מה לעשות כדי שהעם היהודי לא ייכחד?

הישרדותו של העם היהודי אינה מובטחת, כך קובע דו"ח הערכה שנתי על מצבו של העם היהודי, אותו יגיש השגריר האמריקני, דניס רוס, לחברי הממשלה ביום א'.

את הדו"ח מפרסם "המכון לתכנון מדיניות עם יהודי", מיסודה של הסוכנות היהודית, ובו ממליצים לממשלה להקים גוף יהודי גלובלי מיוחד, שיהיה מעורב בתהליכי קבלת החלטות בישראל, שמשפיעות על הקהילות היהודיות בעולם ועל האיום הנשקף להן.

על פי הדו"ח, מעשיה הישירים של מדינת ישראל בתוך גבולותיה, ובמיוחד בתחום הסכסוך בין ישראל לרשות הפלסטינית, וכן תפקודה של הרבנות האורתודוקסית העולמית, משפיעים באופן מיידי על מצבם של יהודים ברחבי העולם ועל מצב העם היהודי כולו.

בדו"ח נכתב, כי יהדות העולם נמצאת במצב של קיפאון מתמשך ובמאזן דמוגרפי שלילי. אם לא יינקטו צעדים אסטרטגיים מיידיים לשיפור המצב, במיוחד בתחום הגיור וההלכה, יש חשש כי בתוך דור אחד יאבד העם היהודי רבים מבניו בתהליכי ההתבוללות.

המאזן הדמוגרפי: העם הולך ונעלם

דאגה מיוחדת הביעו מחברי הדו"ח מהמאזן הדמוגרפי, שלו השפעה ישירה על חוסנו של העם.

לשם השוואה, האוכלוסייה העולמית הכללית בין השנים 1970-2003 גדלה ב-2.5 מיליארד נפש, גידול של יותר מ- 70%. לעומת זאת, האוכלוסייה היהודית הכוללת גדלה רק ב-250,000 נפש. כלומר, גידול של 2% בלבד.

גידול האוכלוסייה היהודית מזערי, מציין הדו"ח, ומספר היהודים בעולם עומד היום על 13 מיליון נפש. 

ההרעה במצב נעוצה בסיבות פנימיות, הקשורות למצבן של הקהילות בתוך עצמן וביחסן אל החברה הלאומית בה הן נמצאות, וכן בסיבות חיצוניות, הקשורות בעיקר למדיניותה של ישראל ולמדיניות הגיור וההלכה של הרבנות האורתודוקסית.

למשל, במרבית מדינות העולם נמצאים היהודים במצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית. רובם בעלי השכלה ומעמד והם נהנים מעושר תרבותי וחברתי. שיעור הנישואים והילודה בקרבם דומים לאלו של האוכלוסייה הלא-יהודית, כלומר נמוכים למדי.

מאידך, בשל תנאי חיים טובים, גילם הממוצע של יהודי העולם הולך ועולה, כפי שקורה באוכלוסיה העולמית ככלל. כתוצאה מכך, המאזן הדמוגרפי של יהדות העולם הולך ויורד.

קריאה: להקל בגיור

הדו"ח מקדיש עניין מיוחד לנושא ההתבוללות. כמחצית מהיהודים הנישאים, עושים את הצעד עם בני זוג שאינם יהודים. במדינות ברית המועצות לשעבר אחוז נישואי התערובת עומד על כ-75%.

לנוכח נתונים מדאיגים אלו קוראים בדו"ח לממסד האורתודוכסי והמוסדות הרשמיים של ישראל להתחשב בשיקול הדמוגרפי בתהליך הגיור של המבקשים להיכלל בעם היהודי. 

הקשיים שמערים הממסד האורתודוכסי על המעוניינים להתגייר, ואי ההכרה בנישואין ובגיורים שאינם אורתודוכסים ידחפו רבים מהיהודים אל מחוץ לעולם היהודי, ויחריפו את הבעיה הדמוגרפית היהודית בישראל ובתפוצות. 

גורם נוסף המשפיע על המצב הדמוגרפי של היהודים הוא ההיבט הכלכלי, אשר הופך לשיקול מרכזי בבחירת אורח החיים. קיום אורח חיים יהודי הוא דבר יקר, המצריך משאבים כלכליים גדולים.

בשנים האחרונות הפך עניין זה לעול על המבקשים לקיים אורח חיים יהודי, שכולל פעילויות תרבותיות וחברתיות והענקת חינוך יהודי.

למדיניות הישראלית השפעה ישירה על מצב הקהילות

גם לעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולמדיניות ישראל בתחום, יש השפעה על מצבן של הקהילות היהודיות בתפוצות.

ישנה השפעה ישירה של המדיניות שנמהיגה ממשלת ישראל על בטחונן וחוסנן של קהילות יהודיות ברחבי העולם.

"הבעיה הפלסטינית מובילה לעתים קרובות לדילמות קשות, העלולות להסתיים בתוצאות טרגיות, ומעמידות בסימן שאלה את מערכת הערכים שלנו. הסכסוך הישראלי-ערבי כרוך בהשלכות חשובות לכל היהודים באשר הם", מציין הדו"ח.

המחברים מזהים קשר בין פעולות ישראל בשטחים לבין עליית מקרי תקריות אלימות ואנטישמיות כנגד יהודי התפוצות. כחלק מקביעת סדר יום אסטרטגי, ממליץ הדו"ח בין השאר על בניית "מדיניות גדולה", גיאופוליטית, ומתייחס בצורה חדשנית לשילובה של ישראל במזרח התיכון בעתיד הרחוק.

עוצמתו של העם היהודי בשלב זה היא רבה, אולם ישראל והעם היהודי מהווים מטרות לצורות שונות של עוינות ואלימות. חלק ניכר מהביטויים האנטישמיים הפכו לביטויים אנטי ישראליים.

על מנת להילחם בתופעה זו, יוצא הדו"ח בקריאה לאמץ מדיניות אחרת: הכרה בדילמה כי ישראל תלויה כעת בתמיכה מערבית, בעוד שיכולתה לשגשג בטווח הארוך נשענת על השגת הסכם עם האיסלם.

אבל יש גם חדשות טובות. שיעורי התמיכה וההזדהות של יהודי העולם במדינת ישראל נותרו גבוהים כשהיו. למרות זאת, אחוז היהודים הפונים לשירותי קהילה וזהות יהודית הולך ופוחת.

הזהות היהודית היא המחברת בין יהודי התפוצות ליהדותם וכן בין היהודים לבין מדינת ישראל. אחוז המשתתפים בפעילויות של זהות יהודית יורד, מפני שאיכות החיים עולה ועמה משתנה חלוקת הזמן הפנוי.

המטרה: להגדיל ולחזק את העם היהודי

מחברי הדו"ח ממליצים, כי מדי שנה יוגש לממשלת ישראל דו"ח דומה, ובו הערכה מעודכנת על מצבו של העם היהודי. כמו-כן קורא הדו"ח למעורבות מוגברת של הקהילות היהודיות בתפוצות בנעשה במדינת ישראל.

את המכון לתכנון מדיניות עם יהודי הקימה בסוף שנת 2002 הסוכנות היהודית, מתוך כוונה לחקור באופן מתמיד את מצבו של העם בתפוצות ואת הקשר שבין מדינת ישראל לקהילות היהודיות. 

זאת, מתוך כוונה למצוא דרכים להגדיל ולחזק את העם היהודי ואת הזהות היהודית בקרבו. הדו"ח מהווה חלק מפרויקט מיוחד של המכון, שנוהל על ידי הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, ותא"ל (במיל') עמוס גלבוע. 

בראש המכון עומדים השגריר דניס רוס ופרופ' יחזקאל דרור. בפרוייקט זה היו שותפים 17 חוקרים, מומחים ומעצבי מדיניות מתחומים שונים, ביניהם אבינועם בר יוסף, המנכ"ל, ואבי גיל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.