פסטיבל ישראל: סיבה למסיבה

פסטיבל ישראל, שייפתח מחר (ב') בירושלים, מציג השנה 57 מופעים מ-16 מדינות, לצד מאות אמנים מהארץ ומחו"ל שיתארחו ויופיעו במסגרתו. אחרי שנתיים קשות, שבהן נאלץ הפסטיבל לצמצם ולשנות את מתכונתו, בשל גזירות תקציביות מבית ואירועים פוליטיים וביטחוניים שהרחיקו אמנים בעלי שם בינלאומי, נראה כי השנה יש סיבה למסיבה. "אני שמח על ההזדמנות הנדירה לומר שהשנה הנוכחית טובה מקודמתה, וזה לא דבר מקובל במחוזותינו", אמר דני הלפרין, יו"ר ההנהלה הציבורית של הפסטיבל, במסיבת העיתונאים החגיגית שנערכה הבוקר לקראת אירוע הפתיחה.

הלפרין התייחס, כמובן, להיקף האמנים שהביעו את נכונותם להגיע ארצה למרות הכל ולעושרו התוכני של הפסטיבל בתחומי היצירה השונים. עם זאת הוסיף הלפרין וציין כי "הקשיים מבית לא השתנו. עיריית ירושלים, שהייתה הגורם המרכזי שסייע לנו, צמצמה מסיבות תקציביות את תמיכתה, ובאופן כללי התקציב הציבורי השנה קטן, עם כי הצלחנו באופן יוצא דופן לגייס תרומות מקרנות פרטיות וחסויות, בין היתר של שגרירויות. גם גופים מסחריים ועסקיים כמו בנקים, שהיו בעבר גורם לא קטן במימון חסויות, צמצמו את נוכחותם, וכולנו תקווה שמאזניהם החיוביים יובילו אותם לחזור ולהשקיע בתרבות ובפסטיבל, כי הקופה הציבורית בלבד אינה מסוגלת לשאת בנטל".

תקציב הפסטיבל השנה עומד על 9 מיליון שקל, מהם 1.6 מיליון שהועברו מעיריית ירושלים, 1.7 מיליון ממשרד התרבות, כ-3 מיליון שקל מהכנסות עצמיות ומכירת כרטיסים (השנה מעמיד הפסטיבל למכירה 53 אלף כרטיסים) והיתרה מקרנות מיוחדות של מכון גתה הגרמני, מכון סרטטנטס הספרדי ופורום תרבות אוסטרי. מדובר בקיצוץ של כ-2 מיליון שקל מהתמיכה הציבורית בפסטיבל בשנת 2002.

יגאל עמדי, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק התרבות בעירייה, שנכח במסיבת העיתונאים, ברך על קיומו של הפסטיבל במתכונתו המורחבת למרות מצוקות הזמן ואמר: "פסטיבל ישראל הופך את ירושלים למרכז תרבות בינלאומי ממדרגה ראשונה, ולהישג זה יש משמעות תרבותית, תיירותית ותדמיתית. אני רוצה לקוות כי בשנה הבאה תתמוך העירייה בפסטיבל ביתר שאת כראוי לו. בינתיים, החודש הקמנו ועדה ציבורית ברשותו של פרופסור ארנון צוקרמן, שמטרתה לגבש קריטריונים לחלוקת תקציבי תרבות בעיר. לכשיגובשו, כולי תקווה כי תהיה בירושלים חלוקת משאבים הולמת ומוסדרת יותר לכלל מוסדות התרבות הפועלים בעיר, ובהם פסטיבל ישראל".

יוצאים מחוץ לחומות

השנה מרחיב הפסטיבל את פעילותו אל מחוץ לתחומי ירושלים. חלק ממופעי הפסטיבל יועלו גם בתל-אביב ובקיסריה כבעבר, אך גם בפעם הראשונה בעיר חולון. "מטרת שיתופי הפעולה הללו היא להרחיב בעתיד את ההד הציבורי בקרב אוכלוסיות חדשות, מבלי לגרוע ממרכזיותה של ירושלים כאתר הפסטיבלי המרכזי שממנו יוצאות השלוחות", אמר יוסי טל-גן מנכ"ל הפסטיבל והוסיף, "במקביל, אנחנו ממשיכים במסורת קירוב תושבי הפריפריה באמצעות חברת המתנ"סים ואמנות לעם. השנה נארח במופעים השונים 5000 תושבים ממרחקים, שייהנו ממחירים מיוחדים, וכן חיילים על מדים, שיוכלו להיכנס למופעים בחינם על בסיס מקום פנוי".

טל-גן, המלווה את הפסטיבל מזה 12 שנה, ציין כי "פסטיבל ישראל 2004 הולך להיות אחד המוצלחים. ליוויתי 10 שרי תרבות, 3 ראשי ערים, 3 מנהלים אמנותיים ואינתיפאדה, ואני אומר בפה מלא - התכנייה שהצלחנו לגבש השנה בהחלט מרשימה".

הפעם האחרונה של הניג

השנה ייפרד פסטיבל ישראל ממנהלתו האמנותית בשלוש השנים האחרונות, אופירה הניג. "השנתיים הראשונות של אופירה בתפקיד היו חסרות מזל, בשל התקופה הפוליטית והבטחונית הקשה שהשפיעה על צביון הפסטיבל", אמר טל-גן, "ואני שמח שהשנה השלישית אפשרה לנו ולה לעבוד על פסטיבל 'נורמאלי'". טל-גן הוסיף ואמר כי עם תום הפסטיבל תיאלץ הנהלתו להגיע למסקנות ברורות בכל הנוגע לפער שנוצר בין ציפיות הציבור מהפסטיבל לבין יכולותיה האובייקטיביות של ההנהלה במסגרת התקציב הנוכחי. "לולא התרומות הגדולות שקיבלנו השנה מקרנות שונות, לא היינו יכולים לקיים את הפסטיבל במתכונתו הנוכחית. חלק מהתרומות עוברות את תמיכת הממסד ובמובן מסויים פסטיבל ישראל הפך למגייס כספים מחוסר ברירה".

חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, שהשנה רק שיתפה פעולה ברמה הפקתית עם הפסטיבל, הבטיחה כי בשנה הבעיה תתגייס לתמוך בפסטיבל כספית. "זה קשור לסדר עדיפויות של רשות מקומית, ומבחינתנו אנו גאים על כך שאנו שותפים בספינת הדגל של הפסטיבלים בישראל".

התור של הקלאסית

השנה הושם דגש מיוחד על תכנית המוזיקה הקלאסית בניהולו של הקומפוזיטור והמנצח גיל שוחט. בין התכניות: ביצוע מיוחד של התזמורת הסימפונית ירושלים והקאמרית הישראלית ת"א לתשיעית של מאהלר, שלא בוצעה בישראל מזה עשור; קונצרט מלא שיוקדש לראשונה בישראל ליצירותיו של ריכארד שטראוס עם התזמורת הסימפונית ירושלים; פרוייקט ייחודי שיציג את עשר הסונטות של סקריאבין על ידי נבחרת של עשרה פסנתרנים מהשורה הראשונה; יצירות מקור ישראליות שהוזמנו על-ידי הפסטיבל ויושמעו בבכורה במסגרתו ואורחים בינלאומיים בהם רביעיית פראז'אק מצ'כיה, שמיניית הצ'לי קונחונטו איבריקו מהולנד, רביעיית אלבן ברג מאוסטריה, שלישיית פונטניי מגרמניה, הפסנתרן הכוכב ניקולאי פטרוב מרוסיה ומקהלת הריניישה קנטוריי עם תזמורת הקליינה קונצרט, שיבצעו את מתיאוס פסיון של באך.

שימת הדגש על המוזיקה הקלאסית באה כחלק מרוטציה לאורך השנים שמנסה הנהלת הפסטיבל לבצע: "בכל שנה אנחנו משתדלים לשים דגש על תחום אחר", אמרה אופירה הניג, "בשנה שעברה נתנו בולטות למחול עם הפקת מקור ישראלית, שזכתה להצלחה גדולה גם בארץ וגם בחו"ל. השנה התמקדנו במוזיקה הקלאסית, שנוכחותה היתה מצומצמת יותר בשנתיים האחרונות, ולכן חשבנו שהדבר אך ראוי. הרעיון הכללי הוא ליצור איזון בתכנית לאורך שנים, וברור שבכל שנה יהיה פן שלא יסופק. לצד המוזיקה הקלאסית, אגב, התמקדנו גם בהפקות מוזיקליות מקוריות שהמרכז שלהן הוא דתיים וחילוניים, כלומר, אמנים שעובדים מתוך היהדות כשורש תרבותי וחומר גלם, כאלה שלוקחים חומרים יהודים ומתרגמים אותם לאמנות עכשווית".

מחר ייפתח הפסטיבל באירועי חוצות חגיגיים שיתקיימו בטיילת ארמון הנציב החל מהשעה 16:30 ועד 22:00. במסגרת האירועים ישתתפו אמנים וקבוצות הפועלים בירושלים, בהם להקת המחול "ורטיגו", תיאטרון "הקרון", הרכב המוזיקה האתנית "המעלות", תיאטרון "פסיק", אמנים רב תחומיים, הולכי קביים ועוד. את האירועים יחתום קונצרט של עידן רייכל וחבריו לפרויקט. כל האירועים יהיו פתוחים חינם לקהל.