היכולת לפתות: יש גברים שנולדים עם זה
מדענים אמריקאים גילו כי במוח של זבוב הפירות יש 'מעגל חיזור' שמשפיע על יכולתם לכבוש את לב הנקבות. מכאן הם מעריכים שבמוחם של גברים מתרחש תהליך דומה מאוד
המראה הנכון בוודאי עוזר, אבל כשזה מגיע לפיתוי נשים, נראה שההצלחה או הכישלון של הגבר טמונים במבנה המוח שלו. ייתכן שחלק מהגברים פשוט נולדו להקסים נשים - לגשת אליהן, לחזר אחריהן, להשמיע דברי אהבה מתוקים. אבל אחרים נידונים להיות לוזרים סדרתיים בכל הנוגע לנשים.
מתברר שהיכולת הזו טמונה ב'מעגל החיזור' שנמצא במוח הגבר. מעגל החיזור, שנחשף במגזין ' Nature ,' התגלה רק לאחרונה בניסוי שנערך בזבובי הפירות, אבל החוקרים מעריכים שהוא קיים גם אצל בני אדם. לדברי פרופ' ברוס בייקר מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, במוח הזבוב הזכר יש שרשרת של 60 תאים, וכאשר מפריעים לתפקודם, הזכר בעיקרו של דבר מדלג על הצעדים הראשוניים של החיזור ומנסה לעשות את הכל בבת אחת. וכך, מה שלוקח בדרך כלל ארבע דקות מתקצר לעשר שניות בלבד - קיצור שלא מתקבל בצורה כל כך טובה על ידי הנקבות המחוזרות.
לדברי פרופ' בייקר, כשמסתכלים על ההתנהגות הבסיסית של הזבוב, מוצאים יכולת מולדת לזהות מישהו שהוא מהזן הנכון ומהמין הנכון. העקרונות הבסיסיים די דומים למה שאנחנו, בני האדם, עושים כדי להצליח בתהליך ההזדווגות והעמדת הצאצאים.
כאשר הוא מנסה למשוך אליו בת זוג, הזכר של זבוב הפירות עובר ריטואל מורכב: הוא חש ועוקב אחרי הנקבה, נוקש לה עם רגלו הקדמית, 'שר' לה על ידי הרעדת הכנפיים ולבסוף נוגע בה לפני שהוא מנסה להזדווג עימה. אבל חמשת השלבים האלה נזנחו לחלוטין כאשר כמה מתאי העצבים במעגל החיזור לא עבדו כראוי.
רוב הגנים ההתפתחותיים החשובים הם זהים אצל זבוב הפירות ואצל בני אדם, מסביר פרופ' בייקר. ומאחר שהתפקוד התאי הבסיסי של זבוב הפירות דומה מאוד לזה של בני האדם, הוא מעריך שיש סיכוי גבוה שבבסיס ההתנהגות המינית של בני האדם נמצא מעגל חיזור עצבי שכזה, שמפקח על המשיכה ועל ההזדווגות. הצורה שבה הדבר מתבטא בבני אדם היא תרבותית וקשורה לחינוך. אך לדברי פרופ' בייקר, הדחף הבסיסי להתרבות ואסטרטגיית ההזדווגות הבסיסית עשויים להיקבע שם בתאי המוח.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
