יהודי פאריז לא מחכים לסילבן שלום

שר החוץ, סילבן שלום, יצא הבוקר (יום ג') לפאריז, כדי להיפגש עם ראשי הקהילה היהודית שסובלים מגילויי אנטישמיות הולכים ומחריפים. בין השאר, יבקר שלום במרכז הקהילה היהודית, שעלה שלשום באש. אלא שראשי הקהילה אינם יוצאים מגדרם לקראת הביקור, בלשון המעטה.

"יש בזה הרבה פוליטיקה ישראלית", אמר ל-ynet רוז'ה קוקרמן, ראש הקהילה היהודית בבירת צרפת, שטוען כי מדובר בעניין צרפתי פנימי. הדיווח על ההתנגדות בקהילה היהודית לביקור שלום פורסם לראשונה בגלי צה"ל.

"אנו תשושים מלראות את מה שאירע, ומזועזעים מרצף האירועים האנטישמיים, שמגיעים כבר אחת לשבוע", אומר קוקרמן. הפעם, הפחדנים תקפו מקום של קשישים. זוהי בעיה של כל צרפת, לא רק של היהודים. זו בעיה שנוגעת לכיבוד ערכי האומה והחברה הצרפתית".

ד"ר ג'וזף זריאן, סגן נשיא הקריף, איחוד הקהילות היהודיות, אמר ל-ynet: "אנו ניפגש עם שר החוץ מחר. אני חושב שהרגש של הזדהות עם ישראל הוא רגש טוב, ולנו יש אותה תחושה כלפי ישראל. ליהודים יש גורל משותף, אבל להגיע היום אולי זה היה מהר מדי. אולי יש עוד סיבות לנסיעה, ואולי היא באה גם עקב תחושה טבעית של אחריות. בכל מקרה אני לא מופתע מהעניין".

מלשכת שר החוץ מסרו בתגובה: "הביקור נערך לאור הזמנת ממשלת צרפת. שר החוץ צפוי להפגש במסגרת הביקור עם עמיתו הצרפתי מישל ברנייה ועם שר הפנים דומיניק דה וילפן. הביקור גם תואם עם הקהילה היהודית".

החוקים קיימים אך לא נאכפים

זריאן הסביר, כי "השלטונות בצרפת נאבקים נגד אנטישמיות, וזהו ממשל טוב מהבחינה הזאת. עם זאת באופן אישי, אני מבין את רגש ההזדהות. הבעיה שלנו היא עם השופטים לא עם הממשל. הם עצמאיים בצרפת ואנו חושבים שהם לא מספיק נוקשים. החוק בצרפת נגד אנטישמיות קיים, ואין צורך בחוקים נוספים, צריך לאכוף בצורה טובה יותר את החוק הקיים".

לדבריו, "התחושות בקהילה, הן אותו דבר כמו שהיו לפני שנתים או שלוש. אין חדש, יש תחושה של חוסר בטחון. זאת לא תחושה של פחד, אלא של כעס. לפני שלוש שנים היו הרבה אירועים אנטישמים בצרפת, בבתי ספר, בית כנסת, בית קברות, וכעת במועדון הקשישים".

קוקרמן מעריך אף הוא את העובדה ש"הממשלה הצרפתית מודעת לבעיה ופועלת בהתאם", אך יש לו ביקורת רבה על מדיניות בתי-המשפט: "יש לנו בעיה עם השופטים, הם עצמאיים ובמקרים רבים של אירועים אנטישמים, כשזה הגיע לפתחם, בניגוד לעמדת שר המשפטים - מבטאים תחושה שאין לגנות אנשים, כנראה מתוך תפיסת עולם לפיה להיות אנטישמי זה דעה, ולא פשע. אנו נלחמים על כך בעזרת הממשלה".

גורמים ישראלים העוסקים בנושא הסבירו את הרתיעה בקהילה, ממה שהצטייר כ"התלבשות" של ירושלים על האירועים הקשים: "זהו דפוס רגיל. הם לא אוהבים שישראל מתלבשת על העניין. רשמית הם מקפידים לציין שזהו עניין צרפתי פנימי. לכן גם יצאו בשעתו נגד קריאתו של ראש הממשלה שרון לעזוב את צרפת. מבחינתם, זהו אירוע קשה, שהקהילה יוצאת נגדו בכל החריפות. אך הם לא תופסים את הישראלים כבעלי-הבית. יש ממשלה לא רק בירושלים, אלא גם בפאריז".

"אולי הייתי צריך לעלות קודם"

בישראל יש כבר מי שנערך לגל עלייה מצרפת, אולם מן הסוכנות היהודית נמסר כי לפי שעה, לא נרשמו מספרים חריגים בבקשות לעלייה משם. קוקרמן מתייחס לסוגייה בזהירות: "זהו נושא מאוד אינדבידואלי.

יש תנועה של עלייה, אך עד עכשיו היא לא היתה מאוד חזקה, בערך של 1,500 עד 2,000 עולים מדי שנה, שהם שליש האחוז מהקהילה. זה עניין פרטי של כל אדם להחליט".

קלמן סמיה, רווק בן 52, עלה מצרפת לפני כחודש. לדבריו, "גרתי בצרפת, ההורים והמשפחה שלי שם וכשאני שומע איך שם, אני מתחיל להיות שמח, אני אומר - עשיתי טוב. למרות שהמדינה לא נותנת להמשיך במה שעושים שם. צריך להיות גאה לגור פה, זה אהבה, אני כל יום שמח שאני פה. ישראל היא כמו אבא ואמא ליהודים, אבל צרפת היא מדינה גדולה, היא עושה נגד אנטישמיות מה שאפשר. זה לא אנטישמיות של הצרפתים, אלא של הערבים אני חושב".