אופנת הצום "לטיהור הגוף" חוזרת בגדול. הסכנות
בשנות ה-60 הגיעה לארץ אופנה של צומות לצורך "ניקוי הגוף מרעלים", ועכשיו היא זוכה לפריחה מחודשת. רופאים מסבירים למה זה מסוכן לבריאות, וגם הרפואה האלטרנטיבית לא מתעלמת מהסכנות האפשריות
רחל ג' החליטה לעשות שינוי מהותי בחייה, ובין השאר היא סיגלה לעצמה אורח חיים 'בריא' שכלל פעילות גופנית, תזונה מקרוביוטית, השתתפות בסדנאות התחברות עם הטבע ועריכת צומות מרוכזים מספר פעמים בשנה.
"היום הראשון והשני היו בלתי נסבלים", היא נזכרת, "כאב לי הראש, הייתי רעבה, סבלתי מסחרחורת ומחוסר מיקוד, רמת הערנות היתה בכזו עוצמה שלא יכולתי לישון. ביום השלישי שתינו מים חלוטים עם עשבים והתבקשנו להתכנס בתוך עצמנו ולעשות ניקיון פנימי.
היום, במבט מפוכח על עברה ה'בריאותי', היא אומרת: "בזמנו זה נראה לי הגיוני לצום כדי לנקות את מערכת העיכול, לכן התחברתי לזה. לא הייתי טיפוס פנאטי שמאמץ כל אופנה, אבל אחרי שיחות עם מטפלים אלטרנטיביים וחברות השתכנעתי שבצום יש משהו מטהר".
ארבע פעמים בשנה הצטרפה רחל לקבוצות של 12-20 אנשים ונסעה איתם לפינה מבודדת בגליל. הם שהו בחיק הטבע, בקרבת מעיין, וגזרו על עצמם צום.
לפני שמתחילים
למי אסור לצום
יש אנשים שאסור להם אפילו לחשוב על צום. שרון דבוש-חלילי, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי מאיר, מפרטת
"אחרי היום החמישי הרגשתי שכבר לא אכפת לי מכלום, מצידי שיעקלו לי את הבית ויגנבו לי את האוטו. הייתי נתונה כולי לשרעפים ולמחשבות. חזרתי הביתה בתחושת ריחוף, ולקח לי זמן לחזור לעצמי, למטלות החיים, לילדיי, לעבודה ולשכל הישר שלי".
זו היתה רק שאלה של זמן עד שהתפכחה. "חשבתי שאני עושה הכל להקל על מערכת העיכול ולחזק את המערכת החיסונית שלי, אבל למרבה הפלא, דווקא אחרי שאימצתי את אורח החיים ה'בריא' חליתי כמו שלא חליתי מעולם. כל החורף הייתי מקוררת, השתעלתי והרגשתי כמו סמרטוט.
"משהו נראה לי לא תקין, ואז עשיתי בראש את הסוויץ' המתבקש וחזרתי לאורח החיים הקודם, שכלל אכילת בשר, המשכתי בהליכות, אבל נגמלתי מהאימונים המתישים במכון הכושר, והפסקתי לחלוטין עם הצומות. וראו זה פלא", היא אומרת בחיוך, "התחזקתי, חזרתי להיות רחל מלאת החיים והחייכנית. כל הבולשיט הזה של 'חיים נכונים' מקומו יפה לספרים. במציאות המחיר גבוה, והרווח בסופו של דבר לא כדאי".
אילנה ל' הצטרפה לצומות בהמלצת רופא, אחרי שהתלוננה באוזניו על עצירויות קשות שמהן היא סובלת כבר שנים רבות. "מאז ומתמיד היתה לי קיבה עצלה", היא מספרת, "אבל זה החמיר בכל אחד מארבעת ההריונות שלי, ושנים הסתובבתי נפוחה ובתחושת מלאות מעיקה". כל הטיפולים שניסתה, התרופות שבלעה והמרקחות שקנתה עזרו לה אך במעט, ולזמן מוגבל בלבד.
"לכן",היא אומרת, "משכה אותי השיטה הטבעית של צום. זה נשמע הגיוני, העומס ממערכת העיכול יירד, ואולי כך, כשהקיבול שלה יקטן, היא תתחיל לעבוד". לפני שלוש שנים היא פתחה בצום הראשון בחייה."היום הראשון היה קשה",היא אומרת."הייתי די אאוט והצטרכתי לבקש מבעלי שיחמם לילדים אוכל. בלילה היו לי סחרחורות והתקשיתי לחשוב בבהירות".ביום השני התעלפה.
"הקושי הגדול היה בלחזור לאכול",היא מספרת."כל מה שהכנסתי לפה, ואני מתכוונת למאכלים נוזליים אורכים, קלים לעיכול,עש הלי בחילה קשה. יומיים אחרי עוד סבלתי מכאבי ראש, ואז החלטתי שאם כבר צום, אז רק בפיקוח". ואכן, את הצומות הבאים עשתה בקבוצה, אך ברמת יעילות דומה לצום הראשון שעברה.
"בצום מרוכז וממושך יש משהו פסיכולוגי שמחייב אותך להמשיך", היא מסבירה. "כי אם כל אחד מחברי הקבוצה מסוגל, אז זה מחייב גם אותי. אבל באמת הרגשתי רע, ואחרי מספר צומות כאלה לא הסתמן שום שיפור במערכת העיכול שלי".
חילוף החומרים משתבש
השימוש בצום כחלק מטיפול רפואי התחיל בארץ באמצע שנות ה-60, ועם נאמני הגישה נמנו רופאים מהאסכולה הגרמנית-אוסטרית. הם האמינו שהשבתת מערכת העיכול מחזקת את הגוף ומנקה אותו מרעלים ומחומרים מיותרים אחרים. לשיטה קמו מתנגדים רבים שטענו שהכליות, הכבד ומערכת העיכול 'יודעים' באופן טבעי לפנות מהגוף חומרים לא רצויים דרך מחזור הדם והפרשות שונות, ולכן לא רק שהצום לא מגביר את תהליך הניקוי, אלא הוא אף גורם להשבתה זמנית – ולא תמיד רצויה ובריאה – של מערכת העיכול.
בעשור האחרון שוב הפך הצום מחובה דתית לטרנד, שלוקחים בו חלק אנשים שדוגלים ברפואה טבעית. זאת למורת רוחם של הרופאים הקונבנציונליים וכחלק מהנהייה אחרי הרפואה האלטרנטיבית. "צום קצר, כזה שנהוג למשל ביום כיפור, לא משמעותי לגוף. מצד שני, צומות ארוכים לא רק שלא יעילים, הם אף עלולים להיות מסכני חיים", מזהיר ד"ר ניר ברק, מומחה לתזונה קלינית מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון). "צומות ארוכי טווח, כלומר מעל לשלושה ימים, עלולים לגרום לתת תזונה. פעילות חילוף החומרים בגוף משותקת, דבר שגורם לתופעות פיזיולוגיות של הגוף שמנסה לשמר את האנרגיה לצורך הישרדות. כך, למשל, בהיעדר אספקת מזון לגוף מנוצלים מאגרי החירום, כמו הגליקוטן – הסוכר האצור בשרירים – החלבונים והוויטמינים".
ד"ר ברק טוען שהטענה שלפיה הצום מגביר את ניקוי הדם והמעיים היא מיתוס ופיקציה."ממה מתנקים הדם והמעיים? למה יש צורך לנקות אותם?" הוא שואל, "הרי תפקיד המעיים לספוג מזון ולפנות את הפסולת. הגוף חכם, והפעולה של כל איבר ואיבר שבו מתוזמנת וקשורה אחת בשנייה, וכשמשביתים איבר אחד, בתגובת שרשרת גורמים להשבתת איברים נוספים, דבר שעלול להביא לנזקים מתמשכים וכוללניים".
יכולת האדם לשרוד צומות ארוכים מפתיעה את הרפואה, שלא מצאה לכך הסבר. מחקרים שנעשו בשנות ה-60 בארה"ב על אסירים, שצמו מתוך מחאה במשך שבועיים, הראו שלא נגרם להם כל נזק, למעט ירידה לא מסוכנת בלחץ הדם. "אבל", אומר ד"ר אלון לנג, רופא בכיר מהמחלקה לגסטרולוגיה במרכז הרפואי שיבא, "הבעיות התחילו כשהם חזרו לאכול, ואז אפילו נרשמו סיבוכים עד כדי מוות".
צום ממושך, לדברי ד"ר לנג, מקנה לצמים תחושת הקלה, ניקיון וריחוף, תחושה שאין לה אחיזה מדעית. "הצום משבש תהליכים מטבוליים בגוף", הוא מסביר. "פירוק החלבון מהשריר עלול לגרום לחולשת שרירים ולפגיעה קשה בתפקודם וכן להצטברות רעלנים. ממחקרים שפורסמו בספרות הרפואית עולה שצומות ארוכי טווח פוגעים ביכולת של הכבד להגן על עצמו מפני נזקים, ולכן הוא הופך לרגיש ופגיע".
במחקר שנערך באוניברסיטת לאוויל בקוויבק, קנדה, נבדקו רמות האורגנו-כלורינים (חומרי הדברה) בדמן של נשים שעשו צומות ודיאטות. הממצאים היו קשים: התברר שרמות החומרים האלה בדמן של הנשים עלו. הסיבה: הגוף מאחסן רעלנים בתאי השומן; הימצאותם לא מזיקה, אך בזמן צום הרעב גורם להתפרקות השומן ומשחרר את הרעלנים לדם.
מנוחה ופיקוח רפואי
גם הזרמים השונים ברפואה האלטרנטיבית מסייגים את חשיבות הצום ומזהירים שיש לנקוט פעולות מסוימות לפני השימוש בכלי זה. "הרעיון שעומד מאחורי ביצוע צום", מסביר ד"ר ערן מגון, רופא כללי ומנהל המרכז הרפואי לאיור-ודה (רפואה הודית), "הוא לתת לגוף לנוח ולהשתמש ברזרבות המזון שאגר". הרפואה ההודית, לדבריו, מאמינה שהרעלנים שמצטברים בגוף והמתחים הם מחוללי המחלות, "ולכן צום מרענן את המערכות ומחדש את הכוחות. אבל לא לכל אחד מתאים צום ממושך. לכן לפני ביצוע צום יש להיבדק, לחזק את הגוף ולצום תוך שתיית מים חמים".
"צום מוגדר כהימנעות מוחלטת ממזון לתקופה מוגבלת של עד מספר שבועות", אומר ד"ר דני קרת, רופא ונטורופת, מומחה לצומות. "אבל צריך להקפיד ולעשות צום רפואי רק בתנאים של מנוחה מוחלטת, תחת פיקוח רפואי ותוך שתיית מים". לדבריו, צום מלא מרפא שורה של מחלות, כמו דלקת פרקים, סוכרת מסוג 2, מחלות דרכי נשימה, מחלות עור, מחלות של מערכת העיכול, יתר לחץ דם ומחלות לב שונות.
"לצום ממושך שנעשה תחת פיקוח צמוד, במנוחה מוחלטת ובמתקן שמיועד לכך", הוא טוען, "יש פוטנציאל רפואי אדיר. אבל צום שכולל שתיית מיצים או חליטות שונות הוא לא צום, אלא דיאטה מסוכנת, ומטפל שממליץ על זה מסתכן ברשיון העבודה שלו.
"לפני שנתיים", הוא מספר, "העדתי במשטרה נגד מטפל אלטרנטיבי שהמליץ לחולת סוכרת, כחלק מהטיפול בה, להתחיל בצום, דבר שכמעט הביא למותה". המטפל נתבע על ידי משפחתה של האישה, וכאמור, הוגשה נגדו תלונה במשטרה. "זו עבירה על החוק, לקחת קבוצת אנשים לחוות בריאות מהודרת ולהחליט בשבילך אילו מיצים או מרקים דלי קלוריות לאכול, תוך התחזות למרפאים", מזהיר ד"ר קרת. "זה חסר אחריות ועלול לסכן חיים".
ארבע שנים אחרי שהחלימה מסרטן השד, המליץ מרפא אלטרנטיבי למירי ש' על טיפול בצום לניקוי הגוף מחומרי הכימותרפיה שקיבלה. "הייתי חזקה ובטוחה שהמחלה מאחוריי", היא מספרת, "ונראה לי שיש היגיון בטיפול הזה. למזלי, יום לפני שהצטרפתי לקבוצה קיבלתי תוצאות בדיקות שנערכו לי ושהצביעו על הימצאות גרורות בכבד".
הרופאה האונקולוגית שטיפלה בה אסרה עליה באיסור חמור לעשות צום, קצר או ארוך טווח. "היא היתה כל כך נחרצת", מספרת מירי, "שאמרה לי שמסע כזה, בן שבוע ימים, עלול להרוג אותי. אבל כל כך רציתי, שפניתי גם לרופאים כלליים שהתמחו ברפואה אלטרנטיבית, וגם הם הצטרפו לדעתה וממש הזהירו אותי שהדבר עלול לעלות לי בחיים".
חוקן וחליטות צמחים
"ביהדות ובאיסלם מוגדרת מטרת הצום כאמצעי לעינוי גופני בלבד. 'ועיניתם את נפשותיכם מאוד'", אומר ד"ר נחום וייסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "זו הסיבה שהצום מלווה בתפילות ובהתבוננות פנימית, ובקרב המאמינים י ש?? לצום משמעויות רבות. אבל מבחינה רפואית הוא חסר ערך ומביא לשבירת האיזון הפיזיולוגי בגוף. בלי קשר, יש להקטין את כמות המזון כדי לשפר את הבריאות, דבר שנעשה תוך שינוי הרגלי אכילה, ולא בעזרת צומות".
לצד אופנת הצומות הממושכים זוכה לאחרונה לעדנה גם שיטת ה'טיהור מרעלים', שנעשית באמצעות חוקן, שתיית חליטות צמחי מרפא ונטילת כמוסות שהרכבן לא ידוע. בכתבה של שושנה חן 'הבלוף הגדול', שהתפרסמה בעבר ב'ידיעות אחרונות', תוארו בהרחבה שיטות ה'טי - הור' השונות, שמאחוריהן עומדת ההנחה שאנחנו מחדירים לגופנו חומרים רעילים ממקורות שונים, ובהם זיהום אוויר, הגוף לא מסוגל לעמוד בעומס, והרעלנים שמצטברים בשומן וברקמות מזיקים לבריאותנו – ולכן יש צורך לטהר את הגוף.
אבל האם גוף האדם אכן דומה לקומקום שיש להסיר ממנו אבנית? הרפואה יוצאת נגד מסעות הטיהור ומזהירה מפניהם. החוקנים שמצטרפים לצום עלולים לגרום לניקוב המעי ולדלדול אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים. ולכן הרופאים מזהירים להימנע מהשימוש בטרנד הניקוי, שאותו הם מגדירים 'בולשיט'.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
