במקום הקיבוצניקים
מי שהמנוע הציוני שלהם כבה אינם רוצים ואינם יכולים לראות כיצד אחרים מחליפים אותם
לפני מספר שבועות קיבלתי העתק ממכתבו של יואל מרשק, מרכז אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, לרמטכ"ל. "לאחרונה", כותב מרשק, "שמעתי להפתעתי דעות ממשרד הביטחון התומכות ומעודדות המשך הקמת היאחזויות".
אין מדובר, חס ושלום, ביישובים חדשים ביהודה ובשומרון או בחבל עזה. נציג התנועה הקיבוצית דן בשני יישובים מפנים ל"קו הירוק": מרשם ליד אמציה, בחבל לכיש, ועירון ליד קציר. ואלו סיבותיו "לאי הקמת היאחזות ולו אחת נוספת. "...אין בכוונת התנועה הקיבוצית להקים קיבוץ חדש אחד נוסף... שמירת קרקע לאום בידי המדינה יכולה להיעשות על-ידי 'חוליות שטח'... בעזרת עדרי צאן וטרקטורונים... או 'התיישבות בודדים' או שטחי אש... לצורך שמירה על היאחזות נדרשים 20 חיילים... והתעסוקה... מגדילה את הסיכוי בעיסוק בתחומים שליליים ומידבקים..."
רציתי שמישהו יאמר לי שמדובר בזיוף גס. שפשיטת הרגל הכלכלית והחברתית של הקיבוצים לא הביאה את ראש אגף המשימות שלהם לצאת נגד עצם עקרון ההתיישבות. אבל מאומה לא קרה. רק עיני היו אדומות מאוד. והיו בהן דמעות של כעס ובושה.
תוכנית עקירת יישובי חבל קטיף וצפון השומרון שיצאה מתחת ידיו של החייל והאיכר והבנאי אריאל שרון מסמלת את מותה של הציונות החילונית. עינינו רואות איך נפלה שלהבת בארזים, והתפללתי שאזובי הקיר יחזיקו מעמד. תקוות שווא. מי שבנה את ארץ ישראל מתפרק לרסיסים. מציע להחזיק באדמת הלאום בעזרת טרקטורונים ועדרי צאן. לדעתו, התשובה ל"צומוד" הערבי היא בהתנתקות, בעקירה, בנדודים. אבדנו? זהו זה? תם החלום הציוני?
חלילה. במקביל למותה של תנועת העבודה וההתיישבות הציונית הסוציאליסטית קמה תנועת התיישבות יהודית מחוברת לשורשים ההיסטוריים והאמוניים של עם ישראל, שהקימה מאות יישובים חדשים. התנחלו בארץ, אבל הממשלה רוצה לעקור אותם מאדמתם. להחריב את בתיהם. לגרש אותם.
מי שהמנוע הציוני שלהם כבה אינם רוצים ואינם יכולים לראות כיצד אחרים מחליפים אותם. והם מבקשים לכבות את הלפיד. האם יצליחו?
"לשמחתי לא יעזור כלום לממשלה ולכוונותיה: המתיישבים לא מתכוונים לזוז מהמקומות הללו", אמר אריאל שרון לפני 9 שנים בראיון לעיתון כפר חב"ד. המראיין הקשה: "לאיזו תגובה אתה מצפה מהם כשינסו לפנות התנחלויות?" ושרון השיב: "זה בכלל לא בא בחשבון... זה יהיה דבר חמור ביותר. לדעתי אנשים לא יתפנו, ואני חושב שהממשלה תצטרך לחשוב היטב לאן היא תוביל בהחלטה כזו. הדבר יביא לתוצאות החמורות ביותר... למלחמת אחים".
בשבוע הבא מקווה שרון החדש לאשר בכנסת את תוכנית העקירה וההתנתקות שלו בעזרת קולותיו של מחנה השמאל שאיבד את אמונתו בחזון הציוני. ואולי יזכה לרוב אם גם ערבים מאויבי המפעל הציוני יתמכו בו. "לשמחתי", אמר שרון הישן, הציוני, "לא יעזור כלום לממשלה ולכוונותיה".
פורסם לראשונה 19/10/2004 11:00
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
