שתף קטע נבחר

האשה כנקודת מוצא

יצירתה החדשה של הכוריאוגרפית סאלי-אן פרידלנד, "אדום", שהועלתה בבכורה במסגרת פסטיבל מחולוהט חוזרת לעסוק בנשים. הרבה רעיונות מצוינים שמתפזרים והולכים לאיבוד

לא בכדי החליטה הכוריאוגרפית והרקדנית סאלי-אן פרידלנד לקרוא ללהקת הרקדנים בפרוייקט החדש שלה "דאנס דרמה". השילוב בין מוטיבים דרמטיים לבין תנועה היה ועודו חלק בלתי נפרד מעבודתה של פרידלנד לטוב ולרע. הפעם נדמה כי מדובר במפץ גדול של שבבי רעיונות מצוינים ומלאי דמיון המפוזרים לאורכה ולרוחבה של העבודה ומתחברים לכדי אמירה בשלב הרבה יותר מדי מאוחר בה.

 

את הרקדנים בהם בחרה פרידלנד להשתתף ב"אדום" מגלים לאט ותוך כדי תנועה. שאלת הליהוק במקרה זה דומיננטית כיוון שאין מדובר רק ביכולותיהם הריקודיות של העומדים על הבמה, אלא גם ביכולת המימיקה והנוכחות הדרמטית שלהם.

 

הליהוק, יש לומר, מצוין ומזכיר, בין היתר בשל הנגיעה בקצוות הגרוטסקה שבקיום הנשי בעיקר, את סרטיהם של פליני ואלמודובר. כך ניתן למצוא על הבמה את האחיות התאומות שני ועדי קסטן או את שמרית גולן, רקדנית ארוכת ממדים בעלת פנים מצוירות כבמכחולו של פיקאסו. השימוש בנתוניהם הפיזיים של הרקדנים משווה לעבודה פן הומוריסטי ורבדים נוספים.

 

המופע, כך על-פי התוכנייה, סובב סביב הקשריו הרבים של הצבע אדום כמו אהבה, מלחמה, דם, יין, תשוקה ונשים. התמודדות עם הצבע בהחלט באה לידי ביטוי על הבמה אבל המרכז, כמו במרבית עבודותיה של היוצרת, גם הפעם הוא באשה שהיא נקודת המוצא ונושא המחקר האינסופי של פרידלנד. יש אומרים שאדם שר כל חייו את אותו השיר, מתאהב באותו האדם וחולם את אותו החלום, אם כך הוא ברור שפרידלנד מצליחה להוכיח שבכל נושא נתון אפשר לגלות פנים שונות בכל פעם מחדש.

 

באחד הקטעים היפים בעבודה מופעלת האשה על-ידי הגבר המושך בחוטיה כמו היתה מריונטה. החוטים הופכים לכבלים שסוגרים עליה ומשם לחבלים שתוחמים את זירת האגרוף בינה לבינו שמסתבכים לפלונטר. פרידלנד משתעשעת בפרשנות שמקבלת התנועה במובן המילולי בכדי להעביר תחושות ומתבלת את היצירה בהומור גם כשהיא מטיילת בעדינות בתחום האפור והמורכב שבין אלימות למיניות.

 

בחירת המוזיקה נעשתה בקפידה והפסקול הרב-גוני משווה לעבודה אווירה קברטית משהו. עם זאת יש בעבודה, המחולקת למקטעים, פערים גדולים מדי מבחינת התכנים התנועתיים. כך למשל בקטע הלפני אחרון בו פוצחת הלהקה במחול בסגנון מקביל לזה של קבוצת המעודדות של אתי פולישוק לצלילי מוזיקת פופ בערבית.

 

נדמה כי "אדום" בכללותה, למרות ריבוי ההפתעות שבה, לוקה בהיעדר קוהרנטיות ועל כך חבל. עם זאת יש לקוות כי לקבוצה שהתגבשה לשם העלאת ההפקה הנוכחית תהיה המשכיות בעתיד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים