דו"ח: רוב תלמידי י"ב לא היו זכאים לבגרות

מרכז "אדוה לשיוויון וצדק חברתי" מפרסם היום (ב') את נתוני הזכאות לתעודת בגרות לפי יישוב לשנת 2002-2003. על פי הנתונים, ב-2003 רק 46.8 אחוז מבני הנוער בגילאי 17 בישראל היו זכאים לתעודת בגרות.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2003 כ-21 אחוז מבני הנוער לא למדו בי"ב. בשנת 2003 כ-15 אחוז מתעודות הבגרות לא עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. זאת לאחר שבשנת 2002 ובשנת 2001 היה השיעור 14.9% ובשנת 2000 - 13.8% שלא עמדו בדרישות.

הדו"ח מצביע על פער ההולך וגדל בין ישובים ערביים לבין ישובים יהודים מבוססים ובין עיירות פיתוח ליהודים מבוססים בשיעור הזכאות לבגרות. הבשורות טובות: ישנה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות במועדי ב' במקצועות אנגלית ומתמטיקה. בשנת 2003 עלה שיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי, כתוצאה ממועדי ב', בשיעור של 1.7%; במגזר הדרוזי - בשיעור של 2.8%; במגזר הבדואי בנגב - בשיעור של 1.2% ובמגזר היהודי - בשיעור של 1.2%.

יותר הולכים למוסדות חרדים

הנתון המעניין ביותר הוא גידול במספרם של בני הנוער היהודים הלומדים במסגרות חרדיות שאינן מכינות לבגרות. בשנת 1996 למדו במסגרות חרדיות 5,000 בני נוער, ואילו בשנת 2003 הגיע מספרם ל- 8,500 - גידול של 70 אחוז בתוך 8 שנים. ועם זאת הציונים אצל החרדים הם הנמוכים ביותר: שיעור הזכאות הנמוך ביותר לבגרות נרשם ביישובים חרדיים: בבני ברק נמצא שיעור של כ- 10% ובבית"ר עילית - שיעור של כ- 6%.

"הנתונים לגבי החרדים מצביעים על כך שמערכת החינוך הממלכתית נמצאת בנסיגה". אומר מחבר הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי. "הנסיגה מובנת כי יש הרבה יישובים שבהם שיעורי הצלחה בבגרות נמוכים ואז ממילא אנשים עושים חישוב שרחוק הם לא יגיעו אז הולכים לאלטרנטיבות אחרות".

יישובים מבוססים לעומת ערי פיתוח

לדברי סבירסקי, הנתון המדאיג המרכזי הוא ש-60 אחוז מבני הנוער בישראל או שלא מקבלים תעודת בגרות או מקבלים תעודה שלא עומדת בקריטריונים לקבלה לאוניברסיטאות. "במונחים של האולימפיאדה זו תוצאה מאד לא מכובדת ולא טובה לחברה הישראלית. לכן נוצר פער גדול בחברה הישראלית בין בעלי השכלה אקדמית לבין חסרי השכלה, פער ברמת ההכנסה בשכר. ענפים שצומחים במשק מבוססים על הנדסה טכנולוגיה ומדע. המינימום עבור בני נוער הוא לאפשר להם להתקבל למוסדות לפי תעודת בגרות".

הזכאים לבגרות - השוואה שנתית (באחוזים)‏

1

2

3

4

הדו"ח מצביע על הפער הגדול בין יישובים ערביים ליהודים מבוססים ובין עיירות פיתוח ליישובים יהודים מבוססים. על פי הדו"ח, בחלק המתייחס לזכאות לתעודת בגרות לפי מגזר, נרשמה בעשור האחרון עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בכל המגזרים.

אך עם זאת, אופי הפערים בין המגזרים השונים נשמר והפערים עצמם עדיין גדולים מאוד: שיעור הזכאות הגבוה ביותר נרשם ביישובים המבוססים הוא שיעור של בערך 63 אחוז. בעיירות הפיתוח השיעור נמוך בהרבה ועומד על כ-49 אחוז. במגזר הערבי, שיעורי הזכאות עדיין נמוכים מאוד: בקרב הדרוזים עמד השיעור על 41 אחוז מקרב בני הנוער בגילאי 17, בקרב הערבים הוא על 36 אחוז, ובקרב הבדואים בנגב עומד המספר על 26 אחוז.

"הפערים אמנם לא הולכים וגדלים אך יציבים כבר די הרבה זמן". אומר סבירסקי. זה אומר שבלי השקעה מסיבית בכפרים ערביים בעיירות הפיתוח התמונה הזאת לא תשתנה. אם מסתכלים על מדיניות תקציבית לנושא החינוך בשנים האחרונות היא לא מבשרת טוב לדור הבא שנמצא כרגע במערכת החינוך. לצערי, אנחנו לא יכולים היום להגיד את המשפט 'בדור הבא יהיה יותר טוב', כי זה לגמרי לא בטוח. מדי שנה יש זחילה קדימה. הנתונים אינם נהיים גרועים יותר אבל ההיקפים שאנו מדברים עליהם הם מאוד מדאיגים".

לא מגיעים ל-50%

מספר שרי חינוך הצהירו במהלך העשור האחרון על שאיפתם כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות יגיע ל-50 אחוז מבני הנוער בישראל. אולם שאיפת שרי החינוך מתממשת רק בשיעור של 56% מהיישובים . על פי הנתונים מצב זה מתקיים כיום רק ב- 54 מתוך 97 היישובים שעבורם פורסמו נתונים - רובם יישובים ותיקים ו/או מבוססים במרכז הארץ, רחוק מאד משאיפות שרי החינוך.

לעומת זאת, בארבעה יישובים ערביים בלבד (מתוך 25) נרשם שיעור זכאות של 50%.

בקרב עיירות הפיתוח, רק פחות ממחצית הגיעו לשיעור זכאות של 50 אחוז. בשיעור של 39% מהיישובים שיעור הזכאות לתעודת בגרות נמוך מהשיעור הארצי. וגם ב-38 מתוך 97 היישובים שעבורם פורסמו נתונים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות היה נמוך מהשיעור הארצי (דהיינו, פחות משיעור של 46.8% מכלל בני/ות 17 ביישוב).

הכי הרבה לומדים במחוז המרכז

שיעורי הזכאות נמוכים במיוחד ביישובים הערביים. ב-21 מתוך 25 היישובים הערביים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתוך קבוצת הגיל היה נמוך מן השיעור הארצי. שיעור הזכאות הנמוך ביותר במגזר הערבי נרשם בירכא - 19% זכאים/ות בלבד.

שיעור הזכאות הנמוך ביותר נרשם ביישובים חרדיים: בבני ברק - שיעור של בערך 10% ובבית"ר עילית - שיעור של בערך 6%.

במחוז ירושלים, למעלה משיעור של 40% מבני הנוער אינם מגיעים כלל לכיתה י"ב, בעיקר עקב ריבוי הלומדים במוסדות חינוך חרדיים. במחוז המרכז, לעומת זאת, רק 11% אינם לומדים בי"ב. מחוז הדרום מאופיין בשיעור גבוה יחסית של לומדים בי"ב.

שיעור הלומדים הגבוה ביותר, של בערך 89%, נרשם במחוז המרכז. במחוז תל אביב, שיעור הלומדים בי"ב הוא נמוך יחסית, שיעור של בערך 81%, אך ללא בני-ברק עולה השיעור לשיעור של בערך 91%. ביש"ע, שיעור הלומדים עומד על 84%; אך אם מוציאים מן החישוב את העיר החרדית בית"ר עילית, מגיע שיעור הלומדים בי"ב במחוז יש"ע לשיעור של 90%.

במרכז אדוה מדגישים כי סביר להניח ששיעורי הלמידה בי"ב נמוכים אף חמורים יותר ונמוכים מאלה המוצגים בפועל בדו"ח. זאת, משום שנתוני משרד החינוך מתייחסים אך ורק ליישובים בעלי 10,000 תושבים ומעלה; אילו נכללו גם יישובים קטנים יותר, היו שיעורי הלמידה בי"ב יורדים. הדבר נכון במיוחד לגבי יישובים ערביים, שבהם כרבע מבני 17 אינם נמצאים בבתי הספר.

תגובת משרד החינוך

במשרד החינוך אומרים בתגובה: "ממצאי דו"ח אדווה, כמו נתוני המשרד, מעידים על עלייה באחוז הזכאים לתעודת בגרות, וכן על צמצום במספר הנושרים ממערכת החינוך. יצוין כי מספר הזכאים לבגרות עלה בשלוש השנים האחרונות ב-7.4%, שהם עוד 8,815 תלמידים, אשר זכאים לתעודת בגרות.

"יודגש כי על-פי הנתונים הרשמיים של המשרד עמד אחוז הזכאים לבגרות בשנת 2000 על 40.8% ואילו בשנת הלימודים תשס"ג עומד אחוז הזכאים על 52.8%, ולא כפי שצויין בדו"ח (46.8%).

"באשר לאחוז התעודות שעומדות בסף של האוניברסיטאות, מציינים במשרד כי מזה חודשים מתקיימים דיונים על הרכב תעודת הבגרות. במסגרת הדיונים מבקשים גורמי המקצוע את הקריטריונים לתעודת בגרות אחידה. דיונים אלה מתקיימים ברוח המלצות דו"ח דוברת (הדיונים החלו עוד בטרם פורסמו המלצות דוברת).

"בהתייחס לשיעור הלומדים אומרים במשרד כי הודות לדגל צמצום הפערים שהניפו השרה לבנת והמנכ"לית תירוש, צומצמה נשירת התלמידים במהלך שלוש השנים האחרונות מ-5.7% ל-4.7%.

"גם במגזרים הערבים והבדואים צומצם במהלך שלוש השנים האחרונות שיעור הנושרים. במגזר הבדואי צומצמה הנשירה מ-16% ל-11.3%, בעוד שבמגזר הערבי מ-10% ל-8.3%".