שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רואים צלול, רואים שקוף

    המראה הארקטי-הקרחוני, הנגיעה הצמיגית הקפואה בחלל הפה, ולבסוף נשיכתו העזה של האלכוהול בבואו במגע עם הרקמות האנושיות הפתוחות - זה סיפור היחסים שמקיים האדם עם הוודקה, וכל השאר יחסי ציבור ועיצוב המוצר

    המחזאי והסופר הרוסי ניקולאי ("נשמות מתות") גוגול, אמר על בני עמו שהם שותים וודקה בשני מקרים, כאשר הם שמחים, או כאשר עצובים הם. בקיצור, אלכוהול נייטרלי, וזאת גם הגדרתו בארצות-הברית, על פי חוק מטעם הגוף הפדרלי: "המשרד לאכוהול, טבק וכלי ירייה", הקובע כי וודקה היא וודקה כאשר המשקה חסר צבע, חסר ניחוח וחסר טעם.

     

    כאשר הוא עשוי כמו שצריך - הזיקוקים החוזרים של המשקה, עד הגיעו לקו הגמר, מרחיקים לחלוטין את התוצאה מחומר הגלם הראשוני, ומותירים בו - כאשר הוא מוגש כמו שצריך - רק את המראה הארקטי- הקרחוני, את הנגיעה הצמיגית הקפואה בחלל הפה, ואז את נשיכתו העזה של האלכוהול בבואו במגע עם הרקמות האנושיות הפתוחות. זה סיפור היחסים שמקיים האדם עם הוודקה, וכל השאר יחסי ציבור ועיצוב המוצר.

     

    כאשר מדובר בוודקה מבית אבסולוט, המרכיבים האלה בדרך כלל נוגעים בשיא. הוכחה נוספת לכך מספק המוצר היפהפה "וודקה סופר פרימיום לוול", אשר חשפה החברה השבדית לפני זמן קצר בפני קהל צרכניה האמריקני. הבקבוק הצר והתמיר ביחס לבני משפחתו נראה כמו נחצב מתוך גוש קרח, ועל חזהו, בתוך גומחה, מתנוסס בקבוק קטן בגון כסף. כמו מדליה. בתחתית הבקבוק נחקק בחומר המשפט: דה ספיריט אוף אבסולוט - משחק מלים נאה החוזר אל הימים בהם הכריזו האלכימאים כי הנוזל הנדיף אותו הצליחו לזקק במעבדותיהם הוא ככל הנראה "נשמתו" של החומר, ויצרו את אחד מכינויי האלכוהול.

     

    אולם הבקבוק החדש של אבסולוט לא מסתפק בכך שהוא נראה כמו מיליון דולר (מחירו אגב 350 שקלים, ל-750 מ"ל, יבוא של "הכרם"), הוא גם תוצאה מוצלחת של עמל עבודת מומחי החברה אשר ביקשו להעניק לפרצוף השקוף של הוודקה קווי מתאר מסוימים. באמצעות שילוב של פרי זיקוק-דודי המשמר משהו מארומות חומר הגלם (גרעיני חיטת חורף משובחת), עם תוצאת הזיקוק הרציף המבודד את האלכוהול כמעט מכל קשריו עם עברו, הם יצרו משקה האוצר בתוכו הדים רחוקים ורמזים לשדות הזהובים הנעים כמו גלים ברוח - מקום הולדת התבואה.

     

    ה"לוול" - מן המקפיא, מן הבקבוק, הוא אבחת חרב אלכוהולית אלגנטית על הלשון.

     

    איטלקי מצ'ילה

     

    כשרונם וחריצותם של המהגרים האיטלקים הביאו לכך שבכמה ממדינות דרום-אמריקה נקבעו הלכות חדשות בתחומי הפסטה, הגלידה וכמובן היין. תוצרים ששילבו את הרוח מן המולדת הישנה עם התנאים של הסביבה הפוריה החדשה. כזה הוא גם היקב של "דה מרטינו" הצ'יליאני, אשר הוקם בתחילת שנות השלושים של המאה שעברה, על ידי מהגר איטלקי צעיר ושמו פייטרו דה מרטינו פסקואלונה, ואשר מנוהל כיום על ידי בני הדור השלישי של המשפחה. העסק גדל, התרחב והשתכלל כמובן מאז בנה אותו סבא פייטרו, והוא מייצא את יינותיו בהצלחה רבה לתריסר מדינות על פני הגלובוס, אך בכל זאת נותר חוות יין משפחתית על כל מעלותיה.

     

    השוק הישראלי ערך כבר היכרות ראשונה עם יינות של "דה מרטינו" (קברנה ומרלו 2002), המיובאים על ידי "החברה הסקוטית". כעת מגיעים לכאן נציגי סדרת הרזרב של היקב, אשר כרמיו ממוקמים באיזור עמק המאייפו, הסמוך לסנטייגו - הוא הוותיק שבין אזורי היין במדינה.

     

    שני יינות חדשים מהסדרה אשר טעם המדור בימים אלה, הוכיחו יחס טוב מאוד בין איכות למחיר (53 שקלים הבקבוק). "לגדו רזרבה 2002 קברנה סוביניון", התיישן 12 חודשים בעץ אלון, יש לו גוון אדום מלא ונאה, ניחוחות פרי טובים, פטל בשל ודובדבנים צרובי שמש, עם וניל מפתה. נגיעתו בחך נעימה, טעמיו עשירים, רכים ונמשכים. יין מהנה. "לגדו רזרבה 2002 מרלו", עשוי בתוספת קטנה (10%) של ענבי קברנה סוביניון, והתיישן בתערובת חביות צרפתיות ואמריקניות, יש לו ניצוץ אדום שובב ומושך, ניחוחות פרי בשל וחם ונוכחות מלאה וקטיפתית על החך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כאשר מדובר באבסולוט - עיצוב המוצר נוגע בשיא
    מומלצים