יוטה ג'אז

שנה עברה מאז עזבו ג'ון סטוקטון וקארל מאלון את יוטה שהטיבה עמם זמן כה רב. צמד הכוכבים הוותיקים השלימו כמעט שני עשורים מלאי חוויות בג'אז לפני שפירקו את החבילה. זה אמנם שם קץ לריצת הפלייאוף הארוכה בהיסטוריה, אך האם האוהדים מתגעגעים? לא בטוח. בוודאי המנכ"ל קוין או'קונור.

נכון שסטוקטון ומאלון נשאו את הקבוצה הצנועה לגבהים חדשים, וגיבשו לעצמם תדמית הירואית, מיתולוגית ואולי אפילו רומנטית שסחפה אחריה המונים, אולם הנוכחות שלהם ביטאה גם סטטוס קוו. מצב מתמשך של קיפאון. עכשיו יש בסול לייק סיטי הרגשה של התחדשות, משהו גדול לצפות לו ולאו'קונור יש מרווח נשימה ענק לעבוד בו מתחת לתקרת המשכורות, שכמעט ונפלה על ראשו לפני שנתיים. השנה היא הפכה קלילה עוד יותר, עם עזיבת גרג אוסטרטאג.

מאלון וסטוקטון. מישהו זוכר אותם? (איי.פי)

פאוור פורוורד: קרלוס בוזר (23, 2.07) – זה לא שנמצא מחליף למאלון, אבל הפורוורד הצעיר מאלסקה הוכיח את עצמו כאחד הגבוהים היעילים בליגה. אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו מתחת לסל (שתשחרר את אוקור לקליעות מבחוץ). הוא גדול, חזק ואגרסיבי ואינו מפחד ממגע. כך הפך לשחקן הרכש המרכזי של הג'אז, שזקוקים לתרומתו כריבאונדר ושחקן הגנה. קריס האמפריס (19, 2.05) נחשד באגוצנטריות יתר ובקירבה מוגזמת לאביו השתלטן. אל דאגה, חסותו של סלואן תנטרל בוודאי את דמות האב הבעייתית ותהפוך את הרוקי הצעיר לכוכב.

קירילנקו. השגריר הרוסי ביוטה (איי.פי)

סמול פורוורד: מאט הארפרינג (28, 2.03) – המנהיג של הקבוצה בעידן פוסט-סטוקטון. שחקן מגוון ואחראי שיעשה את העבודה מבחוץ ומבפנים באותה יעילות. הוא קשוח מספיק בשביל להילחם בריבאונד ומחוכם דיו כדי להוביל כדור, לקלוע מבחוץ ולעזור בניהול המשחק. למרות שספק אם יזכה במקום בחמישיה, אנדריי קירילנקו (23, 2.07), הוא כנראה הכוכב הגדול ביותר של הג'אז כיום. גופו של הרוסי האתלטי דק, אך יש לו לב רחב שפועם במהירות וכך הוא גם משחק. הזרועות האינסופיות שלו מגיעות לכדורים אבודים, חוסמות, מטביעות ואפילו קולעות לשלוש. הבעיה היא שהן כל כך ארוכות, עד שמוחו לפעמים מתקשה לתקשר איתן.

שוטינג גארד: גורדן גיריצ'ק (27, 1.98) – לאחר עזיבתו של אלכסנדר פאבלוביץ', נותר הקלע הקרואטי האיום הרציני ביותר של הקבוצה מבחוץ ומדובר בפונקציה קריטית, בהתחשב בהעברת מרכז הכובד של הקבוצה אל מתחת לסל. ראג'ה בל (28, 1.95) הוא המחליף האתלטי שמהווה זריקת מרץ בשני צידי המגרש וכך גם קירק סניידר (21, 1.98), רוקי שבנוי כמו באדי-בילדר וכנראה שהיה כזה, לולא היה שחקן כדורסל יעיל ונבזי כל כך. הוא עשוי לזכות להזדמנויות רבות ברוטציית הגארדים.

פוינט גארד: קרלוס ארויו (25, 1.88) – יתכן שהיתה זאת השהות כמחליף תחת חסותו של סטוקטון שהוציאה ממנו כל כך הרבה דברים טובים, שאנחנו לא היינו מודעים לקיומם. הפורטו-ריקני הצעיר הביך את הנבחרת האמריקנית באתונה, אבל הוא עשה כן לאורך כל העונה שעברה מול טובי שחקני הליגה. הוא חודר לסל, יוצר מצבים, מוסר ואפילו קולע שלשות. כך הולך ומתהווה יורש ראוי לסטוקטון – הרכז הטוב בתולדות המשחק. ראול לופז (24, 1.82) צריך לפני הכל ללמוד לשמור על הגוף שלו. יש לו מוח התקפי מחודד, אבל רגליים שבירות. הוא המחליף הראוי היחידי של ארויו, כך שהפעם אסור לו להיפצע. קית' מקלאוד (26, 1.88) לא יצליח לעשות את העבודה במקומו, למעט לקלוע שלשות פה ושם.

ג'רי סלואן. הרוטציה של הג'אז תגדל (איי.פי) 

רוצים ברעתם

הכומר ג'סי ג'קסון. למה? שלושה כוש...סליחה, אפרו-אמריקנים בקבוצת NBA (ולאחד מהם קוראים סניידר?!). זה מריח כמו סרחון גזעני, לא משהו שהנחיריים הבלתי רגישות של המורמונים הלבקנים ישימו לב אליו.