שתף קטע נבחר

להתחבר בשביל להשתחרר

"רק אדם שמחובר לעברו, לעמו ולשורשיו, יכול להיות חופשי, ורק אדם חופשי ניחן בכוח לפעול למען טובת שאר האנושות". נתן שרנסקי על זהות במלכודת

היו יותר מכמה יהודים בקרב מנהיגי המהפכה הבולשביקית, בדיוק כפי שהיו יותר מכמה יהודים בקרב מנהיגי רבות מהתנועות האחרות שניסו להציל את האנושות. הם האמינו בכל ליבם שהדרך לגאול את האנושות וליצור עולם טוב יותר היתה להשיג שוויון מוחלט. כל בני האדם שווים, ושוויון פירושו שאין הבדלים. לפיכך, כל בני האדם צריכים להיות זהים. אתניות, מעמד, דת ומאפיינים לאומיים השתייכו לעולם ישן ומתפורר. חלף הזמן להבחנות כאלה. המהפכנים היהודים רצו לשחרר את מוסרות הברזל שקשרו כל אדם לשבטו, שקשרו כל גבר ואישה יהודיים למסורת ותרבות ייחודיים, וליצור אדם חדש – הומו סובייטיקוס.

 

למרות שהיו יהודים מומרים, שאיפה יהודית במהותה היתה הבסיס לפעולותיהם. הם רצו להיות אור לגויים. להשפיע, להנהיג, לתקן את העולם. הדרך לעשות זאת, כפי שהם הבינו אותה, היתה לעזוב את הכפרים שלהם, השטייטלים, למחוק את הזהות היהודית שלהם, להתמזג לחלוטין בסביבתם כדי ליצור אדם חדש שיחיה בעולם הטוב יותר אליו כמהו כל כך.

 

הייתי אחד ממיליוני בני האדם החדשים בניסוי הבולשביקי, שהצליח הרבה מעבר לציפיות יוצריו. פסקה חמש במסמכי הזהות שלי הודיעה לי שהייתי יהודי, אבל לא היה לי מושג מה היה פירושו של זה. לא ידעתי דבר על היסטוריה, שפה, או מנהגים יהודיים, ומעולם לא שמעתי על קיומם. אבי, שאהב לספר סיפורים, לפעמים היה מספר לנו סיפורים מהתנ"ך. שמענו על יוסף ואחיו, על שמשון ודלילה, אבל אלה היו סיפורים כמו כל שאר סיפוריו. אף אחד לא אמר לנו שהם היוו את ההיסטוריה של עמנו, אף אחד לא חשב לציין שהסיפורים האלה היו קשורים אלינו בדרך כלשהי. כמו כל היהודים הסובייטים בדורי, גדלתי ללא שורשים, לא מחובר, ללא זהות.

 

מכיוון שלזהות היהודית שלנו חסר תוכן חיובי, רק אנטישמיות העניקה לה משמעות כלשהי. להיות יהודי הוביל להיות שנוא ולסבול מאפליה, כשפחות אפשרויות עומדות בפניך. להיות יהודי פירושו היה לסבול מבעייה מתמדת. היינו חלשים, וחיפשנו דרכים לברוח מגורלנו. הצטיינות במדע, אמנות או שחמט היו דרכים לברוח מהיהדות המסתורית והבלתי מוסברת. לא רק שזה נכשל מלתת לנו כוח, זהות ומשמעות, אלא גם היווה מעמסה והפריע לחיינו.

 

הכוח הגיע, באופן בלתי צפוי, מארץ ומלחמה רחוקים. הנצחון המטאורי של ישראל במלחמת ששת הימים אפשר לנו לעמוד זקופים. לפתע פתאום, אנשים התייחסו ליהודים אחרת. אפילו הבדיחות האנטישמיות השתנו. הן כבר לא היו על היהודי הפחדן והשקרן. הן היו על היהודי הגדול, האמיץ והמנצח.

 

באמצעות המלחמה נעשיתי מודע למדינה היהודית, ולשפה ולתרבות שהכילה. פתאום נחשפתי לקיומו של העם היהודי, לקיומם של מסורת ותרבות. לא הייתי עוד אדם יחיד ולא מחובר בעולם מנוכר ועוין. הייתי אדם עם זהות ושורשים. הרגשתי שיש היסטוריה, עם וארץ מאחורי. שיש לי, בקצה העולם, בית. התחושה הזו היתה בת הלוויה שלי במשך שנים של מאבק למען זכויות אדם, במסגרת התנועה הציונית, ובמשך שנים ארוכות בכלא. אפילו בבידוד האמנתי שהעם היהודי ומדינת ישראל ילחמו למעני. לא הייתי לבד.

 

נעצרתי כמה חודשים אחרי מבצע אנטבה. המבצע סימל שישראל היתה מוכנה לעבור כל מרחק שהוא כדי להציל את אזרחיה, והוא השאיר עלי רושם גדול. במשך שנותי בכלא, כל כלי טיס בשמי סיביר נשמע לי כמו כוח הצלה שמגיע לשחרר אותי. אמת, לא חולצתי על ידי מטוס או מבצע צבאי נועז, אבל בהחלט שוחררתי מכלאי על ידי העם היהודי ומדינת ישראל. באמת לא הייתי לבד.

 

זהות ותחושת שייכות מעניקים לחיים כוח ומשמעות. אדם שמחזיק בזהות היהודית שלו איננו משועבד. הוא חופשי אפילו אם זורקים אותו לכלא, אפילו אם מענים אותו. בשבילי ובשביל עמיתי בתנועה הציונית, זהות יהודית היתה מקור לגאווה, וגאווה נתנה לנו כוח להילחם. בתחילה למען הכבוד העצמי שלנו, ואחר כך למען הכבוד הלאומי שלנו, ובסוף עבור הרס האימפריה הקומוניסטית המרושעת ובשביל שלום ברחבי העולם.

 

היהודים שהובילו את המהפכה הבולשביקית האמינו שהסרת זהותם היהודית היא דרך לגאול את העולם. למעשה, הם סייעו לאחד המשטרים האכזריים ביותר שידעה האנושות. במקום להיות אור לגויים, הם הביאו חשיכה גדולה על העולם. כריתת השורשים שלהם לא יצרה אדם חדש, חזק וחופשי. במקום זאת היא מעכה את הכבוד האנושי והפכה את היחיד לעבד ולכלי. למדנו שלמעשה השחרור תלוי בחיזוק הזהות, בחזרה לשורשים. רק אדם שמחובר לעברו, לעמו ולשורשיו, יכול להיות חופשי, ורק אדם חופשי ניחן בכוח לפעול למען טובת שאר האנושות.

 

מילותיו האחרונות של דניאל פרל מעידות שהוא היה אדם שידע מהיכן בא. הוא לא היה מנוכר מהזהות שלו. רק אדם כזה יכול היה להיות חופשי ואמיץ מספיק לקחת על עצמו את המשימה החשובה והמסוכנת במהלכה נרצח. החופש שפעם בתוכו, החופש שנבע מהזהות שלו, הוא שנתן לו את הכוח לעזוב את ארצו ואת משפחתו ולעשות את מה שחשב שהיה נכון וחשוב, למען טובת שאר העולם.

 

  • מתוך "אני יהודי: הרהורים אישיים בהשראת מילותיו האחרונות של דניאל פרל" © 2004 יהודה ורות פרל (woodstock, VT: jewish lights publishing). מחיר - 24.99$ +3.95$ לטיפול ומשלוח בארה"ב. ניתן להזמין ברשת באתר המצורף , בדואר או להתקשר 800-962-4544. האישור לפרסום ניתן מאת Jewish Lights Publishing, P.O. Box 237,  Woodstock, VT 05091. הספר ניתן להשגה בחנויות ספרים מובחרות ברחבי העולם ומאתרי האינטרנט של אמזון וברנס & נובל.

 

  • כל התמלוגים של אני יהודי יוקדשו לתמיכה בעמותת דניאל פרל. מטרת העמותה לקדם הבנה בין-תרבותית באמצעות עיתונות, מוזיקה, וצורות תקשורת חדשניות.

 

 

תרגם מאנגלית: אורי שגיא
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
שרנסקי. לא הייתי לבד
צילום: מיכאל קרמר
לאתר ההטבות
מומלצים