שתף קטע נבחר

יום ירושלים: במזרח העיר לא חוגגים

בעוד שבבירה מציינים 37 שנה לאיחוד העיר, התושבים הפלסטינים במזרחה אבלים על עוד יום "נכבה" לעם הפלסטיני. "הישראלים רוקדים על אבלנו, ומשבשים את חיינו למשך יום שלם כדי לשמוח באיחוד שנמצא רק בדמיונם", הם אומרים. "השוויון קיים רק במסים". איחוד מזווית אחרת

בחגיגות יום ירושלים, לציון 37 שנה לאיחודה מחדש של העיר, ייפקד היום (ד') מקומם של חלק מהתושבים. 

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בחלק לא מבוטל: אחוז התושבים המוסלמים בעיר עומד כבר על 31%, לעומת 66% יהודים, ועוד 2% נוצרים. במזרח העיר מצוין היום כעוד יום אבל ואסון לפלסטינים.  

 

"זה נחשב ליום נכבה ואסון לעם הפלסטיני בכלל ולירושלמים הפלסטינים בפרט. אנחנו איננו מכירים באיחוד ירושלים, ולא רק אנחנו אלא כל העולם לא מכיר באיחוד העיר. אנחנו חלק מהעם הפלסטיני וירושלים המזרחית היא חלק מהשטחים הכבושים. ירושלים בשבילנו היא בירתה של המדינה הפלסטינית שעתידה לקום". כך אמר זיאד אל חמורי, מנהל מרכז אל-קודס לזכויות כלכליות וחברתיות.

 

לדבריו, "האזרחים וכוחות הביטחון הישראליים יוצאים לרחובות העיר באופן פרובוקטיבי, הם רוקדים על אבלנו, ומשבשים את חיינו למשך יום שלם כדי לשמוח באיחוד שנמצא רק בדמיונם".

 

לדברי אל חמורי, "להיות פלסטיני בירושלים זה לא קל בכלל. הלחץ עלינו מצד ישראל הוא אדיר. האבטלה בירושלים המזרחית הגיעה לשיאה, יותר מ-50%, והעוני בשכונות הפלסטיניות בעיר הגיע ליותר מ-50%. זאת בנוסף למסים שמוטלים על התושבים ובמיוחד על הסוחרים בעיר".

 

הוא הוסיף, "ישראל ניסתה בכל הדרכים ולא התביישה ליישם חוקיה שמטרתם לגרום לפלסטינים לעזוב את העיר. ברור לנו שהיא לא הצליחה בכך". לדבריו, "הגדר בירושלים נועדה כדי להפריד מאה אלף תושבי העיר שיש להם תעודות ישראליות ממנה ואחרי זמן מה הם יאבדו את זכותם להיות בה לפי חוק הכניסה לישראל, וזה מדאיג אותנו".

 

זכרונות מ-67'

 

איברהים דקאק, בן 70, נזכר ביום איחוד ירושלים הראשון ב-67'. "הופתענו מאוד לשמוע אז שירושלים מאוחדת. היו לנו פחדים, במיוחד ממה שקשור למקומות הקדושים האיסלאמיים והנוצריים בעיר. אנשים רצו להגן על עצמם, לא ידעו מה יהיה. הרגשנו שאנחנו בסכנה, ופחדנו שישראל תשתלט על המקומות שנעזבו אז. הייתה לנו שאלה מאוד גדולה: איך נסתדר".

 

לדברי דקאק, "המאבק שלנו בירושלים הוא מאבק של נוכחות. ישראל לא תוכל לבטל את הזהות הפלסטינית משום שהתרבות הישראלית לא תקבל את הפלסטינים".

 

לדבריו, "מה שמדאיג אותנו עכשיו זה איסור ישראל על הוואקף לשקם את המקומות הקדושים בעיר וגירושם ממסגד אל-אקצה. אנחנו מרגישים את הסגר המתמשך, במיוחד כשאנחנו לא יכולים להיות בקשר רציף עם אחינו בגדה ובעזה".

 

הוא הוסיף, "מה שעכשיו קורה בשטח זה פשע תרבותי, שישראל לא תצא ממנו נקייה. אני רואה את היום הזה ככישלון הערכים של היהדות".

 

"יש שיוויון רק במסים"

 

ג'מיל סלחות, סופר ירושלמי משכונת ג'אבל אל מוכבר, מדגיש את הפער בין שני העולמות, הנמצאים בשכנות גיאוגרפית בלבד. 

 

"ישראל כל הזמן הוכיחה בהתנהגותה שירושלים איננה מאוחדת. יש חלק ישראלי מטופח, וחלק פלסטיני כבוש. וזה נראה באופן גלוי בהתייחסות הממסד לפלסטינים בעיר, שלא מקבלים את השירותים שהם זכאים להם. לפי מדיניות האפלייה, שברורה בכל תחום, בעיר אין שוויון אלא רק במסים. ובכל זאת, ישראל לא לוקחת בחשבון את ההכנסה בירושלים המזרחית, שהיא מעטה לעומת ירושלים המערבית".

 

לדבריו, "אנו רואים את הגזענות בכל מקום, במיוחד בחוק. ישראל מתייחסת לפלסטינים הירושלמים כתושבים בלבד, עד שישיגו תושבות במדינה אחרת. זאת, למרות שהם תושבי העיר המקוריים".

 

בהתייחסו למצוקת החינוך במזרח העיר, הוא אמר כי "יש אחוזי נשירה גבוהים בבתי הספר בירושלים המזרחית בגלל הבעיות הכלכליות, וגם משום שבתי ספר אלה אינם עונים על הצרכים של התלמידים הפלסטינים, בכך שרובם אינם מצוידים כהלכה. זו רק דוגמה להזנחה המוחלטת של הפלסטינים מצד המוסדות הישראליים בעיר. מספיק לבקר במשרד הפנים ובמשרד לביטוח לאומי כדי לראות את ההשפלה שהפלסטינים עוברים מול הממסד הישראלי". 

 

אחמד ג'נים, אחד מראשי הפתח בעיר, אמר כי "לא פעם שמענו את השקרים של הישראלים, שטענו שהפלסטינים בעיר רוצים להשתייך לישראל במקום למדינה הפלסטינית. אני מציע לעשות משאל עם בירושלים המזרחית, שיצביע בוודאות על כך שהפלסטינים לא רוצים את שלטון ישראל בעירם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חגיגות יום ירושלים (ארכיון)
צילום: סבסטיאן שיינר
צילום: איי פי
חוברה לה יחדיו
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
מסגד אל-אקצה
צילום: רויטרס
צילום: עטא עוויסאת
משרד הפנים במזרח העיר
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים