החלוצות האוסטרליות והקונצ'רטו לחבית של שוברט

כריסטופר ראוסון פנפולד, בוגר מחזור שנת 1838 בבית הספר לרפואה של בית החולים סן-ברתולומיאו בלונדון, אהב יין והחשיב יין כאחת מהתרופות הטובות שהוא יכול לתת לחוליו. כאשר החליטו הוא ורעייתו מרי, לעזוב את בריטניה ולהגר לאוסטרליה, הרחוקה שבמושבות הכתר, לקח איתו הדוקטור הצעיר גם שתילי גפנים מדרום צרפת. הם נטעו כרם סביב בית האבן הקטן שבנו באדלייד, בדרום היבשת, וקראו לו "דה גראנג'", על שם ביתה של מרי במולדת הישנה.

מרי פנפולד היתה אשת לפידות, בעוד בעלה מנהל את המרפאה, היא עשתה יין, בעיקר פורטו ושרי מחוזקים היטב. לאחר שהתאלמנה בשנת 1870, השקיעה את כל זמנה בפיתוח הכרמים והיקב, ועל פי מסמכים מ-1881 היה אז בבעלותה עסק רציני ששלט כמותית על שליש מייצור היין באדלייד. במותה, ב-1895, עבר היקב לבתה ג'ורג'ינה שהמשיכה, יחד עם בעלה, להפיק יין מן הכרמים שהשתרעו על פני כ-500 דונם. המשפחה ראתה ברכה בעמלה: בשנות ה-20 של המאה ה-20 כל בקבוק יין שני באוסטרליה נשא על תוויתו את השם "פנפולדס".

אחרי מלחמת העולם השנייה החל מסתמן שינוי בטעם הקהל, ובעלי היקב שעיקר ייצורו היה יינות מחוזקים וברנדי, החליטו להרחיב את הפעילות לכיוון יינות "שולחניים". צעיר מוכשר שעבד מנערותו במקום, מקס שוברט, נשלח להשתלם באירופה, וכאשר חזר ב-1951, נולד בחביותיו ה"גראנג'", עשוי ענבי שיראז, בהשראת ההרמיטז' הצרפתי המהולל. היין הזה, סימפוניה של טעמים ועוצמות ומתובל בנדיבות נדירה, היה מהר מאוד, ועד היום, לטוב ולידוע שבין יינות אוסטרליה, אגדה של יין לטעמם של רבים. בשנים שאחרי, המשיך שוברט לפתח משפחה הולכת וגדלה של בקבוקים משובחים שהתיישנו בחלקם בחביות הישנות של ה"גראנג'", והמפורסמים בהם נשאו את השמות המוזרים שנתן להם בוראם - "בין 707", או "בין 28", וכו' - על פי מספר המיכל בו שהו.

יינות פנפולדס מגיעים שוב לארץ, אחרי הפסקה (יבוא של "שקד"), ואיתם הגראנג' המיתולוגי (בציר 1999, 1,100 שקלים הבקבוק), לצד שורה ארוכה ומגוונת של יינות נוספים בטווח מחירים הנוגע בקצה השני של הקשת בפחות מ-50 שקלים הבקבוק, ויש בהם יחס טוב של איכות מול מחירי השוק המקומי. למשל, המדור טבל אפו ושפתיו בגביע של "בין 2" עשוי ענבי שיראז ותוספת מרככת של ענבי מורבדרה, מבציר 2001. היין התיישן משך 12 חודשים בחביות בנות שנתיים-שלוש של אלון אמריקני, והוא הומאז' מסויים לסגנון בורגונייה, יין בעל גוף בינוני-מלא ורכות סיום מענגת. יש לו ניחוחות גרגרי יער טובים ותבלינים, מורכבות טעמים מרתקת על הלשון ויכולת ליטוף טובה (כ-89 שקלים הבקבוק).

מחפשי זהב יתענגו על הגוון היפה של ה"קונו - נגה היל, שרדונה, 2002", יין שניכר בו מיצוי מצויין של הפרי, בניחוחותיו יש נתזי ליים, פרי טרופי ומעט עץ אלון, על החך הוא מאוזן וטעמיו טובים ונדיבים. מחירו כ-65 שקלים לבקבוק.

סדרת "ראוסונ'ס ריטריט" של פנפולדס, אדומים ולבנים (שמחיר בקבוקיהם נע בין כ-50 ל-60 שקלים), מביאה יינות עשויים היטב, ביד מקצועית בוטחת, והם מספקים הנאה ארוזה באופן מעורר הערכה. הם עושים שימוש בפקק המסתובב (המכונה BVS screw cap), אשר לדעת מומחים בתחום עושה עבודה טובה, בדומה לפקק השעם, כאשר מדובר ביינות שלא מבקשים שנות התיישנות רבות. "ריזלינג 2002" עם ניחוחות ליים, פרי טרופי ומשהו תבליני בקצה. "סמיון-שרדונה 2002" שגוון הקש הנאה שלו מדגדג את החשק, והרעננות המעוררת שבטעמו מדגדגת את החך. "קברנה סוביניון 2002" בעל אופי רענן, שמגעו רך ונעים והוא מלטף את האף בניחוחות גרגרי יער ודובדבן שחור. וגם "מרלו "2003" שזיפי ומתובל במידה, עם הד קל של וניל, שמתגלגל בנחת על הלשון.

וה"גראנג' 1999"? תזכירו בבקשה למדור לדבר עליו בערך ב-2020.

לתלמידים הידד

בשנת הלימודים הבאה, במכללה האקדמית תל-חי, ייצא לדרך מסלול חדש - ראשון מסוגו בישראל - של לימודי גפן וייצור יין, אשר יעניק לבוגריו תעודת "מתמחה בייצור יין - "CELLAR MASTER" אפשר בהחלט לפרש את העניין כעוד נדבך במהפכת היין העוברת על העם הזה בשנים האחרונות. תוכנית הלימודים החד-שנתית כוללת קורסים במגוון מקצועות הענף, כימיה כללית ואורגנית, מיקרוביולוגיה, בוטניקה וגידול הגפן, ייצור יין, יינות העולם, יין וכשרות, ואורגנולפטיקה (מדע הטעימה). ההרצאות התיאורטיות בכיתה ישולבו בעבודת מעבדה, סיורים בכרמים וביקורים ביקבים.