שתף קטע נבחר

דוהרים לאסון

תמיד יימצא מנהיג ישראלי שישפוך שמן על מדורת הטרור וידהיר אותנו לאסון

שיטה חדשה לגניבת רכב מתפתחת בארץ לאחרונה: מכונית פוגעת קלות בזו שלפניה, כשיוצא הנהג הנפגע לבחון מה קרה, נכנס למכוניתו אחד מנוסעי המכונית השנייה ונעלם בדהרה. חבריו ממהרים, כמובן, להצטרף אליו – והנהג הנגזל נותר נדהם.

 

כך מרגישים בוודאי גם אדריכלי ז'נווה. היה להם רכב מפואר להסעת ישראל אל התהום, והנה פגע בהם מאחור ראש הממשלה, הנוהג בתוכנית ההתנתקות החדישה שלו, שדד מהם את רכבם ועתה הוא דוהר אל האסון לבדו.

 

אין להתפלא אפוא שאדריכלי ז'נווה הפגועים התכנסו שוב בחוף הירדני של ים המלח כדי לטכס עצה איך לשכנע את עם ישראל כי האסון שלהם טוב בהרבה מהאסון של שרון. ובשובו משם אמר הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק: "יש חוסר אמון מדהים בכוונות הישראליות באשר ליציאה מרצועת עזה. חלק גדול מהפלסטינים חושבים שזהו תרגיל ישראלי ושאין שום כוונה לבצעה".

 

אני מעז להסיק כי אין הרבה פלסטינים המסוגלים להאמין כי שרון במו ידיו מתכוון להגיש להם, בלא מחיר, מה שכבר כמעט נואשו מלהשיגו בכוח הזרוע או בעורמה דיפלומטית. הם פשוט לא מאמינים שישראל מתאבדת.

 

אפילו כך, אין הם מרגישים עצמם פטורים מהניסיון לנצל את ההזדמנות הבלתי חוזרת. ולכן מתחוללות מהומות ברחבי הרשות וכנופיות הרצח השונות מתחרות על עמדות שלטוניות. שרון ואנשיו מבקשים כי רוצח "מתון" ישתלט על השטח ומוצאים אותו בדמותו של מוחמד דחלאן – האיש שעמד מאחורי הפיגוע באוטובוס הילדים של כפר דרום. כל דור של קברניטי אסון וההימור שלו. אלו טיפחו את "אגודות הכפרים" המושחתות כדי להילחם בפת"ח, ואלו ניסו להעצים את בשיר ג'ומייל והפלנגות שלו כדי שישתלטו על לבנון למעננו. אלו הביאו את ערפאת ליש"ע, ואלו טיפחו את התנועה האיסלאמית בישראל.

 

מופז, הרמטכ"ל שסמך על ג'יבריל רג'וב שיילחם למעננו בקבר יוסף והניח למדחת יוסף לדמם למוות, הוא שר הביטחון הסומך היום על מוחמד דחלאן. מנהיגי ישראל לא למדו דבר מההיסטוריה של העשורים האחרונים, והם אף מתעלמים מהמשגים המדממים שלהם בארבע השנים האחרונות. שוב הם נותנים רישיונות להחזקת נשק לאותם שוטרים פלסטינים שידיהם טבולות בדם. לא לכל השוטרים, רק לאלו שהשב"כ יסמן אותם כ"כשרים". קרי: כאנשיו של חסיד אומות העולם, מוחמד דחלאן. לא באנרכיה בשטחי הרשות מנסה מופז להיאבק אלא בסכנה שתוכנית ההתנתקות שלו ושל שרון תיחשף כאסון עוד בטרם נעקר גם יישוב יהודי אחד.

 

הוויכוח הסמנטי, אם הטרור הוא חבית ולכן יש לה תחתית או שזהו מעיין גופרית נובע – לא יוכרע כנראה לעולם. תמיד, ממש בשעת המבחן, יימצא המנהיג הישראלי שישפוך שמן על המדורה. אדריכלי אוסלו-ז'נבה עשו זאת בתורם, כשהצילו את ערפאת מגלות ושכחה בטוניס והביאו אותו על ראשינו. אדריכלי הכניעה וההתנתקות גנבו מהם את רכב האסון, והם מהמרים על דחלאן ומדהירים אותנו אל התהום. הם מניחים, בינתיים בצדק, כי אזרחי ישראל מעדיפים ששרון יפרק את המדינה ולא ביילין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים