שתף קטע נבחר

שוקולד, סויה, דגים, תה ירוק - בריא או לא?

שוקולד זה רע או טוב? כבד בזמן הריון זה בריא או מסוכן? סויה זה באמת הכי בריא? ומה הסיפור עם הדגים והאומגה-3? בואו נעשה קצת סדר במחקרים החדשים, בדרך לתזונה נכונה וחיים בריאים יותר. כל הנתונים וכל המסקנות. מורה נבוכים תזונתי

שוקולד סויה קוהוש שחור דגים 
כבד תה ירוק 
לפני הרבה שנים, כשהובהר לנו שהחמאה מזיקה, עברנו למרגרינה, ואז הגיעו החדשות שהמרגרינה מזיקה יותר מן החמאה. כאשר הפחתנו את צריכת הסוכר בקפה ועברנו לממתיק חסר קלוריות, קראנו מסקנות ממחקרים שהצביעו על קשר אפשרי בין צריכת סכרין גבוהה וסוגי סרטן. האנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון) ויטמין E ובטא-קרוטן נחשבו עד לא מזמן כמאוד מבטיחים ביעילותם במניעת מחלות לב וסרטן. התפתחה תעשייה שלמה של תוספי מזון המכילים אותם, ואז הופיעו מחקרים גדולים שהביעו ספק רב לגבי תרומתם של תוספים אלו במניעת המחלות.

 

בעשורים האחרונים, רבים מאיתנו מגלים יותר ויותר עניין במחקר קליני בנושאים הקשורים לתזונה, איכות חיים ושיפור הבריאות. לעיתים, אנו עשויים למצוא עצמנו קוראים מסקנות שונות ואף סותרות משני מחקרים שבחנו את אותו הנושא. המחקר המדעי מתפתח ונושאים שונים במדעי התזונה נחקרים ונלמדים שוב ושוב, ולכן את תוצאותיו של מחקר בודד יש לראות כחלק מפאזל גדול יותר, שכאשר יושלם יאפשר אישור או ביטול השערה מדעית כלשהי. אחת הדוגמאות הטובות היא הנזק שבעישון. רק תוצאותיהם של המוני מחקרים מבוססים הובילו למסקנה הברורה בנוגע לנזקיו הבריאותיים.

 

לפני שמאמצים מסקנות מחקר חדש, חשוב לזכור את עקרונות התזונה הנכונה, המדגישים צריכת מזון מגוונת ומאוזנת, הגבלה בצריכה של שומן, בעיקר רווי ובאופן כללי, הימנעות מהשמנה. בנוסף, כמו בכל תחום, כדאי לבחון תמיד את התועלת אל מול הנזק הצפוי. התמקדות במחקרים החשובים והאיכותיים, אבחנה בין טפל לעיקר ותרגום מעשי של התוצאות להמלצה יומית, תורמים להבהרת המסרים החשובים הקשורים בבריאותנו. זה מה שניסינו לעשות בנוגע למרכיבי המזון שלפניכם.

 

הכותבת היא דיאטנית קלינית (MSC)
שוקולד

הבלבול: מצד אחד, ברור כי שוקולד אינו שיא התזונה הנבונה. מצד שני, הייתכן כי השוקולד ממש תורם לבריאות בזכות תכולת אנטי-אוקסידנטים גבוהה? והאם השוקולד יעיל בהורדת לחץ דם?

 

המחקרים

 

שוקולד ואנטי אוקסידנטים: ממחקרים שפורסמו השנה עולה כי השוקולד הכהה, העשיר במוצקי קקאו, מכיל פלבונואידים, נוגדי חמצון בריאים, הנמצאים גם ביין, אוכמניות, פירות הדר, סלרי, תה שחור וירוק, שזיפים ועוד. נוגדי החמצון נחשבים יעילים במניעת מחלות בזכות פעילותם להשמדת חומרים שונים הפוגעים בתהליכים שונים בתאי הגוף.

 

באתר של איגוד יצרני הממתקים האמריקאי מוצגת רשימת מזונות ורמת פעילות האנטי-אוקסידנטים שלהם. מרשימה זו נראה כי ב-100 גרם שוקולד מריר יש תכולה גבוהה הרבה יותר של אנטי-אוקסידנטים בהשוואה

לפירות וירקות רבים במשקל דומה. עם זאת, ב-100 גרם שוקולד בעל תכולה מרשימה של אנטיאוקסידנטים יש כ-450 קלוריות לפחות, 30 גרם שומן ומתוכו כ-17 גרם שומן רווי. לעומת זאת, בחמישה שזיפים בלבד יש תכולת אנטי-אוקסידנטים דומה ורק כ-120 קלוריות, ללא שומן.

 

תוצאות מבלבלות עולות ממחקר קטן וקצר שנערך במשך שבועיים בקרב 13 משתתפים בעלי לחץ דם גבוה. המשתתפים קיבלו מדי יום שוקולד (90 גרם). קבוצה אחת זכתה בשוקולד חלב והקבוצה השנייה בשוקולד כהה. בקרב הקבוצה שאכלה את השוקולד הכהה נמצאה ירידה קלה בלחץ הדם, אבל מתוצאות מחקר כה קצר, קשה להיות משוכנעים כי אכילת שוקולד באופן קבוע קשורה באמת בשיפור הבריאות.

 

השורה התחתונה: אם אתם מחפשים תזונה נבונה ועשירה באנטי-אוקסידנטים, לכו על מגוון ירקות ופירות שהעדויות לתרומתם עתיקות יומין. אם בא לכם מדי פעם ליהנות משוקולד, תבלו, אבל אל תתרצו זאת בתרומתו המוחלטת של השוקולד לבריאות.

 

חזור למעלה
סויה
הבלבול: מצד אחד, נכתב רבות על הסויה כמזון בריאות, אולם מה לגבי השמועות על עידוד התפתחות תאי סרטן שד?

 

המחקרים

 

צריכת חלבון סויה חשובה למניעת מחלות לב. כיום, מאושרת המלצת בריאות מטעם מנהל המזון והבריאות האמריקאי ומשרד הבריאות בארץ, שעל-פיה צריכת 25 גרם חלבון סויה ליום במסגרת דיאטה דלה בשומנים

קשורה בירידת רמות הכולסטרול בדם ובהפחתת הסיכון למחלות לב. בנוסף, יש בסויה פיטואסטרוגנים, חומרים צמחיים, נוגדי חמצון, הנחשבים למגנים מפני סוגי סרטן מסוימים (גם שד) ואף עוזרים להתמודד עם תסמיני גיל המעבר. לאחרונה עולה כי חומרים אלו בסויה, עלולים דווקא לעודד התפתחות תאי סרטן.

 

משרד הבריאות פרסם עמדה לגבי הסויה שלפיה לנשים החולות בסרטן שד או המטופלות בתרופה "טמוקסיפן", לא מומלץ לצרוך כמויות גדולות של סויה.

 

השורה התחתונה: הציבור הרחב מוזמן ליהנות מיתרונות הסויה ולאכול במידה. לקבוצות מסוימות, כמו נשים חולות סרטן ונשים שעוברות טיפול לאחר שאובחנה המחלה, מומלץ להימנע מאכילה מרובה של סויה.

 

האתר של עמותת "אחת מתשע", הקו החם: 1-800-363-400

 

חזור למעלה
קוהוש שחור
הבלבול: מצד אחד הוא מאוד מקובל לטיפול בתסמיני גיל המעבר. מצד שני, חשוד כמעודד שגשוג תאי סרטן שד.

 

המחקרים

 

לאחר הפסקת המחזור, נשים רבות סובלות מתסמינים שונים כמו גלי חום ואדמומיות בפנים, מצבי רוח, הפרעות בשינה, וסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ומחלות לב. הטיפול השמרני העיקרי הוא טיפול הורמונלי חלופי. לנשים שאינן משתמשות מסיבות שונות בטיפול זה, מוצעים טיפולים משלימים שונים. אחד הטיפולים הפופולריים הוא טיפול באמצעות תוסף מזון של קוהוש שחור, שנמצא יעיל בעיקר בטיפול בגלי החום, למרות שעל-פי הגדרתו כתוסף, משרד הבריאות אינו מאשר לייחס לו סגולות ריפוי.

 

מחקרים בבעלי-חיים הצביעו על כך ששימוש במיצוי של הצמח מעודד שגשוג של תאי סרטן שד. בנוסף, נתגלו מספר מקרים בודד של שימוש בתוסף שהוביל לפגיעה בכבד.

 

השורה התחתונה: כדאי לשקול שוב את השימוש בתוסף עד שיתגלו נתונים נוספים.

 

חזור למעלה
דגים
הבלבול: מצד אחד, דגים העשירים בחומצות שומן מסוג אומגה-3 יעילים בהפחתת תחלואה של מחלות לב ויתר לחץ דם. מצד שני, האם צריכה קבועה של דגים עלולה לחשוף אותנו לחומרים רעילים כמו כספית ולמזהמים סביבתיים שונים?

 

המחקרים

 

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן שמקורותיה העיקריים במזון הם מן החי, בעיקר מדגים. צריכה מספקת של או- מגה-3 מן המזון קשורה בהקטנת הסיכון למחלות לב וכלי דם, היצמדות טסיות הדם (גורמי קרישה) והפחתת יתר לחץ דם. בארה"ב פורסמו תוצאותיו של סקר מקיף שעקב אחרי כ-360 אלף משתתפים במשך כ-12 שנים, ותוצאותיו מצביעות שככל שעולה צריכת הדגים, פוחת הסיכוי לתמותה ממחלות לב.

 

במספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי חלק ממאכלי הים מכילים חומרים מזהמים ורעילים וביניהם הכספית ו- PCB , מזהם סביבתי החשוד כמסרטן. רמות החומרים המזהמים בדגים תלויות בגורמים רבים: סוג

הדג, צורת הגידול, אזורי הגידול ועוד. בסקר אמריקאי נמצא כי שכיחות ה- PCB בסלמון מבריכות, גבוהה פי-עשר מאשר בסלמון שמקורו בים. חשוב להדגיש שגם כמות החומר המסוכן שאותרה בסלמון בריכות נמוכה ב"סף השארית המותרת", אולם, ה- PCB מצטבר בגוף, ולכן יש מקום להתייחס גם לכמויות קטנות. ממשרד הבריאות נמסר כי כל הסלמון בישראל, המיובא ברובו מנורווגיה (דגי בריכות) נדגם ונבדק לנוכחות PCB , והדגימות נמצאו תקינות.

 

מקורה של הכספית בעיקר בזיהומים סביבתיים תעשייתיים. המקור העיקרי לכספית ממזון הם הדגים. הרעלת כספית עלולה לפגוע במוח ומערכת העצבים שלנו. קשה להעריך את תוצאות צריכת הכספית כשהיא מתונה יחסית. מספר מחקרים שניסו לבחון את הקשר שבין צריכה גבוהה של דגים, רמות כספית בשיער ובציפורניים (הבדיקה המקובלת לרמות כספית) ותסמינים אופייניים של כאבי ראש, בעיות בזיכרון ועייפות, לקו בגודל מדגם קטן ומשך זמן מחקר קצר.

 

השורה התחתונה: כל עוד אין תוצאות נוספות של מחקרים מבוססים, או תוצאות שונות של דגימות הדגים בארץ, נראה הגיוני להמשיך ליהנות מאכילת דגים לצורך אומגה-3. לגבי קבוצות רגישות כמו נשים הרות וילדים קטנים, נראה הגיוני לפקח מעט יותר ולהימנע מאכילה מוגזמת על בסיס יומי. את הדגים מומלץ לצלות או לבשל ולהסיר את העור. דרך נוספת היא לנסות תוספי מזון של חומצות אומגה-3 שנבדקו. הדגים השמנים העשירים בתכולה של חומצות אומגה-3: סלמון, סרדינים, מקרל, סלמונית הכסף, הליבוט, הרינג.

 

חזור למעלה
כבד
הבלבול: מצד אחד, עשיר בברזל זמין ויעיל לטיפול באנמיה השכיחה בהריון. מצד שני, טרטוגני (מעודד התפתחות מומים) בעובר.

 

המחקרים

 

פרופ' משה הוד מהיחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי "רבין", קמפוס "בילינסון" מוסר שנשים רבות סובלות מאנמיה אופיינית על רקע חסר בברזל במהלך ההריון. למניעת האנמיה נוהגים רופאים להמליץ על תוסף ברזל או אכילת כבד מוגברת. אכילת כבד עשיר בברזל על בסיס יומי בהחלט עוזרת בשיפור רמות הברזל. אולם הכבד עשיר מאוד ברטינול (ויטמין A שמקורו בחי) ובצריכה גבוהה, הוא קשור במומים בעובר. ב-100 גרם כבד עוף צלוי יש כ-22,000 יחידות בינלאומיות של רטינול. מחקרים רבים הוכיחו שצריכה כה גבוהה של רטינול בתקופת היווצרות האיברים עלולה להגדיל סיכון למומים מולדים בעובר.

 

השורה התחתונה: הריון נמשך תשעה חודשים בלבד. לאור תוצאות המחקרים המש- כנעים המצביעים על סכנה לעובר כתוצאה מצריכה מוגזמת של ויטמין A , מומלץ לטפל באנמיה באמצעות תוספי ברזל, ולהגביל צריכת כבד בעיקר בשליש הראשון להריון.

 

חזור למעלה
תה ירוק

הבלבול: מצד אחד, תה ירוק נתפס כמשקה בריא. מצד שני, הוא מכיל קפאין.

 

המחקרים

 

את התה הירוק מפיקים מעליו הטריים של צמח הקמליה הסינית, שהיה בשימוש כבר לפני 5,000 שנה בסין. התה הירוק מכיל אנטיאוקסידנטים, ויטמינים ומינרלים וחומרים צמחיים נוספים. בספל אחד של תה כ-50 מ"ג קפאין (בהשוואה לספל קפה המכיל 65-175 מ"ג). הקפאין ידוע כחומר המגרה את מערכת העצבים, מגביר את קצב הלב ומעודד השתנה. קפאין חודר את השיליה ועובר לחלב האם המיניקה.

 

השימוש בתה ירוק נחקר רבות בקשר למניעת התקפי לב, הפחתת רמות כולסטרול, הפחתת הסיכון לסרטן, שיפור הזיכרון, דלקות פרקים, הרזיה ועוד. במחקר שפורסם ב-2003 בירחון הבינלאומי לחקר הסרטן, נבחנה השפעת

שתיית תה ירוק ושחור על הסיכוי לסרטן השד. במחקר השוו בין שתי קבוצות נשים: כ-500 חולות סרטן השד וקבוצת ביקורת. מהתוצאות עולה כי קיים יחס הפוך בין שתיית תה לבין הסיכוי לחלות בסרטן שד: לנשים ששתו יותר מחצי כוס תה ירוק ביום היה סיכוי קטן יותר לחלות בסרטן השד, בהשוואה לנשים ששתו תה ירוק פחות מפעם בחודש. חלק ניכר מן המחקרים לא נמצאו מספקים בהיבט המדעי ואין כיום המלצה רשמית של ארגוני בריאות שונים לגבי מינון השימוש בתה הירוק.

 

השורה התחתונה: ניתן ליהנות משתיית התה ומהרכבו, אולם חשוב לזכור כי הוא מכיל קפאין ולכן לא כדאי לצרוך אותו ללא הגבלה. מומלץ לבקר את צריכת הקפאין בקרב נשים הרות, מיניקות וילדים, ולהתייחס גם לשילוב הקפאין עם תרופות.

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
מה בריא ומה לא? עושים סדר במחקרים האחרונים
צילום: סי די בנק
ד"ר רק שאלה
מומלצים