סקרמנטו קינגס
בראד מילר יקבל את מושכות ההנהגה, סטויאקוביץ' יחכה להזדמנות לעזוב, ודייויד בלות'נטל יצטרך לחכות בסבלנות להזדמנות מהספסל
נראה שחלון ההזדמנויות שנפתח בסקרמנטו ייסגר בקרוב מאוד. אפילו פרדראג סטויאקוביץ', הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה, חש בכך העונה וביקש לברוח דרך החלון מכיוון שלמנכ"ל ג'ף פטרי אין כוונה לפתוח בפניו את הדלת. זה בוודאי לא קל לפטרי, שעיצב סגל לאליפות במלאכת מחשבת וזאת מבלי לפגוע בהנאה של הצופים.
למרות זאת, החלון נשאר פתוח, לא מעט בשל עזיבתו של שאקיל או'ניל מהלייקרס – היריבה הגדולה של הקינגס. זה איפשר לאחים גאווין וג'ו מאלוף לוותר על ולאדה דיבאץ' הוותיק והמיליונים שדרש וללכת על רכש צנוע יותר, שיאפשר לקינגס להמשיך לשגשג עם משחק ההתקפה הקבוצתי שלהם. האוהדים המסורים בבירת קליפורניה ימשיכו לקוות שאפשר לקחת אליפות.
סגל השחקנים
סנטר: בראד מילר (28, 2.11) – התבזבז על הספסל בעונה שעברה, כמחליפו של דיבאץ', אולם עתה נסללה הדרך בפניו להציג את היכולת הטובה שלו בדקות משחק רבות יותר. הוא חזק ומובילי יותר מהסנטר הסרבי, ועכשיו כשלמד את שיטת המשחק של הקינגס יוכל לקחת בה חלק משמעותי יותר כמוסר לקלעים שבחוץ. גרג אוסטרטאג (31, 2.17) הענק הגיע כדי לגבות את מילר, אחרי עונה לא רעה ביוטה. הוא חוסם מצוין, אבל כבד מאוד בתנועה, בחשיבה ובכיס.
פאוור פורוורד: כריס וובר (31, 2.08) – המנהיג המוצהר של הקבוצה הפך להיות זרע ההרס הבלתי מוצהר שלה. ביציעי ה'ארקו ארינה' אפילו התחילו לשרוק לו בוז, שלוש שנים בלבד אחרי שחגגו את הארכת חוזהו בקבוצה. ובכל זאת, כש'סי-ווב' אינו פצוע הוא אחד הפורוורדים הטובים והפיקחים בליגה. הוא נלחם מתחת לסלים ועושה נקודות בפוסט-אפ, אך לא מאבד את הראש וינצל את הידיים הרכות שלו כדי למסור, או לקלוע מחצי מרחק.
דאריוס סונגאילה (26, 2.07) הליטאי מותאם פחות מוובר לפיזיות של ה-NBA, אך הסתגל היטב למשחק המסירות של ריק אדלמן והוא גם לא חושש לקלוע מרחוק.
סמול פורוורד: פרדראג סטויאקוביץ' (27, 2.06)– לדעת רבים מדובר בקלע המדויק בליגה, אבל פז'ה הוא כבר הרבה יותר מזה. הוא יפציץ משלוש, או ילך לסל. יקח ריבאונד ויעשה כל מה שצריך בהגנה. בסופו של דבר הוא רוצה לנצח אבל הוא חושב שזה כבר לא יקרה עם הקינגס. לפחות לא כשוובר משחק לצידו ומפזר האשמות לכל עבר ובמיוחד בכיוונו של הסרבי, שלטענת וובר לא הראה מספיק אופי בפלייאוף.
אחרי הזכיה ביורוליג, הגיע דייויד בלות'נטל (24, 2.02) מיד אליהו לסקרמנטו, כדי להפוך לשחקן ה"ישראלי" הראשון בתולדות הליגה. המעמד האזרחי שלו לא יספיק כדי לקדם אותו בקבוצה. לא בטוח שהקליעה הטובה שלו מבחוץ, תעשה זאת עבורו. מאט בארנס (24, 2.01) המקומי אלגנטי וקליל - יותר מדי, אפילו לטעמם של הקינגס.
שוטינג גארד: דאג כריסטי (34, 1.98) – מרכיב חשוב ביותר בתלכיד הקבוצה והשחקן המשמעותי ביותר שלה מבחינה הגנתית. כריסטי מגוון מאוד, יודע להוליך כדור ולקלוע מרחוק, אבל יעדיף לסיים התקפות מתפרצות ולמנוע מהקבוצות היריבות להתחיל אותן. קוין מרטין (21, 2.01) מזכיר קצת את כריסטי במבנה גופו הגבוה והרזה, אולם המאמץ ההגנתי רחוק מלבו. הרוקי נבחר על ידי הקינגס כסקורר לעתיד. קורטני אלכסנדר (27, 1.97) הוא סקורר כבר בהווה, שישמש בעיקר כספק נקודות מהספסל, כשהמשחק הקבוצתי ייתקע.
פוינט גארד: מייק ביבי (26, 1.85) – הנשמה של הקינגס נמצאת בעמדת הרכז, שם מנווט ביבי את המשחק הקבוצתי, שלא פעם מסתיים בידיו שלו. אל דאגה, ביבי יותר ממסוגל לסיים את ההתקפה בסל מכל טווח ויעשה זאת לא פעם ב'מאני-טיים' – זמן בו חבריו נוטים להיעלם. בובי ג'קסון (31, 1.85) יחליף את ביבי וישחק לצידו ויוסיף אינטנסיביות רבה לקבוצה עם הדביקות ההגנתית שלו והריצה הבלתי פוסקת במעלה ובמורד המגרש. כמו מרטין, גם הרוקי השני, ריקי מיינארד (22, 1.92), היה מגדולי הסקוררים במכללות, אך יצטרך להראות כי הוא מסוגל לתפקד כרכז בסקרמנטו.
מאמן: ריק אדלמן – יש תחתיו כל כך הרבה שחקנים מוכשרים, אבל הוא זה שמדביק אותם יחדיו ועוזר להם להתפתח ככוכבים, ממש כמו שניים מעוזריו, שהפכו בשנים האחרונות למאמנים ראשיים מצליחים: ביירון סקוט וטרי פורטר. אין ספק שלאדלמן הוותיק יש מוח כדורסל ערמומי, אולם העונה יהיה עליו לשמש גם כרס"ר משמעת – תפקיד בו לא היה הצליח במשך השנים.
שחקן מפתח
בראד מילר - אחת ההברקות הגדולות של פטרי בעונה שעברה, תוכיח את ערכה העונה. הסנטר הגיע מאינדיאנה כיורש עתידי לדיבאץ' והעתיד מבחינתו הגיע מוקדם מאוד. מילר, שהחזיק את הקו הקדמי של הקינגס כמעט לבדו כשוובר נפצע, יככב הפעם כסנטר הפותח של הקינגס. הוא חזק וקשוח יותר מכל אחד אחר בסגל, אבל האם הוא השתלב לגמרי בסגנון ההתקפי של הקינגס?
רוצים ברעתם
פרדראג סטויאקוביץ' – הוא רוצה לעזוב, אבל בקינגס הבהירו לו שאין סיכוי שזה יקרה. אולי אם הקינגס ידעו עוד אכזבה העונה ייתנו לו ללכת בעקבות בן ארצו דיבאץ'. או לפחות ייפטרו מוובר שהפך לצ'ילבה שלו.
לפנייה לכתב/ת 
