שתף קטע נבחר

כל מה שרצית לדעת על: רכיבה על סוסים

לא צריך להיות המלכה אליזבת או סר אלטון ג'ון כדי להשתתף בספורט הכי אריסטוקרטי באולימפיאדה והיחיד שמותר להחזיק בו חיית מחמד

תחרויות הרכיבה הן אישיות וקבוצתיות. בתחרויות הרכיבה מתמודדים הרוכבים בשלושה ענפים: תחרות שלושת הימים, אילוף (דרסז', בעגה בינלאומית) וקפיצות. בתחרות שלושת הימים מתמודדים הרוכבים בשלושה ענפים: אילוף, מירוץ מכשולים למרחק גדול וקפיצות מעל מכשולים.

 

בתחרויות האילוף נדרשים הרוכבים להפגין ביצועים שכוללים אלמנטים של שליטה על סוסיהם. תחרויות הקפיצות נערכות על מסלול שאורכו נע בין 600 מ' ל-800 מ' והוא כולל 15-12 מכשולים. 20 הרוכבים הטובים ביותר מתחרים במסלול נוסף שאורכו 600-500 מ' והוא כולל עשרה מכשולים. לצורך חישוב הניקוד הסופי נלקח בחשבון הניקוד המצטבר בשני המסלולים.

 

ענף הרכיבה, שנחשב לספורט אריסטוקרטי, נכלל כבר באולימפיאדה השנייה בפריז 1900. תחרויות הקפיצות היו הראשונות מבין ענפי הרכיבה שזכו לייצוג במשחקים האולימפיים.

 

ענף הרכיבה נבדל מענפי הספורט האולימפיים האחרים משתי בחינות: ראשית, זהו ענף הספורט היחיד שנוטל בו חלק בעל חיים (חל איסור על השתתפותם של סוסים שטרם מלאו להם שבע שנים לפחות); שנית, על הגברים ועל הנשים חלים תנאים זהים, ומשום כך הם יכולים להתחרות אחד בשני באותו מקצה. לא אחת התמודדו רוכבות הן בתחרויות ליחידים והן בתחרויות הקבוצתיות, וחלקן אף זכו במדליות.

 

הרוכבים הגרמנים בלטו לאורך האולימפיאדות, וגם השוודים גרפו מדליות זהב רבות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים