מה יש להם נגד סקס?
למה הרשות השניה נרתעת מכל פרסומת שקושרת בין מין לבני-נוער? מדוע "קשת" מצנזרת את "מ.ק. 22"? ומתי נזכה לכבוש מחדש את האירוויזיון? שאלות בוערות לסדר היום
אגם מסוכנת לנוער?
דומה שאין דבר שמזעזע יותר את אנשי הרשות השניה ממין, והכי גרוע, מין אצל בני-נוער. אולי זה מזכיר להם משהו שחסר להם בחיים, ואולי זה סתם זעם על הנעורים שאבדו, אבל דומה שכל איזכור של הקשר מיני בוטה בפרסומת המיועדת לקהל צעיר שולח את הצנזורים אל המספריים הקרובות.
אחרי שהעיפו את הפרסומת של פוקס, ואחרי שביקשו להכתיב כללי אתיקה בנושא, הם נטפלו השבוע לפרסומת לא מרעישה במיוחד של אגם רודברג (שבתגובה פורסמה מיד ברשת).
ראשית כל, קשה להבין למה בכלל צריך את מוסד הפיקוח העבש הזה. הפרסומאים מוכרים מוצרים מסחריים, אם הם יעשו פרסומות מרגיזות וסקסיסטיות, יכול הקהל שלא לרכוש את מוצריהם. אבל גם אם נניח שצריך את הצנזורה, הגיע הזמן להפסיק את הפרנויה המטופשת הזו בכל מה שקשור למיניות ובני-נוער. נערים ונערות צעירות הם יצורים מיניים, הם חושבים על סקס (רוב הזמן), ורובם בעלי יכולת מחשבה משלהם.
אף אחת מהפרסומות המדוברות לא מעודדת פדופיליה או עבירות מין. אז נכון, הן יוצרות סביבת עולם תרבותית שבה מין הוא נושא מדובר, חשוב, מקפיץ - ועושות את זה מתוך הנחה שזה יעזור להם למכור את המוצרים שלהן. אז מה? זה בדיוק מה שפרסומות אמורות לעשות. זה חלק עקרוני ומהותי מהעולם הקפיטליסטי וממעגל היצרנות והצריכה.
למה כשמפתים בני נוער לאלפי דברים אחרים זה בסדר, ודווקא כשזה מגיע להקשר מיני, זה כל כך נורא? בפעם האחרונה שבדקתי, מין ומיניות היו מהדברים היותר חיוביים ונעימים שיש בעולם. בני הנוער חשופים אליהם כך או אחרת בכל מקום אפשרי, החל מסדרות הטלוויזיה, דרך הקולנוע ועד לאינטרנט. ואתם יודעים מה - גם לפני שכל אלה היו, המיניות היתה שם והיא תהיה שם תמיד - ואין בזה שום דבר רע.
אולי במקום להשתמש בכלי הצנזורה המטופש והלא יעיל, עדיף לנצל את המשאבים לחינוך נכון. אולי נשתמש במשכורת של הצנזורים להפקת סידרה שתעסוק בנושאים שמדברים אל הנוער בגובה העיניים וחושפים אותם למסרים חיוביים בנושא? אה שכחתי, לטלוויזיה החינוכית אין תקציב.
ממה מפחדים ב"קשת"?
אבל מה לנו כי נלין על הרשות השניה, אם אפילו יצרני התוכן שלנו נוקטים בשיטת הצנזורה. "קשת" הודיעה השבוע כי תעלה בקיץ את "מ.ק. 22", סידרת האנימציה הסאטירית של צה"ל, שמשודרת כעת בערוץ הבן "ביפ" בכבלים.
ב"קשת" אמרו כי ימתנו "במקצת" את התוכנית וישמיטו כמה מהקטעים היותר פרועים שבה. כל כך מפחדים שם מקצת מהומה וקצת רעש, שאולי יבריחו מפרסמים או ירגיזו קהל יעד, עד שהם מוכנים למכור את היושר האמנותי שלהם, ולחתוך קטעים מסידרה שהם בעצמם קשורים להפקתה.
וזה שלא שמדובר בסדרה באמת כל-כך קיצונית. דברים קשים ופרועים מאלה שודרו בעבר ב"חמישיה הקאמרית" ובדיחות גסות וחסרות טעם באותה מידה אפשר למצוא בשורת סדרות אחרות שמשודרות בערוץ 2.
אני לא יודע אם החוזה שלהם מאפשר את זה, אבל אם אני הייתי אחד מיוצרי הסידרה, הייתי מסרב לאפשר ל"קשת" לשדר אותה בשינויים והשמטות ולזלזל עד כדי כך בקהל שלה, כאילו הוא לא יכול להבין הומור קצת שונה.
למה נכשלנו באירוויזיון?
מאז הופעתה של דנה אינטרנשיונל לא הצליחה ישראל לטפס לצמרת האירוויזיון. אז נכון ששיטת ההצבעה הטלפונית ומספרן הגדל של המדינות מקשה על מדינות נטולות שכנים ידידותיים, אבל דומה שגם השירים שאנחנו שולחים לא ממש עונים לקריטריונים המבוקשים.
מכיוון שלא ועדת מומחים מעניקה את הקולות לשירים, אלא הקהל הרחב, ומכיוון שהקהל הרחב שצופה באירוויזיון הוא בעל מאפיינים מאוד מסויימים - הרי ששירים מאוד מסויימים מוצאים חן בעיניו - ובעיקר כאלה שזוכים להעמדה גרנדיוזית וססגונית. מה לעשות - השואו, כך הוכח השנה שוב, חשוב הרבה יותר מהביצועים הווקאלים.
סביר בהחלט שדוד ד'אור זמר טוב יותר מרוב המתחרים, אבל לאיכויות שלו אין ממש ביקוש. לגופות חטובים סטייל זה של הזמר היווני או לתלבושות מדהימות כמו זו שהציגה הזוכה מאוקראינה - יש הרבה יותר משמעות. זמרי ארצנו, יש להודות, אף פעם לא ממש הצטיינו בתחום של ההופעה הנוצצת - ולקראת השנה הבאה, הגיע הזמן לשנות את זה. ההצעה שלי: צביקה פיק והבנות בשיר משותף. מה אתם אומרים?
לפנייה לכתב/ת 
