דיאטה: אוכלים נכון והמשקל לא יורד? יש מה לעשות
התסכול הזה מוכר כמעט לכל אחד: מתחילים דיאטה במלוא המרץ ודי מהר המשקל מפסיק להגיב. במקום לדפוק את הראש בקיר ולהתחיל לזלול כפיצוי, כדאי לזכור שהעצירה היא לא יותר מזמנית
כל אחד בוודאי מכיר את המסלול של להתחיל תוכנית ירידה במשקל בהמון התלהבות, מוטיבציה, טונות של תקווה וגם כמה תפילות גדולות בלב. וכמה זמן זה מחזיק? מעט, ועוד מסתיים בהתמוטטות כללית של כל הרצון, המוטיבציה והתקוות, מלווה בהרבה שברון לב.
הכותבת היא מרכזת סדנאות לירידה במשקל בהרצליה מדיקל סנטר בשאלון שהעברתי בין המטופלים שלי התקבלו מספר סיבות שבגללן חלק מהאנשים הפסיקו את התהליך. בוודאי, שככל שהדיאטה מטורפת, נוקשה וקשה, הסיכוי להצליח נמוך יותר, בדרך-כלל אפסי. אבל זה קורה גם בתוכניות טובות, שפויות, בריאות ומאוזנות. ומדוע? אחת הסיבות העיקריות היא חוסר ירידה במשקל.
מי מבין ה"מדיאטים" הקבועים לא מכיר את הרגע המתסכל הזה? שומרים נהדר, אפילו מתחילים פעילות גופנית – עולים על המאזניים, או ה"גולם" כפי שאני מכנה אותו, והנה, כלום, נאדה. זה הרגע שבא פשוט לדפוק את הראש בקיר ולזעוק בקול גדול ולהתחיל לאכול כפיצוי.
ומדוע זה קורה? הרי אם אוכלים פחות צריך לרדת במשקל? ראשית, בואו נזכור שהעצירה במשקל היא זמנית בלבד ומהווה חלק בלתי-נפרד בכל תהליך ירידה במשקל. אם נזכור שהמטרה הביולוגית של הגוף היא לעלות במשקל או לפחות לשמור על הקיים, נבין שתהליך הירידה במשקל ממש לא משמח אותו ושהוא בעצם מנסה לעשות לנו כל מיני תרגילים כדי לנסות לא לאבד ממסת השומנים שלו, שמא חס וחלילה יתחיל פתאום איזה רעב גדול במחוזותינו. אולם, הוא הרי לא יכול להתנגד לתהליך לתקופה ארוכה, והנה, אחרי שבוע-שבועיים, אם מתמידים, הירידה במשקל ממשיכה.
מכיוון שזה תהליך בלתי-נמנע, כדאי להתייחס לזה בצורה נכונה. זה לא משבר, זה לא כישלון וזה בוודאי לא בזבוז של שבוע כפי שרבים מתייחסים לזה. האם יש צורך לשנות משהו באכילה? ממש לא. אם נתמיד, המשך הירידה יגיע תוך כמה ימים.
ומה אפשר "לקנות" בשלושה משולשי פיצה שחיסלתי בגלל שהשבוע לא ירדתי במשקל? ובכן, שלושה משולשים כאלה = 11 פרוסות לחם רגיל = 22 פרוסות לחם קל = סלט + 2 פרוסות לחם קל + ביצה + גביע גבינה 5% + 2 שיפודים + תפוח אדמה אפוי + 2 כדורי גלידה = כ-900 קלוריות. לא חבל?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
