שתף קטע נבחר

מחליק הבננות

במקום חונטה של הקומה השנייה, קומת ארבל, תהיה לנו חונטה של הקומה הראשונה, קומת מזוז. לא כך עושים סדר בפרקליטות

 

מבעד לחלונות בניין משרד המשפטים, ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, רואים בעיקר גדרות. המשרד לבדד ישכון: אי יהודי בלב שכונה פלסטינית, מנותק ממשרדי ממשלה אחרים, מנותק מהמציאות הישראלית, יעד מבוצר. פעם היה קולנוע מעבר לרחוב, אפשר היה לראות בו סרטים הודיים וערביים, אבל הוא נסגר באינתיפאדה הראשונה, ומאז הוא עומד בחורבותיו, אנדרטה לכיבוש.

 

הנתק הזה חיובי וגם שלילי. בצד החיוב, הוא מבטיח אי-תלות; הוא מחזק את תחושת השליחות של מי-שבפנים; אנחנו שומרי החומות; אנחנו הנער המחזיק באצבעו את הסכר; אנחנו הטובים. בצד השלילי, הוא מביא לניוון. כמו בכל כפר קטן, נוצרות חונטות. חיכוכים חברתיים, קנאה, מאבקי כוח, שנאות אישיות, הופכים מטפל לעיקר. חבר מביא חבר, אם מביאה בת, אח מביא אח, בעל מביא אשה, אשה מביאה בעל. הצורך בשינוי נדחק מפני תכתיבים שמרניים. קליפה של יוהרה, של אני-ואפסי-עוד, עוטפת את המערכת. אנשים אינטליגנטים, מוכשרים, ערכיים, מתנהגים כטיפשים גמורים. זוהי קללת המים העומדים.

 

אין חולק על כך שמשרד המשפטים כולו, והפרקליטות בתוכו, זקוקים לרפורמה רחבת היקף. וקודם כל הם זקוקים לרענון: יותר מדי אנשים חיים באותו בניין, באותה שלולית מבודדת, יותר מדי זמן. לכן התקבל המינוי של מני מזוז בברכה. ההנחה היתה שאדם כמוהו, שמכיר את המערכת מבפנים, שלא מזוהה עם שום מפלגה, שום חבורה, שום קליקה, יידע לחדש את ימי המוסד הזה, שאין ערוך לחשיבותו.

 

מזוז, בדרך שבה נימק את החלטתו בפרשת השרונים ובעיקר בתדריך שנתן לעיתונאים אחריה, אמר לנו דבר אחר לגמרי. כמו בבדיחה הישנה על החלפת תחתונים בצבא הבריטי, היו לו שתי בשורות: הבשורה הטובה היא שמחליפים פרקליטים. הבשורה הרעה היא שמחליפים אותם זה עם זה. במקום חונטה של הקומה השנייה, קומת ארבל, תהיה לנו חונטה של הקומה הראשונה, קומת מזוז.

 

כמעט כל יועץ משפטי לממשלה, אפילו ענקים כשמגר וברק, התחיל את דרכו בהחלקה על קליפת בננה. מזוז החליק על מטע בננות שלם. במקום לשקם את הפרקליטות בשקט, על-פי תפיסתו, בעזרת פרקליטים שיבחר, הוא פתח במלחמת עולם. עד השבוע שעבר היה מינוי פרקליט המדינה הבא בידו. מעכשיו עומד המינוי במרכזו של מאבק ציבורי מר.

 

רשימת המועמדים ארוכה. נמצאות בה, בין השאר, נאווה בן אור ויסכה ליבוביץ', שתי פרקליטות בכירות שנוהגים לשייך אותן לחבורה המותקפת. הן לא התפטרו מהרשימה. הן יישארו בה כמועמדות דווקא, כדי שהציבור, אולי גם בג"ץ, ישווה את כישוריהן, את נסיונן, את התאמתן לתפקיד, לאלה של המועמד שיבחר מזוז. הוא עשה להן זובור? הן עושות לו זובור נגדי.

 

על-פי בורסת השמועות במשרד המשפטים, המועמד של מזוז הוא ערן שנדר, שנחשב לסיפור הצלחה כראש המחלקה לחקירות שוטרים. אין לשנדר ניסיון רב בתחום הפלילי, בוודאי לא ברמה בכירה של מתחריו. גם למזוז אין הרבה ניסיון בתחום הזה, מה שמחמיר את הבעיה.

 

את המועמדות שלו היו חייבים לפסול, ולו משום ששנדר היה, שלא בטובתו, הציר המרכזי בחקירת ליאורה גלאט-ברקוביץ, הפרקליטה שהדליפה. זאת היתה חקירה שערורייתית, שבמהלכה נרמסו כללי יסוד של זכויות הפרט ושל חיסיון עיתונאי. מילא עיתונות, היא סופגת הכל. אבל מטריד לחשוב שאדם כזה, שאיננו מכיר במגבלות הכוח, יקבל את האחריות על התביעה במדינת ישראל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים