל אחרי חיתוך) הוא הוויטמינים, ובעיקר נוגדי החמצון (ויטמינים A, E, C). לכאורה הפרסומת צודקת, אך למי שלא בקי בתהליכים תזונתיים זה נשמע כאילו דבר לא השתנה בין הירקות הטריים לקפואים.

     

    מיצים טבעיים: הפרסומת מבטיחה 'משקאות פרי עם רכיבים טבעיים בלבד'. אבל המילים 'רכיבים טבעיים' אינן מבטיחות שאנחנו מקבלים בבקבוק את הפרי נטו. אם נסתכל ברשימת המרכיבים שעל האריזה נמצא חומר טעם טבעי וחומר ריח טבעי. התוספות האלה ודאי לא היו בפרי הטבעי. אז אמנם כל המרכיבים טבעיים, אבל יש כאן הטעיה של הציבור, שלא שם לב שביחד עם המשקה הוא קיבל תוספות שלא בדיוק חשב עליהן.

     

    גבינה צהובה ללא כולסטרול: הפרסומת מציגה את הגבינה הצהובה כ'גבינה טובה', כי אין בה את הכולסטרול הרע. בפועל, כמות השומן שהגבינה מכילה גבוהה מאוד, ואכילה לא מבוקרת של מוצר עם אחוז שומן גבוה תגרום גם היא לעליית הכולסטרול. מכאן שאילו הגבינה הצהובה היתה עם אחוז שומן נמוך אולי היינו יכולים להתייחס אליה כבריאה יותר, אך לא כך במצבה הנוכחי.
    ***

    מבולבלים? טוב מאוד!

    (פרסומות שמספקות מידע עמום ולא ברור)

     

    יש פרסומות שמציגות מידע שהוא נכון עובדתית, אבל לא קשור למוצר בכלל או שהוא עמום ומבלבל.

     

    שמן צמחי ללא כולסטרול: הכיתוב באותיות אדומות וגדולות על בקבוקי השמן הצמחי אולי נכון – בשמן צמחי אין כולסטרול. אבל האמת היא שמעולם לא היה ולא יהיה כולסטרול בשומן מן הצומח!!! לומר שאין כולסטרול בשמן צמחי זה כמו לומר שאין קרנפים בישראל, ולכן בטוח לתיירים להגיע ולבקר פה. הצרכן יכול לבחור את סוג השמן הצמחי לפי סוג הצמח שממנו הוא הופק ולפי היחס הרצוי של חומצות השומן.

     

    ללא תוספת סוכר: על מוצרי מזון רבים – ריבות, עוגיות, לחמים, מעדנים ועוד – כתוב 'ללא תוספת סוכר'. משמעות המילים היא שבתהליך הייצור לא הוסיפו למוצר סוכר. זה לא אומר דבר על כמות הסוכר שהיתה במרכיבי המוצר במקור. בפירות למשל יש כמות גבוהה של סוכר, והוא יהיה גם במוצר עצמו. חולי סוכרת ואנשים שרוצים לצמצם את צריכת הסוכר בגלל דיאטה צריכים לקחת בחשבון שהסיסמה 'ללא תוספת סוכר' לא מבטיחה מוצר ללא סוכר או דל קלוריות. בהרבה מקרים כמות הקלוריות תמשיך להיות גבוהה, בשל הסוכר הטבעי שנמצא במרכיבי המוצר.

     

    אור על הלייט: רבים חושבים בטעות שהמילים 'לייט' ו'מופחת' מצביעות על מוצר דיאטטי. דוגמה לכך היא המיונז מתוצרת חוץ שעליו כתוב בגדול 'לייט'. בדיקה מדוקדקת תגלה שיש בו 34% שומן! אותם אנשים ששומרים על המשקל לא ייגעו בגבינה 9% אבל יאכלו בלי הגבלה מיונז 'לייט', וזה מגוחך. המוצר אכן מופחת בשומן בהשוואה למיונז רגיל, ששיעור השומן בו הוא 72%, אך זה לחלוטין לא מוצר דיאטטי.

     

    עם חצי מכמות השומן: על האריזה של גבינה צהובה מטופו כתוב בגדול שהמוצר מכיל חצי מכמות השומן – אבל חצי ממה? מגבינה צהובה רגילה, שהיא שמנה מאוד. הגבינה הצהובה מטופו מכילה 12% שומן ואינה נחשבת לא לדלת שומן ולא לדיאטטית. אל תתנו לסיסמאות לבלבל אתכם ובדקו ברשימת המרכיבים.
    ***
    אני אוכל משמע אני קיים?

    (פרסומות שמשפיעות על הרגלי האכילה)

     

    יש פרסומות שבאופן סמוי משרישות ומקבעות הרגלי אכילה לא טובים או התנהגות לא רצויה שקשורה לאכילה ולמשקל. הן משפיעות על הרגלי האכילה שנהוגים במשפחה ובעיקר על הרגליהם של ילדים ובני נוער, ועלולות ליצור בעיות תזונתיות והתנהגותיות בטווח הארוך.

     

    השוקולד והספה: בפרסומת רואים ילד שובב רץ עם פרוסת לחם מרוחה בשוקולד אל הספה החדשה, והלחם נופל מידו ומכתים אותה. הפרסומת היא לספה, אבל בדרך אגב היא מחדירה לנו מסר שזה בסדר לאכול על הספה. זו אמנם רק פרסומת קטנה, אבל היא עוזרת להגדיר את האכילה הלא מסודרת בסלון כדבר לגיטימי, במקום לחזק הרגלים של אכילה נכונה ומסודרת סביב שולחן האוכל.

     

    מכרסם לילי: בפרסומת נראה ילד שמתגנב בלילה למטבח כדי לאכול לחם עם שוקולד. הפרסומת אולי חמודה, אבל המסר הסמוי שלה הוא מתן לגיטימציה להתנהגויות אכילה לא בריאות. מדוע לעודד אכילה בסתר וגניבת מזון בלילה? מדובר בהתנהגויות שמזכירות יותר מושגים שקשורים להפרעות אכילה. הרגלי האכילה שאנחנו מעונינים להעביר לילדינו הם שאין צורך לאכול בהיחבא, ושרצוי לאכול בשעות קבועות.

     

    רע לי, אז אני אוכל: בפרסומת רואים שתי חברות, שאחת מהן בדיוק נפרדה מהחבר שלה ולכן היא חייבת להתנחם באכילת גבינה שמנה. הבעיה בפרסומת שהיא משחזרת את המנהג הלא רצוי של אכילה בגלל מצבי רוח. האם כל אחד שעובר עליו יום רע צריך להתנפל על מזון שומני? הפרסומת אולי מעבירה את המסר על טעמה העשיר של הגבינה, אבל מצד שני היא מחדדת עוד יותר את הקשר בין אכילה עתירת שומן למצב רוח רע. חבל.

     

    בחורות רזות שלא מרשות לעצמן: בפרסומת החיננית נראות בחורות יפות ורזות במסיבת גן. הן נורא רוצות לאכול דברי מתיקה, אבל לא מרשות לעצמן. לפי הפרסומת, רק מוצרים ללא סוכר יתאימו להן. מדוע אנחנו מעודדים רזון קיצוני והימנעות מוחלטת מדברי מתיקה? גם מי ששומר על הגיזרה יכול לאכול מדי פעם מזון לא דיאטטי במידה. חבל שהפרסומת מחדדת עוד יותר את תרבות הרזון והאנורקסיה, שמשפיעה בעיקר על נערות.

     

    אובססיית המשקל: בפרסומת לתחתוניות נראית בחורה שלפני שהיא בוחרת מה ללבוש היא שוקלת את עצמה. רק אחרי שהגיעה למשקל הרצוי היא מרשה לעצמה ללבוש את המכנסיים האהובים עליה. הפרסומת, שמיועדת בכלל לתחבושות היגייניות, מעודדת את תרבות השקילה האובססיבית, שמכתיבה לנו איך להרגיש עם גופנו ומה ללבוש. חשוב להקשיב לגוף ולא להישקל כל הזמן בצורה כפייתית.

     

    ג'אנק פוד של החבר'ה: הפרסומת מוכרת ארוחה לשלושה או ארבעה חברים ברשת מזון מהיר. לפי הפרסומת ברור שמדובר במזון לצעירים, ושזו נחשבת לארוחה מלאה ומאוזנת שיכולה להחליף בקלות כל ארוחה אחרת. בפועל, למזון מהיר אין ערך תזונתי גבוה כלל. הפרסומת, שהשפעתה גדולה במיוחד על מתבגרים שהרגלי האכילה שלהם מתעצבים, מעודדת תרבות אכילה לא מומלצת.

     

    אוכל לא שווה אהבה: בתשדיר רדיו שעוסק בנהיגה נכונה מבקשת ילדה מאמא שלה שתיסע קצת יותר לאט, וגם שתזכור להביא לה משהו טעים. למה? מה הקשר בין בטיחות בדרכים לאוכל? למה ליצור קשר בין חזרתה של האם הביתה למנהג של הבאת צ'ופר או משהו מתוק לבת? כשאנחנו מרגילים את ילדינו לכך שהאוכל מהווה מדד לאהבה או לחיבה מצד הוריו, האוכל ימשיך גם בעתיד להיות מקושר אצלו לרגשות. צריך לנתק מגיל צעיר את הקשר בין אוכל ורגשות. אוכל נועד לה׳ביע, ולא לפצות על משהו או להיות פרס על התנהגות טובה.

     

    אבל לא כל הפרסומות מזיקות. יש כאלה שמחזקות הרגלי אכילה טובים ונכונים, כמו אכילה משפחתית סביב שולחן האוכל בערבים או בחגים ואכילת מזון מגוון בעל ערך תזונתי גבוה. למרות זאת עלינו להיות מודעים להשפעת הפרסומות, כדי שנוכל לשמור על ההרגלים הנכונים ולא לאמץ הרגלים לא רצויים.

     

    הכותבת היא דיאטנית קלינית, מרכז רפואי שניידר, עמותת 'עתיד' לקידום התזונה והדיאטה בישראל
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים