מרזים: מחזירים את כבודו האבוד של הסנדוויץ'

מכירים את החבר'ה שמגיעים למשרד עם שקית ירקות? כל היום מכרסמים מלפפון או גזר, מסתובבים בעיניים עצובות ובסופו של דבר מחסלים חבילת עוגיות או מגש בורקס שניקרו בדרכם. באמת שאין לי דבר נגד ירקות. להיפך, רק דברים טובים. הרי ירקות בריאים, מכילים ויטמינים ומינרלים ו-0 קלוריות. הם עשירים בתאית, בקיצור, תורמים רבות לבריאותנו. אבל איך אפשר לצפות להגיע לשעות הצהריים ואף אחר הצהריים כשהגוף והמוח מתקיימים רק על שקית ירקות? זה פשוט לא אנושי ובהחלט לא מעשי.

אז מה עושים? לוותר על הירקות? בהחלט לא. אבל להבין שירקות בלבד לא מספיקים.

זה הזמן, חברים, להחזיר את כבודו האבוד של הסנדוויץ'. לחם הוא משום מה הרכיב הראשון שיורד מהתפריט של "מדיאטים" רבים, וחבל. לחם, ותזכרו את זה טוב, לא משמין, אלא אם אוכלים כיכר שלמה. לחם ששייך לקבוצת הפחמימות המורכבות הוא יחסית דל קלוריות – רק 80 קלוריות לפרוסת לחם רגילה או ל-2 פרוסות לחם קל, הוא משביע לאורך זמן, מעלה את רמת הסרוטונין (שאחראי על מצב הרוח), טעים, נגיש, לא משדר מסכנות וקל להכנה. וכך, שניים עד שלושה סנדוויצ'ים מלחם קל יחד עם הירקות למשך היום מביאים אותנו הביתה במצב שפוי ורגוע יחסית. ומדוע אתם שואלים כדאי להביא את הסנדוויצ'ים הנ"ל מהבית ולא לצאת ולקנות? כי מדובר בחיסכון כפול, גם של כסף ובעיקר של קלוריות. רוב הסנדוויצ'ים שנמכרים בחוץ עשויים מלחמניות, ג'בטות ופיתות. סנדוויץ אחד שעשוי מלחמניית ג'בטה שווה ערך ל-4 כריכים מלחם רגיל או ל-8 כריכים מלחם קל.

ומה שמים בסנדוויץ'? גיוון הוא מילת מפתח להצלחה: גבינה, ביצה, פסטרמה, חומוס (כן, אפשר גם בלי פיתה), אבל, לא לשכוח את הירקות. להכין סנדוויץ' כזה שווה, מעורר קנאה, שמשדר כיף ופינוק, רק לא מסכנות. ובל נשכח, לחם הוא לא האויב, להיפך, הוא חבר ואפילו חבר טוב.