בלי תירוצים: עודף משקל זה לא רק גנטי
יש אנשים שהתיאבון שלהם גדול משל אחרים וחילוף החומרים שלהם אולי איטי יותר, אבל אף-אחד לא אמר שאי-אפשר לשלוט בכמות האוכל שנכנסת לנו לפה
גם לכם אמרו שמתאים לכם להיות עגלגלים? גם לכם סיפרו שפשוט אי-אפשר לדמיין אתכם רזים? גם לכם אמרו שעודף המשקל זה אצלכם בדם וגם במשפחה, ומה שלא תעשו, בסוף תחזרו אליו? אם כן – תקנו לכם פקקי אוזניים ואל תקשיבו לכל האנשים האלה.
נכון, יש אנשים שיש להם יותר תיאבון מאשר לאנשים אחרים, ואולי אפילו חילוף חומרים איטי יותר, למרות שמניסיוני זה נדיר ביותר, אבל אף-אחד לא אמר שזה גנטי. וגם אם כן, בהחלט לא מדובר במשהו שאנחנו לא יכולים לשלוט בו. במה אנחנו שולטים? בכמה אוכל ובסוג האוכל שנכנס לנו לפה.
מי שרוצה לרזות, צריך לזכור רק שלוש משוואות:
- מי שמכניס יותר ממה שהוא מוציא, משמין.
- מי שמכניס בדיוק מה שהוא מוציא, לא עולה ולא יורד.
- מי שרוצה לרזות צריך להוציא יותר ממה שהוא מכניס.
שאר הסיפורים הם רעשי רקע שמפריעים לנו במשימה ותפקידם לתרץ ולהסביר לעצמנו ולחברה שמסביבנו את הכישלונות שלנו. הרעב והתיאבון הם בעיקר שאלה של חינוך ושל כמויות אוכל שאותן התרגלנו לאכול בבית, ומי שלא קיבל את החינוך המתאים בבית, שיחנך את עצמו מחדש.
הנה כמה דברים שכדאי לעשות בדרך לדיאטה מוצלחת:
- קנו לכם פנקס עבה, ועל הדף הראשון שלו תכתבו את התאריך של היום, על הדף השני את התאריך של מחר וכן הלאה. בכל יום תכתבו לעצמכם מה אכלתם. לא לרמות: כוס פסטה זה לא כוס פסטה עם רוטב שמנת, וחזה עוף זה לא חזה עוף מטוגן בשמן עמוק עם פירורי לחם וביצה.
- כיתבו בכל יום באיזה פעילות גופנית עסקתם ולכמה זמן.
- הישקלו פעם בשבוע, או אפילו פעם בעשרה ימים, וציינו זאת בפנקס. נראה לכם שלא ירדתם מספיק? דפדפו קצת אחורה ותראו איפה הייתם קודם.
- רעבים אחרי הארוחה, או סתם בלי סיבה? צאו מהבית. החוץ מרגיע.
טיפ השבוע: תחליטו לעצמכם מהי השעה שאחריה לא אוכלים בערב ותשתדלו שזה יהיה הרבה לפני חצות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
