חצי פה חצי שם

לפני שמונה חודשים הודיעו חברי תיאטרון קליפה שהם מאסו בביורוקרטיה, העלבונות שהיא גוררת ועליבות חייהם כיוצרים בתל-אביב. הם קיפלו את הבאסטה ונסעו ליטבתה, שם מצאו מקלט ומפלט שאפשר להם למספר חודשים שקט ליצירה.

"נעשה מה שאנחנו צריכים בכדי לשרוד, גם אם זה אומר להעביר את הפעילות לחו"ל", אמרה אז עדית הרמן, מי שייסדה את התיאטרון החזותי הבולט בישראל עם בן זוגה דמטרי טולפנוב. "מעולם לא ציפיתי להתעשר ממה שבחרתי כמקצוע, זה לא הכסף שחסר אלא חרדת הקודש שבה מתייחסים במקומות אחרים ליצירה ובנקודת השבירה בה אנו נמצאים, אני זקוקה לחוש שיש לזה ערך... בישראל מי שלא עושה את כל הבלה בלה מסביב לאמנות, לא שורד. כל היצירתיות שלי הלכה על דיפלומטיה ואני שואלת איך בזבזתי את השנים".

מאז, קרו לקבוצת התיאטרון הזו בעיקר דברים טובים ולאו דווקא הודות לממסד. טולפנוב נסע לדרזדן, שם עבד עם קבוצת "Derevo" הגרמנית, העלה מחדש את מופע הסולו שלו "Iron, Moth" וזכה לביקורות משבחות. חודשים ספורים לאחר שחזר לישראל נבחר תיאטרון "קליפה" להיות אחד מבני טיפוחיה של הקרן למצוינות בתרבות בניהולה של רחל מראני. הדבר פתח להם פתח לשיתופי פעולה רבים והוליד תובנות חדשות לגבי דרכם האמנותית. בעוד שהגישה ההתחלתית של טולפנוב והרמן נבעה מהצורך להרחיב את שפת התיאטרון שלהם למחוזות שמעבר לגוף ולנסות לגעת גם בטקסטים, הוחלט בסופו של דבר להתמקד במה שהם יודעים לעשות הכי טוב ולעבוד על שיווק הלהקה החוצה. וזה עובד.

בקיץ שעבר נסעו טולפנוב והרמן ליפן לבדוק אופציות. יפן, שכבר קיבלה אותם בעבר בזרועות פתוחות, גילתה גם הפעם התעניינות, ובתום סבוב הופעות בן חודשיים וחצי שייפתח בעוד שבועיים במקסיקו, יחזור התיאטרון להופעות ביפן ובסופו של דבר גם בקוריאה.

בסיבוב ההופעות הנוכחי תועלה יצירתם המשותפת של השניים עם אמן הבוטו טאקאטרו קודו, "Exploaded Views", ומופע נוסף שמורכב משתי יצירות סולו של טולפנוב והרמן שיועלה בבכורה במרכז המחול Session House בטוקיו. "Exploaded views" יועלה בין היתר בפסטיבל המחול הבינלאומי Sidance בסיאול, בביאנלה העולמית בקוונגג'ו שבקוריאה ובפסטיבל יוקהומה ביפן.

חוזרים לתל-אביב

את מרבית הסיפוק שואבים חברי הלהקה דווקא מהמעבר למעון חדש, כשהפעם הם מקווים שזה לתמיד. המבנה, שכולל שלוש קומות, אולמות חזרות, חצר קטנה, מרפסת והרבה אור, ממוקם ברחוב הרכבת בתל-אביב ובימים אלה מתבצעות בו עבודות שיפוץ נמרצות. הרעיון הכללי להפוך את המקום למרכז לאמנות המופע שיחל לפעול עם שובם ארצה בחודש נובמבר. "אנחנו רוצים גם ליצור ולהופיע בחלל החדש, אבל גם לקיים בו שיעורים וסדנאות, לארח בו אמנים מחו"ל ולהקים קבוצת בת של יוצרים צעירים שתקבל הכשרה וסיוע בכל שלבי היצירה", אומרת הרמן.

בחודש מרץ 2005 יעלה התיאטרון את "4 העונות" של סטרווינסקי בשיתוף עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של ירון גוטפריד. החיבור של "קליפה" עם התזמורת נולד במפגש הבלתי אמצעי שנוצר בין הלמן, טולפנוב וגוטפריד בקרן למצוינות בתרבות ובאמנות. "כל עונה היא סיפור אהבה שונה ובעצם מופע בפני עצמו", מספרת הרמן.

בחודש מאי 2005 תחזור "קליפה" להופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית במופע "פולחן האביב" שיעלה בהיכל התרבות בתל-אביב ובתיאטרון ירושלים. בהמשך השנה תופיע הלהקה בפסטיבל אדינבורו, פסטיבל דאבלין ופסטיבל Mimos לפנטומימה מודרנית ולתיאטרון חזותי בצרפת. "אנחנו לא עוזבים את ישראל, אבל מרבית המשאבים מופנים לחו"ל מכיוון ששם אנחנו יכולים להשיג תקציבים גדולים יותר. נחלק את זמננו ונמשיך ליצור. בינתיים זה מצליח עושה רושם".