שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    פרופ' רון ברקאי
    ההיסטוריה של רפואת הלב
    פרופ' רון ברקאי, מהפקולטה למדע הרוח באוניברסיטת תל אביב, מדבר על ההבדל שבין הרפואה העתיקה (מהמאה ה-12 עד המאה ה-17), לרפואה של ימינו.

    אלו שתי שיטות שונות לחלוטין. הרפואה הקדומה מתבססת על כך שהאדם הוא מיקרוקוסמוס שחי במקביל לעולם המקרוקוסמוס. כמו שהעולם בנוי על ארבע יסודות, כך הפיזיולוגיה האנושית בנויה מארבעה סוגים שונים של ליחות: האדומה, הצהובה, השחורה והלבנה. אדם שיש אצלו יותר ליחה לבנה נחשב ליותר פלגמטי, אדם שיש לו יותר ליחה שחורה נחשב למלנכולי. המטרה תמיד הייתה – החזרת האיזון בין הליחות השונות.

     

    לגבי הלב, קיים וויכוח עתיק בין אריסטו לגלנוס, איזה איבר הוא הסורר ביותר והחשוב ביותר – המוח, הלב או הכבד (יש כאלה שהוסיפו את האשכים לוויכוח). אריסטו האמין כי הלב הוא החשוב ביותר וגלנוס האמין כי המוח הוא החשוב ביותר. רופאי ימי הביניים התפצלו גם הם בין שתי התזות. המשנה הרפואית של הרמב"ם הייתה בסופו של דבר גלנית אך מכתביו משתמע שהוא תמך גם בדעה האריסטוטלית, ששמה את חשיבותו של הלב מעל כל דבר אחר.

     

    בתקופת ימי הביניים לא התקיימו ניתוחים והמודעות למחלות לב כלל לא הייתה קיימת. האמונה של רוב רופאי ימי הביניים הייתה בהחזרת האיזון של הליחות
    ובעיקר של האדומה, על ידי הקזת דם. בתקופה ההיא עוד לא גילו את מחזור הדם וההקזה נועדה בכדי לאזן את המקומות שחשבו שיש בהם הצטברות של דם המונעת ממנו להגיע לאזורים אחרים. גם כשארווי גילה את מחזור הדם, לקח יותר ממאה שנה להבין את היישום הרפואי ואפילו הוא בעצמו הקיז דם למטופליו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' רון ברקאי
    המוח שליט על הלב?
    או הלב שליט על המוח?
    מומלצים