הח"כיות לדורותיהן התכנסו והסכימו: השוויון עוד רחוק

האם המהפכה הפמיניסטית שינתה את מעמדן של הנשים בישראל? אם לשפוט לפי ייצוגן בבית המחוקקים, עוד רחוקה הדרך עד להשגת השוויון המיוחל.

במהלך 56 שנותיה של מדינת ישראל, רק 69 נשים נשבעו אמונים לכנסת. 18 מתוכן עשו זאת רק לאחרונה, עם כינון הכנסת ה-16, והפכו בכך את הפרלמנט הישראלי לייצוגי ביותר אי פעם עבור נשים. אבל ייצוג זה, 15% בלבד מכלל הח"כים בכנסת הנוכחית, נתפס בעיני החברות - הנוכחיות והוותיקות - כנתון מאוד לא מעודד.

"המספרים זועקים לשמיים. לאורך ההיסטוריה אחוז הנשים בכנסת הוא רק 10%, וזה נתון מדאיג. השאיפה צריכה להיות 40% ואף יותר", אומרת חברת הכנסת גילה גמליאל (ליכוד), היו"ר היוצאת של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שאירגנה היום (ג') במשכן כנס בהשתתפות חברות הכנסת לדורותיהן.

צילום: גיל יוחנן

ח"כ גמליאל משוכנעת שיש צורך להגדיל באופן משמעותי את הייצוג הנשי בפוליטיקה, ובפעילות ציבורית. "אם אנחנו לא מצליחות למלא כאן אודיטוריום בחברות כנסת וחברות כנסת לשעבר, אז מצבנו רע. מצד שני, זה צריך להחדיר בנו אנרגיה רבה, ולדרבן אותנו לפעול לקידום הנשים בפוליטיקה. בדיוק בגלל זה החלטנו לקיים את הכנס היום, על-מנת להעלות את העניין לסדר היום הציבורי".

כשזה מגיע למאבק נשים - אין מחלוקות

בכנס עצמו נרשמה תמימות דעים כמעט מוחלטת באשר לנחיצות המאבק למען נשים ולמען קידומן בחיים הציבוריים. "בעולם הפוליטי אנחנו מתווכחות ונחלקות, וכל אחת לוחמת את המאבק האידיאולוגי של מפלגתה. אבל כשזה מגיע לנושא המאבק למען נשים, אין יותר מחלוקות בינינו. כאן כולן עובדות יחדיו", התגאתה שרת החינוך לימור לבנת, אשר ציינה כי על-מנת לתפוס עמדות של השפעה על הנשים לעבוד הרבה יותר קשה.

"אנחנו צריכות להיות טובות יותר, חכמות יותר, מוכשרות יותר, נחושות יותר, להתמודד הרבה יותר ולעבוד הרבה יותר שעות, ואנו עושות כל זאת בהצלחה רבה. קרייריזם זה לא מילה גסה, וגם פמיניזם לא", הוסיפה לבנת. "צריך לשאוף אוויר ולומר לעולם: 'לילדים שלי לא נגרם שום נזק נפשי כתוצאה מהעובדה שאמא שלהם חברת כנסת'", אמרה השרה ציפי לבני.

האידיליה בין עשרות הנשים שגדשו את האולם לא הופרה, גם כאשר עלו לדוכן יריבות פוליטיות ותיקות לפאנל מיוחד בנושא. בפאנל השתתפו חברות הכנסת גילה פינקלשטיין ומרינה סולודקין, וחברות הכנסת לשעבר ענת מאור, תמר גוז'נסקי וגאולה כהן. "יש לחוקק יותר חוקים כנגד אלימות ומין בטלוויזיה, שהקורבנות העיקריים שלהן הן הנשים. כמו כן יש להמשיך את המאבק בנושא האלימות במשפחה, נשים מוכות וכדומה", אמרה כהן, שהדגישה כי למרות היותה אישה, לא השקיעה אינטנסיביות כה רבה בסוגיות המגדריות בעת היותה חברת כנסת.

"למרות שהמצב היום טוב יותר מבעבר, עדיין ייצוג הנשים נמוך מאוד ויש לשריין עוד מקומות לנשים. אבל המאבק לא יסתיים עד שלא תהיינה נשים בעמדות הקובעות באמת. אנו רחוקות מאוד מן המצב שהיינו רוצות להיות בו, שתהיה אישה שרת ביטחון או שרת אוצר. גם היום נשים ממשיכות להיות מזוהות עם תחומי חינוך ורווחה", אמרה חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי.

"האשם הוא בעיקר בחברה בה אנו נמצאות. זוהי עדיין חברה שוביניסטית מדי, כוחנית מדי, שמעמידה במרכזה אנשי צבא מיליטריסטים", אמרה ח"כ יולי תמיר. "לפני שנת 67' כמעט ולא היו בפוליטיקה אנשי צבא אלא אנשים שצמחו במפלגות. לכן, אישה כמו גולדה מאיר יכלה למצוא עצמה בצמרת. לצערי, פחות ופחות נשים הולכות לפוליטיקה, כי הגברים נתפסים כיותר מתאימים. לכן, אין ברירה, חייבים להמשיך עם מדיניות ההעדפה המתקנת, כך שנשים יהוו לפחות 30% מחברי הכנסת. אבל זה בעייתי במיוחד, מכיוון שישנן מפלגות שהן באופן מכוון אינן מאפשרות כניסה לנשים".

"השלטון והיועץ הורסים הדמוקרטיה"

חברת הכנסת מאור הביעה עמדה דומה. "השלטון מוביל מדיניות כוחנית, הנתמכת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, שתורם להרס הדמוקרטיה. במדיניות כזו אין מקום לנשים, לכן נשים מתרחקות מן הפוליטיקה. השאיפה שלנו צריכה להיות כזו שבעוד שניים-שלושה עשורים נגיע למצב בו לא יהיה עוד צורך בהבטחת ייצוג, כי ריבוי נשים בפוליטיקה יהיה דבר מובן מאליו", הוסיפה מאור.

מי שזכתה ללא מעט תשומת לב באירוע הייתה תמר אשל, מוותיקות חברות הכנסת לשעבר, אשר כיהנה בכנסות התשיעית והעשירית. מפער של כמעט 30 שנה, היא מתבוננת על הפוליטיקה של היום, ומחמיאה ליוזמה. "טוב שמדגישים את הקואליציה מקיר לקיר בין חברות הכנסת בנושאים הקשורים לכלל הנשים. אני רק יכולה לקוות שגם בין הגברים תהיה קואליציה כה רחבה בתחומים חברתיים וכלכליים", אמרה.

אבל אשל לא חסכה את שבט ביקורתה גם על מבנה הכנסת והפוליטיקה של ימינו. "לצערי הרב, אני רואה חלק מחברי הכנסת, שמגיעים לכנסת לא כתוצאה מפעילות פוליטית עשירה ולא למען שליחות ציבורית, אלא כמקצוע. הם לא עובדים קשה למען החברה ולא תורמים רבות. לצערי אני לא רואה שיפור ממשי בעניין זה. צעירים מעדיפים ללכת לעסקים או למקצועות חופשיים, ולא ללכת לפוליטיקה. פעם להיות פוליטיקאי היה שליחות ציבורית חשובה. היום כבר לא", סיכמה.