מומחים למשפט: שופט חוקר - פגיעה בעיקרון השוויון

שופט חוקר: לאחר הקרע בין הפרקליטות ליועץ המשפטי לממשלה, קיבלה אתמול (יום ד') הכנסת בקריאה טרומית את ההצעה למנות שופט חוקר לאישי ציבור הנחקרים. הרעיון, כך מתברר, אינו חדש בישראל, אך כבר צובר מתנגדים. שני מומחים, פרופ' עמנואל גרוס ועו"ד יהושע רזניק, סבורים שהרעיון בעייתי.  

פרופ' גרוס: השיטה לא מתאימה לישראל

פרופ' עמנואל גרוס, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אומר שהשיטה היתה נהוגה בישראל עד אמצע שנות ה-60. "לא רבים יודעים זאת, אבל עד שחוקק חוק סדר הדין הפלילי ב-1965, נותרנו עם מוסד השופט החוקר שהורישו לנו הבריטים. המוסד הזה הוא אירופי. הוא אמנם בוטל, אבל כשיש חשד למוות שנגרם מסיבה לא טבעית, אפשר למנות שופט חוקר.

"שיטת השופט החוקר איננה מתאימה לישראל מאחר שהיא חלק מתפיסת משפט אירופית, השונה לגמרי מהשיטה שלנו. בשיטה האירופית השופט אמון על חקר האמת ואיסוף ראיות. הוא חוקר את המקרה בעזרת המשטרה ומורה מה לעשות עם חומר החקירה - אם להגיש כתב אישום או לא. תפקיד בית המשפט הוא רק לבדוק אם צדק או טעה השופט החוקר כאשר הורה להגיש את כתב האישום. מדובר בדין שווה לכולם, שאיננו מיוחד רק לאישי ציבור. אצלנו, לעומת זאת, השופט אובייקטיבי לחלוטין ואינו יודע מה יש בחומר החקירה. מתפקידו לבדוק אם ראיות התביעה משכנעות מעבר לספק סביר שיש אשמה".

פרופ' גרוס סבור כי שיטת השופט החוקר פוגעת בעיקרון השוויון. "אין ספק שמדובר בפגיעה קשה בעיקרון 'הכל שווים בפני החוק'. אם ההצעה היא רק לגבי אישי ציבור, משמעות הדבר היא שלגבי פשוטי העם, המשטרה תמשיך בתפקידה. יהיה ציבור מופחת בערכו לעומת שועי ארץ. לבכירים יינתן אדם מוסמך יותר - שופט, ואילו לפשוטים יינתן אדם שהוא לכאורה פחות מוסמך - שוטר רגיל".

פרופ' גרוס מנסה להתחקות אחר שורשי ההצעה שעברה בכנסת. "חקיקה זו צומחת על רקע החלטת מני מזוז, וגם בעקבות הטענות שהפרקליטות ממהרת להעמיד לדין אנשי ציבור כשאין צורך בכך. על רקע זה הכנסת מבקשת למצוא מנגנון יותר אובייקטיבי ופחות מוטה. ההצעה היא הבעה של חוסר אמון ביכולת היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והמשטרה, להגיע לממצאים נכונים באיסוף ראיות כנגד אנשי ציבור. לולא חשבו שיש בעיה כלפי אנשי ציבור - אזי ההצעה הזו לא היתה קמה. זה מכשיר שייקח מהיועץ המשפטי לממשלה את סמכותו להחליט, ומדובר בתעודת עניות ליועץ".

פרופ' גרוס מציע הצעה אחרת: "הפתרון הוא ניתוק היועץ מתפקידו כראש התביעה הכללית. אם הוא לא יהיה מושפע יותר ממגעיו עם ראש הממשלה והשרים, הוא לא ייקלע לסתירה פנימית בין תפקידו כיועץ משפטי לממשלה לבין תפקידו להחליט להעמידם לדין. זה סותר וכמעט בלתי-אפשרי, ושופט חוקר לא יפתור את המצב".

עו"ד רזניק: שופט חוקר - רק בתיקים בעייתיים

עו"ד יהושע רזניק, מי ששימש כמשנה לפרקליטת המדינה במשך שנים רבות, אומר כי יש להקים מוסד של שופט חוקר בתיקים רגישים, טעונים ובעייתיים, שהחקירה בהם היא בעלת חשיבות, ולא בתיקים של אישי ציבור.

"דווקא פרשת החשודים ברציחתו של החייל אולג שייחט היא שהעלתה אצלי את הרעיון שצריך לשקול הקמת גוף של שופט חוקר. בפרשה הזו, כתב האישום היה כזה שהתביעה לא יכולה להוכיח אותו. היא מתבססת על שחזורים. בהסתמך על מקרה זה ועל מקרים אחרים, שבהם התעוררו בעיות רציניות בחקירה, היתה לי תחושה שהחקירות המשטרתיות אינן קיימות כדי לברר את חקר האמת אלא כדי לגבש ראיות.

"אינני תומך במוסד השופט החוקר הישן, אלא יותר במוסד הזה כבקר בזמן אמת. צריך סמכות שיפוטית שתאשר תרגילים בחקירה, תבחן הודאות וטענות על אלימות בחקירה. צריך שופט חוקר שאיננו חלק ממערכת הפרקליטות, אלא גורם שיפוטי מפקח. כדי לחדש את אמון הציבור בחקירה צריך פיקוח בזמן אמת, מעין שופט מפקח ומבקר.

"אני עדיין סבור שהיועץ המשפטי לממשלה הוא שצריך להחליט על הגשת כתב האישום בסופו של דבר. השופט החוקר רק יפקח ויבקר את מהלכי החקירה. לעתים התברר שנאשמים רבים עומדים בפני כתב אישום שלא כדין, וצריך לצמצם את התופעה הזו.

"דווקא תיקים של אישי ציבור הם בדרך כלל 'חקירות דה-לוקס'. אם נאשם שומר שם על זכות השתיקה, מניחים לו. נאשמים אחרים יטרטרו במקרה כזה וכאן צריך שופט חוקר שיפקח על ההליך הזה. לגבי אישי ציבור, אני בכלל לא מעוניין במוסד של שופט חוקר, והניסיון בהצעה הזאת היא לעשות מסלול מיוחד לאישי ציבור".