גולדן סטייט ווריורס
ניק ואן אקסל ואריק דמפייר עזבו, המאמן מייק מונטגומרי הגיע מסטנפורד. הצלחתה של גולדן סטייט תלויה במידה רבה ביכולתו של הפנומן ג'ייסון ריצ'ארדסון לאמץ את הסגנון הקבוצתי של מונטגומרי
זה נראה בהתחלה כמו אקט של יחסי ציבור. הנהלת גולדן סטייט ווריורס הודיעה על פיטורי המנכ"ל הוותיק גארי סנט ג'ין והמאמן הצעיר והמצליח, ביל מאסלמן. במקומם מינה הבעלים כריסטופר קוהן את כוכב העבר של הקבוצה כריס מאלין לתפקיד המנכ"ל, וזה הפתיע כשהצליח לפתות את מאמן אוניברסיטת סטנפורד הסמוכה, מייק מונטגומרי, להתחיל את קריירת ה-NBA שלו באוקלנד (ביתה של גולדן סטייט).
ספק אם מדובר בצעד חכם מצידו של מאלין. מאמני קולג'ים, אפילו אלה בשיעור קומתו של מונטגומרי, נוטים להיכשל בעבודה עם מקצוענים עתירי אגו. מצד שני, בווריורס אין יותר מדי שחקנים בעלי אגו מנופח, או כאלה שראויים לכזה. ניק ואן אקסל ואריק דמפייר עזבו, ועתה תלויה הצלחת המאמן הפיקח בנכונותו של הפנומן ג'ייסון ריצ'רדסון לאמץ את הסגנון הקבוצתי שהביא עמו מונטגומרי מהקמפוס בפאלו אלטו.
סגל השחקנים
סנטר: דייל דייויס (35, 2.11) – למרות גילו המופלג, מצליח הסנטר לשמור על גופו ומהווה עדיין גורם שיש להתחשב בו בהגנה. קליפורד רובינסון (38, 2.09) מבוגר אפילו מדייויס, אך גופו משומר באותה מידה. התרומה שלו ניכרת בעיקר בהתקפה, לא פעם כקלע שלשות דווקא. למרות שאין מדובר בעילוי, אדונל פויל (29, 2.09), הוא היחיד ששרד את השינויים החוזרים ונשנים בסגל הקבוצה בשנים האחרונות, אולי בגלל הנחישות, האינטליגנציה והתרומה הנרחבת לקהילה.
פאוור פורוורד: טרוי מרפי (24, 2.10) – למרות שהגיע לליגה כפורוורד מגוון עם יד מבחוץ, מרפי ביסס עצמו כשחקן פנים ולא הרבה מעבר לזה. ובכל זאת, מדובר בשחקן נהדר וקשוח, עם מגוון תנועות ונבזיות מפתיעה. אחרי עזיבתו של בראין קרדינל לממפיס, הובא אדוארדו נהארה (28, 2.03) כדי לספק אנרגיות וכוח מן הספסל. הרוקי הלטבי, אנדריס בידרינש (18, 2.12), מלא בפוטנציאל, שהוכח בגיל צעיר באירופה. מוקדם מדי להעריך מתי זה יתפרץ ב-NBA.
סמול פורוורד: מייק דאנליבי (24, 2.06) – בשנתו השלישית מתכוון השחקן הצעיר לקחת יוזמה ולהראות כי הוא שחקן מבריק, בניגוד לתדמית האפורה שבנה לעצמו אביו, מאמן הקליפרס בהווה, בימיו כשחקן. את האפרוריות, ישאיר דאנליבי ג'וניור לקאלברט צ'ייני (33, 2.01) שנשאר שומר אישי מצוין. אנסו סיסיי (28, 2.07) מנסה למצוא לעצמו קריירה בארה"ב, אך בסוף יתייאש ויגיע לאירופה כזר אתלטי.
שוטינג גארד: ג'ייסון ריצרדסון (23, 1.97) – הכוכב האמיתי היחיד שנותר בקבוצה אינו מרוצה במיוחד. לא שהוא צריך להוכיח משהו למישהו, אבל במקביל למשא ומתן להארכת חוזהו, יעופף ריצ'רדסון בגבהים, יתפס על שומריו, יטביע וינצל את כוחו הרב כדי לתרום גם בהגנה ובריבאונד. מיקאל פיטרוס (22, 1.98) מזכיר את ריצ'רדסון ביכולתו הפיזית, אך נותר הרבה מאחור בכל הנוגע לכשרון, אך הוא עובד על זה. מאט קארול (24, 1.99) התחבב על רבים בליגות הקיץ בזכות הקליעה מבחוץ והפירגון לחברים.
פוינט גארד: דרק פישר (30, 1.86) – ווינר מוכח עם קליעה קטלנית מרחוק. קיבל הרבה כסף כדי להצפין מלוס אנג'לס למפרץ סן פרנסיסקו, אך כמו בלייקרס, גם כאן יצטרך להילחם על מקומו בחמישיה, מול ספידי קלאקסטון (26, 1.81) הזריז והבלתי נלאה. הקריירה שלו מתפתחת לאט יותר מקצב המשחק, אך נראה כי הוא בדרך הנכונה לארץ המובטחת. לואיס פלורס (23, 1.89) הוא קלע בגוף של רכז. סקורר אדיר, כפי שחוו על בשרם טל בורשטיין וחבריו בנבחרת העתודה הישראלית באליפות העולם ב-2002.
מאמן: מייק מונטגומרי – היתה לו קריירה מופלאה בסטנפורד, שם חיפתה תוכנית המשחק שלו על חוסר כשרון יחסי של שחקניו. שנה אחר שנה, הוכיחה עצמה סטנפורד – אוניברסיטה שהוציאה מתוכה מדענים ואנשי ציבור רבים – גם כבית ספר גבוה לכדורסל. ולמרות זאת, ברגעי האמת כשלה. לפחות בשנתו הראשונה כמאמן הווריורס, יסתפק מונטגומרי בהובלת הקבוצה לרגעי האמת.
שחקן מפתח
מייק דאנליבי – ריצ'רדסון כוכב אמיתי, מרפי שחקן יעיל מאוד והם מצפים להארכת חוזה ולצלע שלישית. הפורוורד האינטליגנטי יעזור למרפי מתחת לסל ויחפה על הקליעה המפוקפקת של ריצ'רדסון מבחוץ, או שייכנע לפיזיות של שומריו. מונטגומרי שאוהב שחקנים מסוגו של דנאליבי הבן, צפוי לעשות בו שימוש רב יותר מקודמו.
רוצים ברעתם
הפציפיסטים למיניהם – ממתנגדי המלחמה בעיראק, כאלו יש בהמוניהם בסן פרנסיסקו ואוקלנד, ועד ילדי הפרחים המזדקנים בהייטס אשבורי. ה'ווריורס' (הלוחמים בעברית) הוא כינוי יותר מדי מיליטנטי בשביל להזדהות איתו. לא סתם מתארגנת עצומה לשנותו.
פורסם לראשונה 28/10/2004 10:27
לפנייה לכתב/ת 
מונה למנכ"ל. מאלין
צילום: allsport
מומלצים
