המדינה תעביר לבג"ץ את סיכום הראיות בתיק שרון

שבעה שופטי בג"ץ דנו הערב (יום ד') בעתירות שהוגשו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה אריאל שרון ואת בנו גלעד בפרשת ה"אי היווני". את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון וחברי הכנסת יוסי שריד ואיתן כבל.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, ביקש בדיון מנציגי הפרקליטות להעביר לעיון בית המשפט את "דו"ח שייבר" - דו"ח פרקליטת מחוז תל-אביב, עליו התבססה פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל בחוות הדעת הטוענת לעבירות שוחד של ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד.

ברק הסביר את בקשתו ברצונו להגביר את אמון הציבור בעמדת היועץ המשפטי, וכדי להגיע לניקיון הדעת מבחינת האווירה הציבורית.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן, התנגד בתחילה להצעה של ברק, וטען שמדובר ב"שבירת כלים". השופט מישאל חשין נזף בו על העיקשות שלא להראות דבר. "יש תקדים של עמדת היועץ המשפטי מול עמדת פרקליטות המדינה. מה העיקשות הזו לא להראות, זה סוד? זה נפלא מבינתי", אמר השופט חשין. בעקבות זאת הסכים שופמן להעביר את חוות הדעת לעיון בית המשפט בלבד. 

בשלב זה טענו נציגי העותרים כי הם מבקשים שחוות הדעת תועבר גם לעיונם. השופט ברק אמר שאם כך גם פרקליטו של שרון, עו"ד דורי קלגסבד, שנכח באולם, יוכל לראות את חוות הדעת הזו, וחשין הוסיף שבקשתם תהווה "מעשה קמיקז". נציגי העותרים ביקשו לצאת להפסקה, וכשחזרו אמר עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, כי מקובלת עליהם הצעת ברק.

העותרים: היועץ בחן ראיות במסננת

במשך שעתיים וחצי טענו מגישי העתירות כי החלטת היועץ "פרצה פירצה מסוכנת ביותר בכל הקשור לטיפול בעבירות שוחד" וכי "היא מעלה חשש לשיקולים זרים". 

בעתירתו של שריד נטען כי מזוז "יצר משבר עמוק במערכת המשפט ואכיפת החוק, וכי החלטתו מטילה רבב בכל מערכת קבלת ההחלטות של הפרקליטות, ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט".

במהלך הדיון העלו נציגי העותרים, עורכי הדין ברק כלב, דפנה הולץ-לכנר ונדב עשהאל, השגות לגבי דרך קבלת ההחלטות של היועץ המשפטי לממשלה, הרף שקבע לגבי הסיכויים להרשעה בסעיפי שוחד, ודרך שיקלול הראיות. "שחיתות מודרנית אינה עובדת באמצעות קבלות וחשבוניות. ניתן להסיק את נסיבות השוחד מכלל נסיבות המקרה, אך היועץ ראה ריק במקום שלפנינו חומה בצורה", אמר כלב.

"היועץ המשפטי בחן ראיות במסננת, שנועדה להביא לתוצאה סופית שעניינה סגירת התיק", אמרה הולץ-לכנר.

עשהאל אמר כי הפערים בין גרסת היועץ המשפטי לבין גרסת פרקליטת המדינה הם דרקוניים ובלתי נתפסים, ולא ניתן לטעון ששתי הגרסאות סבירות. עשהאל הוסיף שהשכר ששולם לגלעד שרון ללא הבונוסים, שווה לשכרו של ראש ממשלה המכהן במשך שמונה וחצי שנות כהונה.

הפרקליטות: הראיות לא מספיקות

מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל, אמרה שהחלטת היועץ התקבלה לאחר שהגיעה למסקנה שהראיות אינן מספיקות כדי להגיע להרשעה, וכי "החלטתו סבירה"

עו"ד שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיף גם הוא כי היועץ אמר שלא ניתן להוכיח מעבר לספק סביר שראש הממשלה קיבל שוחד. "אינני יכול להוציא מכלל אפשרות שהעסקתו של גלעד שרון, היתה גם בגלל היותו בנו של שרון. אך זה לא שוחד".