שתף קטע נבחר

תופעה: בני זוג נבגדים בורחים לפנטזיות מיניות

מחקר חדש קובע: בן זוג נבגד מפצה את עצמו באמצעות פנטזיות מיניות. אבל גם בתחום הזה יש הבדלים גדולים בין נשים וגברים: גברים נבגדים יפנטזו על כיבושים לוהטים בתור פיצוי לערך העצמי שנפגע. נשים נבגדות, לעומת זאת, יפנטזו על איחוי שברי הקשר

האם שאלתם את עצמכם פעם כיצד תגיבו אן תגלו שבן/בת הזוג שלכם כיצד מנהל רומן? דמיינו לעצמכם למשל את התמונה הבאה: אני חוזר הביתה, דלת חדר השינה חצי פתוחה, ובוקעים ממנה מוזיקה ורעשים לא ברורים. אני נכנס לחדר ורואה את בת זוגי וגבר זר במיטה, עירומים...

 

הם נראים מאושרים לרגע, אך הנוכחות שלי, כמובן, משנה זאת לחלוטין. אני מרגיש שאני משתגע. תערובת מוזרה של תחושות קנאה, טירוף, שנאה, פחד, אבדון, חולשה ורעד משתלטת עלי בגלים מהירים, ואני צריך להחליט במהירות כיצד להגיב: להרוג את הגבר? את בת-הזוג? את שניהם? או פשוט להימלט במהירות, בבכי בלתי נשלט? אני מדמיין את עצמי חונק את הזר בשתי ידיי, מטיח את ראשו בקיר, אך החרדה משתלטת עלי, ובסופו של דבר, כשהמראה של זוג הנאהבים אינו מרפה ממני, אני מחליט לברוח לאמא שלי...

 

איומים על הקשר הזוגי אינם חייבים להיות כל כך בוטים, אבל בחיי היום-יום שלנו יש לא מעט מצבים שבהם יחסי הזוגיות שלנו עומדים למבחן: הוא (בעלך) מגניב מבטים לעבר פצצה בלונדינית שיושבת בשולחן ליד בבית-הקפה; היא (אשתך) נועצת עיניים כלות במלצר החתיך והשרירי שמאחורי הבר. המזכירה החדשה שלו (של החבר שלך) במשרד מתחנחנת אליו בצורה מחשידה, בעוד הבוס שלה (של החברה שלך) מראה כלפיה לאחרונה סימני התעניינות בולטים.

 

איומים על המערכת הזוגית יכולים להיות בדמות קונפליקטים תקשורת לקויה בין בני הזוג, שחיקה, ירידה בתשוקה, פערים בצרכים, בעמדות או בעקרונות. גם מצוקה כלכלית עלולה בהחלט לאיים על הקשר וכן חרדת נטישה קיצונית של אחד מבני הזוג, ביטויי קנאה טורדניים ובני זוג חלופיים.

 

המאוימים חשים בעיקר מצוקה פסיכולוגית ופיזית, המלווה ברגשות שליליים עזים כמו קנאה, כעס, דיכאון, חרדה, תוכחה עצמית, תחושות של חוסר ודאות ופגיעה בערך העצמי. הם מתלבטים אם לשמר את הקשר או לפרקו (מה שתלוי במוטיבציות, במטרות, בניתוחי עלות-תועלת, במידת שביעות הרצון ובאלטרנטיבות הקיימות) וכן בשאלה אם כדאי לפנות לייעוץ זוגי ולפעול לשיפור האטרקטיביות.

 

ישנם מי שנוטים להיעזר במנגנוני הגנה שונים, כולל הכחשה, בחיפוש קרבתו הפיזית והפסיכולוגית של בן הזוג, בחיפוש אחרי בני זוג חלופיים ובתמיכה חברתית. אחרים מסתייעים דווקא בעולם הדמיון.

 

הפנטזיות, מתברר, הן כלי יעיל מאוד להתמודדות עם איומים מהסוג הזה, ובעיקר פנטזיות בעלות אופי מיני. פנטזיה, לדוגמה, יכולה להיות פיצוי לפגיעה שנובעת מהאיום. אם בן הזוג שלי חושב לבגוד בי או כבר בוגד בי, אז הערך העצמי שלי נפגע מאוד. אולי אני לא שווה או לא מספיק טובה. פנטזיה שבה אני מדמיינת את עצמי בתור דמות גרנדיוזית, מפתה, מין אלילת מין או פאם-פטאל שגברים נופלים לרגליה, בהחלט יכולה להשיב לי את כבודי האבוד. הפנטזיה היא המציאות האלטרנטיבית שאני יוצרת לעצמי, ובה אקבל את התפקיד המתאים לי. רע לי במציאות, אז אברח ואשקע לי במין הזיה דמיונית ופרועה שתעזור לי להירגע. הדמיון מאפשר לי לטוות אלטרנטיבות, לבנות סימולציות, לערוך הדמיות, לתכנן את העתיד, לחלום ולפנטז על מצבים שנעימים לי, למשל איך אני רוצחת אותו באכזריות (או לפחות מסרסת אותו באיטיות) או איך אני והחבר הכי טוב שלו מקיימים סקס פרוע מול עיניו המקנאות.

 

בורחים מהמציאות

 

לפנטזיה – כך עולה ממחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת בר-אילן – תפקיד מרכזי בהתמודדות עם מצבי משבר, שכן היא מספקת מפלט ופיצוי, המשוחררים ממגבלות המציאות ומכבלים חברתיים ונורמטיביים.

 

מאחר שלפנטזיות בכללותן תפקיד מרכזי בהתמודדות עם מצבי משבר, ומאחר שהמערכת המינית נועדה, בין היתר, לשמר את הקשר הזוגי, עשויה הפנטזיה המינית להיות אחד האמצעים להתמודדות עם איומים על הקשר הזוגי.

 

החוקרים מבר-אילן בחנו בשיטתיות כיצד תכנים של פנטזיות מיניות מושפעים ממצבי איום על הקשר הזוגי. בסדרה של שלושה ניסויים בדקו החוקרים כיצד האיומים, הנבדלים במקורם ובעוצמתם, משתקפים בתכנים של הפנטזיות המיניות.

 

באמצעות המחקר ניתן לראות כיצד מתמודדת המערכת המינית שלנו, שהדמיון והפנטזיות הם חלק בלתי נפרד ממנה, עם האיום הרגשי והמיני על שלמות הקשר – איום הגורם להפרעה או להפרה של ההרמוניה הזוגית.

 

את המחקר ערכה ד"ר גורית בירנבוים מהמחלקה לפסיכולוגיה וממרכז פלג-ביליג לחקר איכות חיי המשפחה יחד עם עדי בר-שלום, נטע סויטלמן ועומר פורת. השתתפו בו כ-360 אנשים בגילים שונים. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לשלושת חלקי המחקר, ובכל ניסוי הופעלו עליהם סוגים שונים של איומים.

 

תוצאות המחקר יוצגו לראשונה בכנס של מרכז פלג-ביליג ב-22 ביוני באוניברסיטת בר-אילן. בין היתר יידונו בכנס היבטים מחקריים וטיפוליים נוספים של יחסים זוגיים, כמו התקשרות, זוגיות ורגשות, אינטראקציות בין בני זוג, סיבות לנישואין בקרב רווקים ורווקות ישראלים, זוגיות של ילדי גירושין, גירושין במגזר הערבי, הפרעות בתפקוד המיני של גברים בגיל המעבר וקשיים בתפקוד המיני של הגבר במערכת הזוגית.

 

בת הזוג מנהלת רומן

 

במחקר הראשון, שבדק פנטזיות שהתעוררו בתגובה לאיומים בעוצמות שונות, השתתפו 60 נשים ו-56 גברים בני 23 עד 37, נשואים, גרושים ורווקים שמחציתם נמצאים בקשר זוגי.

 

הנחקרים נחשפו לשלושה סוגי איומים. איום חמור: "בת זוגך מנהלת רומן משמעותי עם גבר מושך, הכולל התקשרות רגשית עמוקה ויחסי מין מלאי תשוקה"; איום שולי: "בת זוגך עובדת על פרויקט חשוב בעבודה ביחידות עם עמית מושך"; איום שאינו מתחום הזוגיות: "נכשלת בבחינה חשובה שאליה התכוננת זמן ממושך". קבוצה רביעית, קבוצת הביקורת, נחשפה לסיטואציה נטולת כל איום: "בת זוגך הולכת לקנות מצרכים במכולת".

 

המשתתפים, שהזדהו עם האיומים בצורה כזאת או אחרת בגלל ניסיון החיים שלהם, התבקשו לתאר את הפנטזיה המינית שעולה בראשם ולהתייחס בפירוט למהלכה, לדמויות השונות המופיעות בה, למחשבות ולרגשות העולים אצלם, למקום ההתרחשות וכד'.

 

הממצאים מראים בבירור: דפוס ההתמודדות של הגברים ושל הנשים שונה בתכלית. בעקבות איום משמעותי יש לגברים פנטזיות מיניות על דמויות שאינן בנות זוגם. מדובר בפנטזיות מיניות נטו, המספקות חיזוקים לגבריותם הפגועה ומחזירות להם את תחושת השליטה במתרחש שהתערערה להם.

 

לעומתם, נשים מפנטזות דווקא יותר על בני זוגם. הן שואפות לפצות את עצמן ברמת הקשר הבין-אישי. למרות הפגיעה הן יחזרו ברמת הפנטזיה הביתה וינסו לשקם את הקשר ולתקן את המעוות.

 

בעקבות איום (הן משמעותי והן שולי) מופיע בפנטזיות המיניות רצון להיות נחשק ומפתה. איום משמעותי מעלה גם את הרצון לספק סקרנות מינית ולהתנסות בחוויות לא שגרתיות. כמו כן עולה הרצון – בקרב גברים בלבד – לשלוט בתרחיש ובמושאי הפנטזיה. בעקבות איום משמעותי אמרו המשתתפים במחקר שהפנטזיות שלהם היו יותר יצריות, מושא הפנטזיה היה יותר מרוחק ומנוכר, ובקרב הגברים גם העצמי היה יותר מרוחק ומנוכר.

 

דוגמה ממחישה: "אני צופה בתוכנית של 'יצפאן' בחדרי במלון, וחדרנית יפהפייה נכנסת לחדרי, מתחילה לנקות אותו כשגבה מופנה אלי. בלי להסב את ראשה, תוך הפשלת חצאיתה, היא שואלת אותי בהתגרות: 'אתה מעוניין בניקיון מסוג אחר?' אני מבין את הרמז, קם ומשליך אותה למיטה, קושר אותה כשפניה מופנות אל עבר המזרון, שוכב איתה עד שאני כבר לא יכול יותר, ואז אני משחרר אותה מכבליה, מחווה בידי לכיוון הדלת וממשיך לצפות ביצפאן..."

 

הגבר הפגוע רוצה איפוא להתענג, אבל בכך מסתכם העניין. הוא שולט, כובש, זורק ומחזיר לעצמו את כבודו האבוד.

 

רוצים להיות נחשקים

 

במחקר השני נבדקו פנטזיות של עוזבים לעומת פנטזיות של נעזבים. 61 נשים ו-58 גברים בני 18-50, נשואים, גרושים ורווקים, התבקשו להגיב על מצבים שונים.

 

"המשתתפים", אומרת ד"ר גורית בירנבוים, "התבקשו לחשוב על מערכת יחסים רומנטית שיש להם ולדמיין את הסיטואציות הבאות:

  1. אתה קורא לבת זוגך לשיחה ואומר לה כי אתה שוקל לפרק את הקשר ביניכם.
  2. בת זוגך קוראת לך לשיחה ואומרת לך כי היא שוקלת לעזוב אותך.
  3. בת זוגך מודיעה לך שאף שהיא אוהבת אותך מאוד, היא שוקלת לעבור לחו"ל לתקופה ארוכה, שכן שם הוצע לה קידום משמעותי מאוד בקריירה שלה. לך אין אפשרות לנסוע איתה.

 

"מצאנו שבעקבות איום של בן הזוג לעזוב וגם כשבן הזוג עוזב בפועל, מביעות הפנטזיות המיניות יותר רצון להיות נחשקים ומפתים. העצמי מופיע בפנטזיות כשהוא כועס, אגרסיבי, לא מתחשב, מרוחק ומנוכר, ואילו האחר מופיע יותר בתור שולט, יוזם ופעיל. אולי משום שכאשר אדם עוזב מישהו, הוא לפחות רוצה שהאלטרנטיבה לדמות שהוא עזב תהיה אטרקטיבית ובעלת עוצמה וכוח – היפוך לאדם חסר הכוח שהוא נטש. ברגע שאתה עוזב מישהו, באופן אוטומטי אתה רואה אותו בתור אדם יותר חלש ממך.

 

"במקרה שבן הזוג עוזב לחו"ל, אך הסיבה לכך היא קריירה ולא רצון להיפרד ממך, התגובה כלפיו היא אמביוולנטית: העצמי מוצג בפנטזיה לא רק כיותר כועס ואגרסיבי, אלא גם כיותר תומך, מביע אהבה ומשיכה כלפי מושא הפנטזיה.

 

"מצד אחד כועסים על מי שעוזב, כי הוא מעדיף את העבודה ואת הקריירה שלו על פניך, אבל מהצד השני עדיין ממשיכים לאהוב אותו, ובפנטזיה מביעים רגשות של אהבה ושל משיכה".

 

הכול נקבע בילדות

 

במחקר השלישי הובאו בחשבון גם זהות האדם המאוים והמפנטז. כמו כן נעשתה הבחנה בין איום מיני לאיום רגשי: מה קורה כשבן הזוג שלך רק התאהב במישהו ואינו מקיים איתו יחסי מין, לעומת מצב שבו הוא מקיים איתו יחסי מין לוהטים ומלאי תשוקה, אך ללא מעורבות רגשית.

 

במחקר הזה אומצה נקודת ראותה של תיאוריית ההתקשרות, שלפיה הבדלים בטיב האינטראקציה עם הדמות המטפלת המשמעותית בינקות יבואו לידי ביטוי בציפיות נבדלות של התינוק מעצמו ומזולתו וישפיעו על איכות קשריו הזוגיים ועל מטרותיהם.

 

תינוק "בטוח", שמטפלת בו דמות זמינה, יפתח תחושת ביטחון בעצמו ובסביבתו. בבגרותו יהיה לרוב מונוגמי תוך הדגשת האינטימיות בקשר.

 

תינוק "נמנע", שמטפלת בו דמות שאינה נגישה בעקביות, יבחר באסטרטגיה של דיכוי מערכת ההתקשרות, שמטרתה היא להסתמך על העצמי ולשמור על מרחק ועל שליטה ביחסים בין-אישיים. בדפוס התקשרותו כבוגר יהיה דגש על המאפיינים הבאים: שמירת מרחק, מין נטול אינטימיות, מין אנאלי, אוראלי, בוגדנות, כניעה לפיתויים ומין מזדמן.

 

תינוק "חרד-אמביוולנטי", שמטפלת בו דמות לא עקבית ובלתי צפויה, יבחר באסטרטגיה של הפעלת יתר של מערכת ההתקשרות, שתשתקף בכמיהה קיצונית לקרבה ולהיטמעות ביחסים קרובים. קשריו הרומנטיים יסבו סביב מין לשם סיפוק צורכי אהבה וביטחון.

 

"נשים", אומרת ד"ר גורית בירנבוים, "הגיבו רק לאיום הרגשי – מצב שבו בן זוגן התאהב באישה אחרת ויצר איתה קשר רגשי עמוק. האיום המיני, לפחות ברמת הפנטזיה, לא עשה להן כלום והן לא ראו בו סכנה משמעותית".

 

נשים שהיו תינוקות "חרדים" הגיבו לאיום הרגשי בפנטזיות יצריות מאוד, שבהן איבדו לגמרי את השליטה והתפרקו. אחת מהן פינטזה, למשל, על המצב כדלקמן: "אני שרועה לבדי על שפת הים, מחכה לבן זוגי. הוא מופיע, נשכב לצידי, מצמיד אותי אליו, מנשק את כל כולי באיטיות מצמררת ומערפלת גם יחד. אני מתמכרת למגעו, וגופי הופך ליישות עצמאית עם רצונות משל עצמו. אט אט אני מאבדת מגע עם הסביבה, ואנו מתחברים נפשית ופיזית בעוצמה שמעולם לא ידעתי. בסוף הוא מחבק אותי חזק ולא עוזב אותי".

 

"נשים שהיו תינוקות 'נמנעים'", ממשיכה ד"ר בירנבוים, "מגיבות גם הן על איום רגשי בפנטזיות יצריות מאוד עם דגש על איבוד שליטה. אבל אצלן יש לאובדן השליטה מחיר. הן הביעו רצון להיות מותקפות ומנוצלות".

 

לדוגמה: "אני פוגשת גבר זר בפאב, רצוי בחוץ לארץ, ואני גורמת לו להתעניין בי. אני משקה אותו עד אובדן חושיו. הוא נעתר לי ואני מובילה אותו לחדר במוטל זול. אני מתגרה בו בבוטות ומגרה אותו עד שהוא מאבד לחלוטין שליטה על יצריו ולמעשה גורמת לו לאנוס אותי. אך לא ממש בעל כורחי... הוא עושה בי כרצונו בגסות ובברוטליות, אני סוטרת לו, אך לאט לאט שוקעת לאיבוד שליטה מוחלט על כל המתרחש, עד שאני מאבדת עניין במעשיו. אז אני הודפת אותו מעלי, מסתלקת מהמקום והוא נותר המום ומבולבל כשחצי תאוותו בידו".

 

"גברים", אומרת ד"ר בירנבוים, "בלי קשר לטיפוס שהם ולסוג ההתקשרות שלהם, הושפעו גם מאיום מיני וגם מאיום רגשי. הפנטזיה העידה על כך שהם היו זקוקים לפיצוי על הערך העצמי הפגוע שלהם בעקבות האיום. הם רצו להיות נחשקים, מפתים, מסופקים מינית ולהתענג, והפנטזיות שלהם היו מאוד הרפתקניות, לא שגרתיות והביעו רצון לעשות מעשים 'אסורים'".

 

דוגמה לפנטזיה כזאת: "אני קורא מאמרים בספרייה, והבחורה שלידי מלכסנת מבטים לעברי. אני מניח אצבע על שפתיה להסותה, ומתחת לשולחן אני מסיר את תחתוניה. היא לא מכירה אותי, אך לא מסוגלת להתנגד. היא שבויה בכוחניות שלי, ואני מרגיש שהיא חושקת בי. אני מעמיד אותה ומצמיד אותה אל הקיר ומענג אותה ואת עצמי בין המדפים...

 

"הספרנית הקשוחה מגיעה לבדוק את מקור הרעשים, לא עומדת אף היא בפיתוי ומצטרפת לחגיגה... אני בטוח שזה המשגל הכי לוהט שחוותה מעודה". מי שהיו תינוקות "נמנעים" מגיבים על איום בפנטזיות שהן טכניות ומיניות, מחוסרות רגשות אשם ונטולות רגשות. ברגע שפוגעים בהם רגשית, כל המעצורים מוסרים, והדרך לגן עדן סלולה בפניהם, ללא אשמה.

 

גם אצל מי שהיו תינוקות חרדים מסולק רגש האשמה בעקבות האיום הרגשי, למעט העובדה שאצלם האחר נתפס באופן פחות שלילי. אף שהם מאוימים, הם מנסים להתמקד בצדדים החיוביים של מושא הפנטזיה, כי תמיד הם שואפים לפיצוי ביחסים ולאיזושהי קרבה וחום.

 

למעוניינים להירשם לכנס, נא לפנות לזיו, מרכז פלג-ביליג, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. טלפון 5317155-03

 

הגודל (של האשכים) קובע

 

המערכת המינית התעצבה במרוצת האבולוציה כדי לשמר קשרים ארוכי טווח לצד קשרים פחות מחייבים, דוגמת יחסים מזדמנים. קיימים רמזים התנהגותיים ופיזיולוגיים המעידים על היכולת שלנו לנהל שני סוגים אלה של מערכות יחסים. כך, למשל, בעת קיום יחסי מין מופרש הפפטיד אוקסיטוצין, הורמון המופרש אצל האם גם בעת הנקה. ההורמון הזה מעורר רצון להתגפפות ולקרבה אינטימית. כלומר מגע מיני חוזר ונשנה מגביר את תחושות הלכידות והקרבה בין בני הזוג.

 

תופעה מעניינת נוספת המאפיינת את המין האנושי היא הביוץ הסמוי. כ-90% מהנשים אינן מודעות למועד שבו הן מבייצות. גם הגברים, כמובן, אינם מודעים למועד הביוץ של בת הזוג שלהם, ולכן לפי תיאוריית "אבא בבית", כדי להבטיח את אבהותם הם חייבים לשהות בקביעות לצד בת זוגם, פן גברים מתחרים יפרו אותה במקומם.

 

ראיות לפוטנציאל הבגידה הקיים בקרב המין האנושי ניתן למצוא בהתנהגות הנשים בעת מועד הביוץ. מתברר שנשים בתקופה הזאת מתנהגות באופן הרבה יותר פתייני ופרובוקטיבי דווקא כלפי גברים שאינם בני זוגן. כמו כן נשים בעת הביוץ מעדיפות את ריח זעתם של גברים יותר גבריים, אגרסיביים וסימטריים (אנשים סימטריים נתפסים כיותר מושכים) וזאת משום שאם יופרו על-ידי הגברים האלה, צאצאיהם המשותפים יהיו מושכים יותר ובעלי פוטנציאל התרבות גדול יותר.

 

יתר על כן, אם משווים את האשכים של שימפנזות לאשכי גורילות, רואים שלזכר של גורילה יש אשכים קטנים יחסית, ולזכר של שימפנזה יש אשכים גדולים יחסית. ראש להקת גורילות חולש על הרמון של נקבות ומפרה את כולן. לעומתו, נקבות שימפנזה מזדווגות עם כל הזכרים. ולכן דרכו של זכר השימפנזה להגביר את סיכויי אבהותו הוא באמצעות ייצור זרע רב שיתחרה בזרעם של מתחריו, מה שמסביר את גודל אשכיו. גודל אשכיו של הזכר האנושי קרוב יותר לממדי האשכים של השימפנזה, דבר שמעיד על התנהגותה ההפכפכה של בת זוגו הפוטנציאלית. תימוכין לכך ניתן למצוא בקיומם של זרעים לוחמים שמפריעים לתנועתם של זרעים מתחרים גם אצל גברים.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
מגיבות רק לאיום ריגשי. נשים
צילום: סי די בנק
צילום: סי די בנק
זקוקים לפיצוי על הערך העצמי הפגוע. גברים
צילום: סי די בנק
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים