טורונטו ראפטורס
הנציגה היחידה של קנדה בליגה מתאמצת לשמור על השחקנים שלה. וינס קארטר כבר רוצה לעוף, אבל קודם לכן הוא ירצה להתעופף על המגרש יחד עם ג'יילן רוז, דוניאל מארשל, רייפר אליסטון וכריס בוש
מאז שהגריזליס נטשו את ואנקובר והדרימו עד לממפיס שבטנסי, נותרה הטורונטו ראפטורס הנציגה היחידה של קנדה ב-NBA. זה לא ממש מעורר מוטיביציות לאומיות גאות אצל שחקניה האמריקנים של הקבוצה - לא מספיק בשביל להשאיר אותם בקבוצה.
נראה כי הראפטורס והקהילה התומכת סביבם לא ממש מצליחים לגרום לשחקנים להישאר ב'אייר קנדה סנטר'. זאת אחת הסיבות לפיטוריו של המנכ"ל גלן גרונוולד, שסיבך את הקבוצה בטעויות אינספור (כמו בעניינו של נייט האפמן). במקומו הגיע רובי באבקוק, שינסה כמו אותו ילד הולנדי לעצור באצבע החותמת שלו את דליפות השחקנים דרך הסכר של מפלי הניאגרה. לא בטוח שהאצבע של באבקוק תספיק כדי להשאיר את וינס קארטר, הכוכב הבלתי מעורער. הוא כבר הצהיר כי ברצונו לעזוב, מה שמסמן צרות לראפס, גם אם באבקוק יצליח לסנדלו לקבוצה.
הכל תלוי בו. וינס קארטר (צילום: AP)
סגל השחקנים
סנטר: רפאל אראוז'ו (24, 2.10) - הברזילאי עב הבשר אינו מלוטש במיוחד, אך הוא חזק, פיזי ובניגוד לקורי בלאונט (35, 2.08) גם צעיר. לורן וודס (26, 2.16) ארוך הגפיים נותן גיבוי כחוסם - תכונה שחסרה לשני הסנטרים האחרים.
פאוור פורוורד: כריס בוש (20, 2.09) - אחרי שנת רוקי מצוינת, ימשיך הפורוורד הקפיצי לעשות רעש מתחת לסלים עם אקטיביות אין קץ וקפיצות לשמיים במלחמה על כדורים אבודים, או סתם ריבאונדים. הוא עדיין לא עבה מספיק כדי לשמש כשחקן פוסט-אפ יעיל, אבל את הנקודות שלו הוא צובר מריבאונד ההתקפה או הקליעה מחצי מרחק. ז'רום מואיזו (26, 2.08) מזכיר במבנה גופו את בוש, אך לא התפתח כמוהו. מאט בונר (24, 2.07) הוא פוטנציאל מפוספס, שהגיע ל-NBA מעט באיחור.
סמול פורוורד: דונייל מרשאל (31, 2.08) - רזה, אבל שואב ריבאונדים וחוסם זריקות. גבוה, אבל נע היטב וקולע מרחוק. הפורוורד הרב-תכליתי עושה הכל בטורונטו, אבל חסר אופי שיהפוך אותו לשחקן מוביל בקבוצה. לו היו ברשות מוריס פיטרסון (27, 2.00) סגולות פיזיות דומות, היה הופך מזמן לאולסטאר. הוא קולע מצוין מבחוץ ויש לו את האופי וגם לעשות זאת בשניות ההכרעה. למונד מארי (31, 2.02) - משחק הרבה יותר זקן מגילו האמיתי.
שוטינג גארד: וינס קארטר (27, 1.98) - אחד מהאתלטים הגדולים בליגה, הואט באופן משמעותי בגלל פציעות חוזרות ונשנות, שהפכו אותו לפחות אקספלוסיבי. הוא מצליח לחפות על הפיחות ביכולתו הגופנית עם הרבה חוכמת משחק ועירנות. לצד הטבעות מלהיבות, תראו את "אייר קנדה" מוסר, קולע מרחוק ומשחק הגנה. גם אם קארטר ייפצע, יש לקבוצה את ג'יילן רוז (31, 2.02), שבעצמו נעלם קצת עם השנים, אבל עדיין מסוגל לתת תפוקה מרשימה לפרקי זמן קצרים. רוג'ר מייסון ג'וניור (24, 1.96) אתלט מצוין, שיסיים את הקריירה מתישהו באירופה.
פוינט גארד: רייפר אלסטון (28, 1.87) - אמן משחקי הפיק-אפ מהארלם, הפסיק ללהטט והפך בעונות האחרונות לרכז מוכשר שיכול לחדור הגנות בכדרור, למסור ואף לקלוע מדי פעם מרחוק. האלטר-אגו של אלסטון הוא אלווין וויליאמס (30, 1.95), שהיה אמון על ניהול משחקם של הראפטורס וניצל את גובהו כדי לראות משחק. בלי כדרורים מיותרים ועם הרבה מגע פיזי. מילט פלאסיו (26, 1.90) מוסיף כוח אש מהספסל, לא פעם ברגעי אמת.
מאמן: סאם מיטשל - את מחיר הכשלונות של גרונוולד שילם גם קוין או'ניל שפוטר אחרי עונה בודדת בתפקיד המאמן. במקומו מינה באבקוק את מיטשל, שהיה ידוע כשחקן שקט ואינטליגנטי וינסה להמשיך באותו הלך רוח בעונתו הראשונה כמאמן ראשי.
שחקן מפתח
וינס קארטר - הוא לא רוצה להיות פה, אבל הוא רוצה להיות. כדי להישאר בתודעה של אוהדי הכדורסל בעולם הוא חייב להישאר עמוס מוטיבציה ולהימנע מפציעות. התדמית החיובית שלו, שעשתה אותו לכוכב על בשנים האחרונות, לא תשאיר אותו כזה, אם הירידה ביכולתו תמשיך. או לחילופין, אם הראפטורס ימשיכו לדשדש.
רוצה ברעתם
נייט האפמן – אחרי שטענו כי העלים מהם מידע רפואי וחתכו את חוזהו באופן חד צדדי, סנטר מכבי תל אביב לשעבר בוודאי נותר כועס. הבורר אמנם פסק לזכותו פיצוי כספי נאה, אבל העלבון נשאר.
פורסם לראשונה 14/10/2004 00:23
לפנייה לכתב/ת 
ג'יילן רוז. קצת נעלם, עדיין מסוכן
צילום: רויטרס
מומלצים
