הרמטכ"ל: נבכה עם המתנחלים, ונפנה אותם
בראיון ל-ynet לראש השנה אומר הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון כי לא יקבל סרבנות כלשהי על רקע פינוי ההתנחלויות במסגרת תוכנית ההתנתקות. "מקרים של חיילים בודדים עלולים להיות", הוא אומר. לדבריו, צה"ל ידע כיצד "לחבק את המתנחלים ולהשתתף בבכי שלהם" – אבל לא יירתע מביצוע המשימה. לגבי חדירת חיזבאללה לשטחים אומר יעלון: "חסן נסראללה הוא זרוע של איראן והסורים – וצריך להתייחס אליו כאל אויב מר"
תוכנית ההתנתקות, כמו ענן גשם מאיים, תלויה ומרחפת כל העת בחלל של לשכת הרמטכ"ל. שנת תשס"ה הולכת להיות אחת השנים הקשות ביותר בתפקידו של רב אלוף משה (בוגי) יעלון, ופניו אומרות שהוא יודע זאת היטב. השנה השלישית של יעלון בתפקיד תהיה שנת ההתנתקות, לטוב ולרע.
ספק אם היה רמטכ"ל, בין אלה שתמונותיהם תלויות בקפידה בלשכה, שנאלץ להתמודד עם משימה כזו. פינוי של רבבת ישראלים מבתיהם, תוך עימות עם כולם: עם הפלסטינים, עם הימין והמתנחלים – ועם הפיקפוקים מבית. כן, יעלון יודע היטב שגם בתוך צה"ל צפויה לו בעיה לא פשוטה, שעלולה לגלוש גם לסרבנות. הרמטכ"ל מדבר השבוע בראיון ל-ynet על הצורך לחבק את המתנחלים, לבכות עם המפונים – ובאותה נשימה לבצע את תוכנית ההתנתקות כלשונה, כהוראת הדרג המדיני.
הרמטכ"ל, מחר יבוא אליך או לכל קצין בצה"ל חייל דתי, אולי הוריו גרים בהתנחלות, ויאמר: אני לא יכול, מוסרית ואידיאולוגית, להשתתף במהלך הזה הקרוי התנתקות. זה עומד בניגוד לערכים שלי. מה תאמר לו?
"אנחנו צבא במדינה דמוקרטית, שנדרש לבצע החלטות דרג מדיני. לא תמיד בהסכמה מלאה, לא פעם ראשונה, ואין מקום בצבא במדינה דמוקרטית לאיזו שהיא אמירה פרטית או לסרבנות סלקטיבית. כי אחרת אנו למעשה פוגעים באושיות הדמוקרטיה. ולכן, כולנו נדרש להתגייס כדי לבצע משימה מורכבת, עם הרבה רגישויות. ועדיין, גם אם לא בהסכמה רחבה, לאחר שתהיה הכרעה דמוקרטית והחלטה של דרג מדיני".
יכול להיווצר מצב שבו חייל צה"ל יצטרך לבחור בין הרב לבין המפקד שלו. זה יאמר להתנגד לפינוי, וזה יאמר לפנות. האם הוא יעשה את הדבר הנכון?
"גם מהרבנים נדרשת אחריות בעת הזאת, ואני מקווה שחיילים לא יעמדו בדילמה הזאת. ככלל, מהיכרותי את הרבנים, למעט הקיצוניים, אני מעריך שהאחריות הזאת תימצא".
אתה רואה מצב של סרבנות המונית של חיילים על הרקע הזה? חיילים שלא יהיו מוכנים לקחת חלק בפינוי?
"מהיכרותי, גם את החיילים וגם את ההתיישבות ביהודה שומרון וחבל עזה, קשה לי להאמין שזה יקרה. מקרים בודדים עלולים להיות, אבל לדבר על זה כתופעה רחבה – קשה לי להאמין שזה יקרה. אני מכיר את האנשים. הם אנשים אחראים, מבינים את המשמעות של מהלך מסוג זה לגבי חוסנה של הדמוקרטיה, לגבי חוסנה של החברה, לגבי חוסנו של הצבא. לכן קשה לי להאמין שזה יקרה".
יש בך צד שמזדהה עם המתנחלים שיושבים בעזה, שעומדים לפנות אותם מבתיהם? הרי גם אתה עצמך הקמת כאדם צעיר ישוב, קיבוץ גרופית שבערבה, ולקום יום אחד ולראות את כל מה שבנית נהרס – משהו בך מבין את התחושות הקשות האלו?
"אין ספק שמדובר פה במהלך קשה, שצריך לטפל בו במלוא הרגישות תוך כדי חיבוק האנשים, תוך כדי השתתפות בבכי של האנשים. תוך הבנה עמוקה של משמעות של מהלך כזה לפרט ולחברה, וגם לזה צריך להיערך. אני, לפחות ביחס למה שהצבא שותף לו, מכין כתף רחבה מאוד לתמיכה באוכלוסייה, בתושבים שאני מכיר אותם היטב ביהודה שומרון ועזה. אנחנו כצבא נצטרך לחבק אותם".
אפשר לפנות ולחבק ביחד?
"עשיתי את זה בעבר. נזקקתי לזה באירועים כמו פינוי חוות מעון או פינויים אחרים. מי שחי ביהודה שומרון ועזה ככלל זו אוכלוסייה אחראית ולא אוכלוסייה קיצונית, שמבינה גם את משמעות המהלך ואת מחירו ואת משמעות סרבנות או משמעות איומים וכן הלאה. אני חושב שאנחנו כצבא נדע גם להציע את הכתף לחיבוק - וגם לבצע את המהלך".
אתה נראה ונשמע מודאג. אולי המהלך הזה כבד מדי לצה"ל?
"קודם כל - אשרי הדואג תמיד. במיוחד במהלך מורכב כזה,
אתה לא חושש ממצב של פגיעה בקצינים וחיילים? כבר שמענו על כוונות לפגוע בקצינים מצידם של מתנגדי ההתנתקות. יש גם חשש שייפגעו חיילים תוך כדי ביצוע המהלך.
"לצערי, היו מקרים בודדים, והלוואי ולא היו, שבהם הותקפו קציני צה"ל בעקבות פינוי של מאחז. במקרה אחר היו איומים. אלה הם מקרים שאין להם שום מקום ולכן הם מטופלים על ידי משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, מאחר שאנחנו התלוננו לגביהם. אלה הם מקרים שאסור שיקרו ואני מקווה שלא יקרו - ובכל מקרה כזה נטפל בחומרה".
למדנו מהפיזיקה שאין מהלכים חד צדדיים, לכל דבר יש תוצאה. ונניח שנתפנה מעזה – מה יקרה שם תוך חודש? תוך שנה? איזה מצבים או תרחישים אתה רואה?
"הכותרת 'התנתקות' איננה משקפת איזה מצב אובייקטיבי סטטי, אנחנו גם נשפיע על זה. ולכן, מהרגע שדרג מדיני מקבל החלטה אני כמפקד הצבא עושה כמיטב יכולתי כדי להשפיע באופן כזה שהסיכונים יקטנו והסיכויים יגדלו, וזה מה שאני רואה כחלק ממשימתי בתכנון המהלך, בהיערכות לקראתו וביצועו ובהיערכות ליום שאחרי. ולכן, אני לא מתייחס לזה כמצב סטטי שאני פסיבי כלפיו - אלא כאל מה המשמעות מבחינתי מהיום והלאה. בהתאם לזאת הצבא יפעל".
הפלסטינים מתכוננים להגביר את אש הטרור בימי הפינוי? הם אוגרים אמצעי לחימה כדי שתיווצר נסיגה תחת אש?
"אנחנו רואים כבר קרוב לשנה ניסיונות של הרבה מאוד גורמים בצד הפלסטיני להיערך ליום שאחרי, אבל גם להשפיע ביום שלפני על איך ייראה המהלך. אם זה היה תלוי בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, בפעילי הפתח או בערפאת, אז הם היו רוצים שזה ייראה כמו בריחה תחת אש. ולכן הם ניסו להגדיל את הטרור בשנה האחרונה, ואנחנו בפעילות נגדית ופעילות סיכולית בלמנו את זה. אני מזכיר שבתחילת השנה השייח יאסין בעצמו היה מעורב בכל מיני פיגועים קשים במעברים... שליחת מחבלת מתאבדת, לפגוע במקורות פרנסה פלסטינים תוך מוכנות לשלם את מחיר הביקורת מול הפלסטינים על המהלך. זאת אומרת הוא ניסה להגביר טרור - והוא כבר לא מגביר אותו. אלו הפעולות שאנחנו נצטרך להמשיך ולנקוט בהן כדי למנוע דימוי של בריחה תחת אש ולמנוע איזה שהן יכולות שאין להם, בין אם זה לקראת המהלך או ביום שאחרי".
נראה כאילו תוכנית ההתנתקות כולה נמצאת במצב של עמימות. לא ברור אם נישאר בציר פילדלפי, לא ברורים שלבי הביצוע... הדרג המדיני שמר למעשה על דברים רבים פתוחים, מסיבות פוליטיות.
"מה שאני צריך לדעת כדי לפעול אופרטיבית אני מקבל מהדרג המדיני. זה לא מפורסם פומבית. כשיש לי שאלות, אני יודע לשאול ולקבל תשובות. עוד תהינה הרבה שאלות בדרך, כי המצב הוא מצב משתנה וגורמים משפיעים שונים ומטבע הדברים תמיד יש קשר רצוף בסוג מלחמה שאנחנו נמצאים בתוכה, קשר רציף בין דרג צבאי לדרג מדיני יומיומי, כדי לשאול שאלות ולקבל תשובות, לקבל הנחיות ולהציע הצעות".
יש חורים בתוכנית ההתנתקות?
"זה לא שאלה של חורים, אלא שאלה של הרבה מאוד דברים שיתבררו במעלה הדרך ונצטרך לקבל עליהם החלטות בזמן אמת. חלקם בכלל לא קשורים לצבא, כמו סוגיות שהן באמת במגרש הפוליטי והן לא בתחום שלי, ונצטרך לחכות ולראות מה יהיו תוצאותיהם".
נעבור למלחמה בטרור. השבוע התנקש צה"ל ב-3 פעילי פתח בג'נין, אנשי חוליית זביידי. האם כשאנחנו מחסלים את ההנהגה של הטרור הפלסטיני בשטח, אנחנו לא מזמינים בעצם גורמים חיצוניים כמו החיזבאללה ואל-קאעידה לפלוש לחלל שנוצר – ואז ניאלץ להתמודד עם אויב מסוכן ומתוחכם יותר?
(מדגיש) "קודם כל, אנחנו לא מתנקשים - אלא יוצרים סיכולים ממוקדים להגנה עצמית. לכל הפעלת כוח יש מחיר, בין היא מחסום, כתר עוצר או סיכול ממוקד. במונחים של עלות-תועלת מול האיום שחווינו פה במתקפת הטרור היזומה הזאת, נדמה לי שהוכחנו בשילוב של מאמצים, והעיקרי שבהם הוא הסיכול שפוגע ביכולות הטרור, שהצלחנו לבלום את הטרור. עצם בלימת הטרור מביאה לזה שמתקיים אצל הפלסטינים מאבק פנימי על הדרך. זה לא היה מתקיים אם הטרור היה מצליח... המגמה של הטרור היא בירידה, הדיון הפנים פלסטיני מתעצם והדיון הוא בעצם על הדרך. מטבע הדברים, ברגע שהטרור בפנים נחלש ויש בחוץ גורמים שאינם מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית, הם כמובן מנסים להיות מעורבים".
זה אומר שמנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה - על הכוונת מבחינתנו?
"חסן נסראללה עומד בראש ארגון טרור, לכל אלה שיש להם עדיין ספק שהוא אולי בראש איזשהו ארגון להתנגדות לכיבוש הישראלי בלבנון, אבל זה לא רלוונטי וזה הוכח. הוא שם למטרה את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית על בסיס של אידיאולוגיה איראנית-חומייניסטית. הוא זרוע ביצוע של איראן ולעתים גם של הסורים, ולכן מטבע הדברים הוא אויב מר וכך צריך להתייחס אליו".
אויב מר בדרג של שייח אחמד יאסין, שחוסל?
"בלי השוואות. אויב מר".
לפנייה לכתב/ת 
