מזוז מבהיר: לא התכוונתי לעודד סרבנות
במכתב לח"כ אריה אלדד, חזר היועץ המשפטי לממשלה על דבריו באילת כי "יש לי הבנה לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות", אך הדגיש: "אין מקום לעודד סרבנות כמו כל תופעה אחרת של הפרת חוק". ח"כ אלדד: "גם אם הדקויות של ההתפלפלויות המשפטיות של מזוז מצביעות על הסכנה בסרבנות, הרי שבראשית דבריו הוא מגלה הבנה לתופעה שעלולה לפרק את הצבא ואת החברה הישראלית"
היועץ המשפטי לממשלה מבהיר היום (א') שאין לראות בהתבטאותו הפומבית באילת בכנס לשכת עורכי הדין בעניין גבולות הציות לחוק משום מתן לגיטימציה לתופעת הסרבנות.
במכתב תשובה ששיגר לח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), אמר כי אין מקום לעודד סרבנות כמו כל תופעה אחרת של הפרת חוק, אך חזר על אמירתו בנוגע להבנה שיש לו "לצעירים הנאבקים על אמונות ודעות".
במכתב קבע מזוז: "אמירתי בנוגע להבנה שיש לי לתופעה של צעירים הנאבקים על אמונות ודעות, נועדה להדגיש כי תופעה זו של מאבק על אמונות ודעות יש לשקול בהיבט רחב יותר, תוך התייחסות "הן לעניין השלכותיה של סוגיית הציות לחוק בכללותה, והן לעניין המשמעות המעשית הקונקרטית שלה בראי המציאות הישראלית העכשווית.
"עוד הבהרתי, כי בחינת תופעת הסרבנות על-ידי רשויות אכיפת החוק אינה עיונית תיאורטית, אלא עליה להיעשות "בזיקה לנסיבות הזמן והמקום", וכי "לא הרי סרבנות גיוס בחברה הנורבגית, דרך משל, כהרי סרבנות גיוס בחברה הישראלית, בעיצומה של מציאות ביטחונית-מדינית נתונה".
היועץ הציג את עמדת המדינה בפסק הדין בעניין זונשיין, "לפיה אין להכיר במציאות הקיימת בישראל כסרבנות סלקטיבית, שכן יהא בכך משום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, ואל לו לצבא לשקול שיקולים של סרבנות סלקטיבית המצויים במחלוקת אידיאולוגית פוליטית. עמדה זו, שהיא כמובן על דעתי, התקבלה ככלל בפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק".
מזוז הדגיש במכתבו כי דבריו מכוונים לסרבנות הן מן הימין ומן השמאל.
ח"כ אריה אלדד, אמר בתגובה ל-ynet: "קיבלתי את תשובת היועץ המשפטי לממשלה דקות ספורות לאחר שקראתי את הסקר המדאיג שממנו עולה כי במחצית מבני הנוער סבורים שמותר לסרב לשרת בשטחים או לסרב לפנות מתנחלים".
לדברי אלדד, "גם אם הדקויות של ההתפלפלויות המשפטיות של מזוז מצביעות על הסכנה בסרבנות, הרי שבראשית דבריו הוא מגלה הבנה לתופעה שעלולה לפרק את הצבא ואת החברה הישראלית בכלל".
לפנייה לכתב/ת 
