סערה: אוניברסיטת ת"א פותחת מסגד במעונות

חדר התפילה החדש ממוקם במקלט במעונות הסטודנטים בבניין G. לפני כחודש, לאחר פניות של סטודנטים מוסלמים, חלקם חברים בתנועת איקראא', אישרה הנהלת האוניברסיטה באופן סופי את הקמת בית התפילה המוסלמי. תל-אביב אינה האוניברסיטה הראשונה שמקצה חדר תפילה למוסלמים. גם באוניברסיטת חיפה קיים חדר תפילה במעונות הסטודנטים, אולם באוניברסיטה העברית אין.

ההחלטה של הנהלת אוניברסיטת תל-אביב נשמרה עד כה בסוד, אולם גורמים באוניברסיטה, שגילו את הדבר, פתחו במאמצים למנוע את פתיחתו בשל החשש, שבמקום תתקיים פעילות פוליטית.

עובד בקמפוס פנה לשר לנדאו

את המאבק כנגד חדר התפילה, מוביל אחד מעובדי האוניברסיטה שביקש להישאר בעילום שם, שפנה באחרונה לשר המפוטר, עוזי לנדאו. בפנייתו ביקש: "לפקח ולמנוע כניסתם של פעילים פוליטיים ומטיפי דת". הוא כתב ללנדאו: "אני חושש שינצלו את החדר הזה לצרכים לא ראויים, ושיתחילו להגיע מטיפי דת ויחל מסע הטפה פוליטי.

"אני חושש כמו כל יהודי ויהודי שהחדר ישמש להטפה דתית קיצונית במקרה הטוב, ולפעילות קנאית ואף חבלנית במקרה הרע כפי שנעשה במסגדים אחרים בארץ. העצוב הוא שזה מתקיים בתוך גבולות האוניברסיטה. אם הם רוצים מסגד, שיעשו זאת בחוץ, אסור שניתן לזה יד", כתב עובד האוניברסיטה.

מדוברות האוניברסיטה נמסר: "אוניברסיטת תל-אביב נענתה לבקשת הסטודנטים המוסלמים להקצות להם מקום תפילה ואישרה חדר במעונות, שבו המוסלמים יתפללו בשעות התפילה המקובלות עליהם. בשעות שאינן מוגדרות כשעות תפילה, תהא האוניברסיטה רשאית לעשות בחדר כל שימוש שיימצא לנכון".

אחד הסטודנטים הערבים שיזם את הקמת בית התפילה אמר: "חדר התפילה זה לא מקום לפוליטיקה. הרעיון נולד בשנים הקודמות, כשנהגנו להתפלל בקבוצות קטנות בחדרים ולא היה די מקום. חשבנו שכדאי לבקש מקום לתפילה נוח ורחב. הגשנו בקשה לחדר תפילה בסוף שנה שעברה, ואנחנו מודים מאוד להנהלה, לדיקן הסטודנטים, למעונות ולכל המוסדות האוניברסיטאיים על שהקצו לנו חדר".

על הטענות בדבר החשש שהחדר ישמש אמצעי ל"שיעורי הסתה", הגיב הסטודנט: "זה מאוד מצחיק. מי שרוצה הרצאה באוניברסיטה צריך בקשה שתאושר מהדיקן, מהביטחון בכל מוסדות וזה כולל גם את חדר התפילה. זה חדר שמיועד לתפילה ומי שרוצה הרצאה פוליטית, יכול לשמוע באולמות".

אגודת הסטודנטים תומכת

יו"ר אגודת הסטודנטים, יפתח עצמון, מצדד בהקמת בית התפילה, אך בה בעת מתנגד לפעילות פוליטית קיצונית: "זה שנתנו לקבוצה מסוימת ולא משנה אם מוסלמים, נוצרים או יהודים אפשרות לבטא את האמונות שלהם זה לגיטימי בעיני.

"האוניברסיטה כמקום ליברלי ופלורליסטי מעודדת את חופש הדת. אם תהיה הסתה וזה יהפוך לסניף של תנועה פוליטית קיצונית, זה לא יהיה תקין. יש אמצעים להביע דעות פוליטיות בקמפוס והם לא צריכים מסגד. יש הרבה אמצעים. נדאג שלא תהיה הסתה. האגודה מצד אחד מעודדת מעורבות פוליטית ומצד שני מתנגדת להסתה ואלימות כנגד שלטון החוק".

לעומתו, אמר ניב ניסנסון, סטודנט באוניברסיטה ולשעבר יו"ר תא תלם באגודת הסטודנטים: "יש תקדים לפעילות הפוליטית בין כותלי האוניברסיטה. בעבר נתקלנו בכרזות בערבית, ושלטים לציון יום הנכבה שמדברים על השמדה וכיבוש של האויב הציוני, שהמרחק בינם לבין הסתה הוא דק מאד".

לדבריו, "צריך להבין שאחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטת תל-אביב (3%) הוא ממש מזערי ביחס לכלל הסטודנטים, וגם לעומת אוניברסיטאות אחרות בארץ כמו חיפה, העברית ואפילו בר-אילן, בהן אחוז הסטודנטים הערבים גבוה בהרבה מאשר אצלנו. באופן כללי, סטודנטים מוסלמים שרוצים להיפגש ולהטיף לקנאות דתית ופוליטית, לאו דווקא צריכים את המסגד הזה".