שתף קטע נבחר

תובע 10 מיליון שקל: הרופאים לא אבחנו שבץ מוחי

בן 46 שהתלונן על כאבי ראש חריפים הופנה על ידי רופא המשפחה שלו בבהילות לחדר המיון, בחשד שלקה בשבץ. הרופאים נתנו לו כדורים נגד כאב ראש ושיחררו אותו לביתו. יומיים לאחר מכן שותק צדו הימני. כעת הוא תובע 10 מיליון שקלים מהמרכז הרפואי "רבין"

תושב חדרה בן 47 הגיש הבוקר (יום ג') לבית-המשפט המחוזי בנצרת תביעת ענק של 10 מיליון שקלים נגד המרכז הרפואי "רבין" בפתח תקווה ונגד שירותי בריאות כללית.

 

לטענתו, למרות סימנים מובהקים שהצביעו על שבץ מוחי מתקרב, ועל אף שהופנה בבהילות לחדר המיון על ידי רופא המשפחה שלו בחשד שהוא נמצא בדקה ה-99 לפני קבלת שבץ – בדקו אותו הרופאים בצורה שטחית, נתנו לו כדור נגד כאב ראש, ושיחררוהו לביתו. יומיים לאחר מכן לקה בשבץ ששיתק את צידו הימני, ובעקבותיו נקבעה לו נכות של 70%.

 

עד לשבץ המוחי היה התובע אדם בריא, שעבד כסוכן מכירות בחברת שיווק, ואף השתכר 15 אלף שקל לחודש לכל הפחות.

 

עו"ד יעל ארניה המייצגת את התובע, הסבירה בכתב התביעה: "ביום 21.3.2003 פנה התובע לרופא המשפחה במרפאת קופת-חולים מכבי בחדרה, ד"ר ויזר, והתלונן כי מזה שבוע ימים הוא סובל מכאבי ראש עזים וחריגים, וכן לעיתים סובל מראייה מטושטשת למספר שניות".

 

הרופא, על פי כתב התביעה, חשד שמדובר בשבץ מוחי והיפנה אותו בדחיפות לחדר המיון, תוך שהוא ממליץ לו בחום לפנות לביה"ח "בילינסון" – ולא ל"הלל יפה" הקרוב יותר לביתו, בשל חומרת מצבו ומשום שסבר ששם יוכלו לטפל בו טוב יותר.

 

כשעה וחצי לאחר מכן התקבל האיש לחדר המיון של המרכז הרפואי "רבין". רופאה במקום בדקה לו דופק, חום, לחץ-דם, א.ק.ג וספירת דם. כל הבדיקות היו תקינות. גם רופאת עיניים שבדקה אותו לא מצאה כל ממצא חריג.

 

"הנוירולוג ד"ר רויזן, בדק את התובע בדיקה שטחית בלבד", נכתב בתביעה, "וציין כי הוא חושד בקיומו של כאב ראש הנגרם ממתח. הנוירולוג נתן לתובע טיפול תרופתי נגד כאבי הראש ושילח אותו לדרכו. הוא הינחה אותו להמשיך מעקב אצל נוירולוג בקהילה, וכן לפנות לביצוע צילום סי.טי, במידה שכאבי הראש יימשכו".

 

מדבר בקושי ללא יכולת תפקוד בצד ימין

 

יומיים לאחר מכן חש האיש חולשה בפלג גופו הימני וקושי בדיבור. אמבולנס פינה אותו לביה"ח "הלל יפה", בחשד לשבץ מוחי בעקבות כאבי ראש חזקים.

 

"אצל התובע אובחן אוטם מלא של עורק התרדמת משמאל, ובבדיקות מעבדה התגלה כי הוא סובל משומנים בדם. כמו-כן הסתבר כי הוא נוהג לעשן. שומנים בדם ועישון מהווים גורמי סיכון לאירוע מוחי כפי שאירע לתובע", נכתב בתביעה.

 

לאחר 10 ימי אשפוז הוא הועבר לחודש וחצי של שיקום, הפעם בבית לווינשטיין ברעננה, כשהוא מדבר בקושי, ואין לו כל יכולת לתפקד בפלג גופו הימני.

 

"כתוצאה מהאוטם הווסקולרי, שלא אובחן במועד", נטען בכתב התביעה, "סובל התובע כיום מנזק מוחי ניכר. פלג גופו הימני, ובמיוחד היד, משותקים, והוא אינו יכול לעשות שימוש ביד ימין. כמו-כן נפגעה יכולת הדיבור של התובע, נפגעה יכולתו הקוגניטיבית והוא סובל ממצוקה נפשית ניכרת, המתבטאת בתקשורת לקויה עם סביבתו, סף תסכול נמוך ביותר, והתקפי זעם. לאור האירועים איבד התובע את מקום עבודתו ואת יכולתו לפרנס את אשתו וילדיו. התובע נמנע מכל פעילות חברתית, מצבו הנפשי הידרדר, ניזוקו קשות יחסיו עם אשתו והוא סובל מחוסר בטחון ומבוכה בשל נכותו".

 

בחוות דעת מטעם התביעה קבע פרופ' ז'אן אשכנזי, שבחן את המקרה, כי לא נערכו בדיקות מספקות "לא דרך הסטטוסקופ ולא דרך המישוש. מדובר בבדיקה פשוטה המתבצעת על-ידי האזנה לזרימת הדם בעורקים, באמצעות סטטוסקופ. לא נעשה בדיקת DOPLER דחופה, אשר היתה יכולה לאבחן ולמנוע את השיתוק".

 

הרופא הוסיף: "למרות כל הרמזים לחומרת המצב כגון: הפניה דחופה לחדר מיון, כאב ראש חריג, טשטוש ראיה, בחילות והקאות, הרופא שלח אותו הביתה במקום לאשפז אותו. הנוירולוג של חדר המיון בביה"ח "בילינסון" טעה, וטעות זו גרמה לאיחור באיבחון האוטם".

 

טרם הוגש כתב הגנה בפרשה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נותר משותק וסובל מקשיים בדיבור (אילוסטרציה)
מומלצים