שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הראשון לציון

    שורשיו של יקב כרמל מזרחי בראשון לציון מרחיקים עד המאה ה-19. כיום, בראשית המאה ה-21 הוא משיק ארבעה יינות זניים חדשים. סיפור שבו משתרגים יחדיו מסורת, טרואר ואמונה

    ישב המדור לפני ימים מספר על חוף ימה של י תל-אביב יפו, בעד קירות הזכוכית של מסעדת "מול ים" נשקף הים. על הצלחת נח מולו נתח דג מוסר בפישוק אברים מוחלט, מעדיף ללא ספק את מצבו הנוכחי ב"סנדוויץ'" פורטבלו עם עגבניות צלויות בשמן זית, על שחייה מעייפת מול כיוון הגלים. האירוע האקטואלי היה השקת סדרת "כרם" החדשה של יקבי כרמל, ומחשבותיו הלכו רחוק לאחור, אל תחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, כאשר מרחק לא רב מן המסעדה, בנמל האח יפו, ירד מספינה שהגיע ממארסיי אחד ושמו ז'ראר ארמאן.

     

     היה זה מומחה צרפתי, אחד מאנשי הכרמים והיין של איל ההון אדמונד דה רוטשילד, אשר נשלח אל חלק עולם זה, פלך של האימפריה העותומנית, לברר סוגיה שהטרידה את הברון. בחודשים שקדמו לכך פקדו את משרדיו בפאריז שליחים מארץ ישראל ואיתם בקשות דומות מטעמים שונים. הרב מוהליבר (אשר ספרי הלימוד מגדירים בקיצור כ"אבי הציונות הדתית"), טען בפניו כי מצווה היא להקים בארץ הקודש מפעל לעשיית יינות כשרים ולחדש את ימי היין כקדם. ואילו יוסף פיינברג, ממייסדי ראשון-לציון, ביקש לשכנעו כי נטיעת כרמים והקמת יקב בארץ התנ"ך יעשו רווחים גדולים בשוקי אירופה.

     

    הלך ארמאן ממקום למקום, רכוב על סוס או מיטלטל בדיליז'אנס (אותה מרכבה שהיתה התחבורה הציבורית דאז), טעם מאדמת הארץ, בחן את גידוליה האחרים, את השפעות אקלימה על הצמחיה, כמו גם את איכות כוח האדם במושבותיה – ושב לצרפת. ברוח המסורת המקצועית על ברכיה גדל, זאת המקדשת את הטרואר, כלומר את הקשר המכריע בין סביבת גידולו הספציפית להחריד של ענב היין לבין איכות היין, כתב ארמאן דו"ח חיובי על סיכויי הארץ, ובהמלצתו נרכשו קרקעות ליד זכרון יעקב וראשון לציון, ניטעו גפנים, הוקמו יקבים והשאר הרי היסטוריה.

     

    אנחנו בפתח המאה ה-21, ועל השולחן זקופים וגאים ארבעה בקבוקים בשחור-אלגנט של כרמל, המקדשים את שם הטרואר ברבים, ומכל אחד מהם כמו הולך חוט בלתי נראה הקשור לחלקת כרם יחיד. היקב הוותיק עושה בכך מעשה של חידוש מקומי, של ייצור יין המוגדר ראשית לכל על פי כתובתו הגיאוגרפית המדוייקת של הכרם. הוא מאתר חלקות מצטיינות באזורים מצטיינים, מבודד אותן ונותן לייננים הצעירים שגייס בשנים האחרונות להפיק מן הענבים את המיטב. עם מעט דמיון, ויש דמיון, אפשר לראות אותם מצדיעים למורשתו של ז'ראר ההוא.

     

    "מרלו, כרם הר ברכה, 2002", של הייננים ליאור לקסר וחיים וכטהיים, עשוי על טהרת הזן, מענבי גפנים הצומחות באדמת טרשים של השומרון, שטח מוחזק. הוא התיישן 8 חודשים בחביות עץ אלון חדשות ומשומשות, ומזיגתו לכוס מגלה אדום-ארגמן נוצץ ומרשים. יש לו ניחוחות טובים, הרבה תבלינים ופרי, עם שמץ עישון מעניין. על החך הוא עשיר, מעניין, מבקש עוד מעט התיישנות בבקבוק, אך מבטיח טובות. 85 שקלים לבקבוק.

     

    "קברנה סוביניון, כרם בן זמרה, 2002", של אותו צמד ייננים, מאזור היין המיוחד הזה בגליל העליון, התיישן 14 חודשים בעץ, מוקדם לשתותו אך מומלץ ביותר להשקיע בו. יש בו מעמקים סגולים עם נטייה ראשונה להיות חומתיים בעתיד, גוף מלא ורמיזות של עושר אשר עוד ייפתח וילטף ויענג, ארומות הפרי והעץ שלו כבר עתה מפתות ומושכות את האף. שנתיים-שלוש, ויהיה זה יין שעוצמתו תתחרה רק באלגנטיות שלו. 85 שקלים לבקבוק.

     

    "קברנה סוביניון, כרם זרעית, 2002", של היינן פיליפ ליכטנשטיין, מגפנים של צפון עמק קדש, לא רחוק מקיבוץ יפתח, הוא תבנית נוף מולדתו. אחרי 12 חודשים בחביות אלון צרפתי מובחרות, הוא מדגדג את האף בניחוחות עץ נהדרים העוטפים הרבה גרגרי יער, ורמזים מושכים של טבק. הנגיעה שלו חלקה וטובה, הלשון יודעת ברגע אחד גם קלות וגם כובד עשיר של טעמים. 85 שקלים לבקבוק.

     

    "קברנה סוביניון, כרם רמת ערד, 2002", של היינן ערן גולדווסר, גם הוא על טהרת הזן, מכרם באזור יוצא דופן, על גבול המדבר, התיישן 14 חודשים בחביות צרפתיות חדשות. ללא סינון, הוא מעניק לחך אשליה של סמיכות, בזכות עושר טעמיו. הארומות שלו מתוקות-חריפות, עושות את הריחרוח למסע מענג בין פרי בשל, לתבלינים עזים, מוסקט ופלפל. 99 שקלים לבקבוק.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    יקבי כרמל מזרחי בראשון לציון
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    מומלצים