"ברק הפיל את המפלגה לקרשים, אתמודד נגדו"

כשהוא מסתכל לימינו ולשמאלו בסיעת העבודה בכנסת, מתן וילנאי לא רואה יותר מדי חברים שייעמדו לצידו כשתפתח ההתמודדות הרשמית על ראשות המפלגה. במילים פשוטות, בשעה שאהוד ברק כבר הצליח לכבוש את ליבם של לא מעט בכירים בעבודה – וילנאי הוא זאב די בודד בצמרת, בלי מחנה של תומכים בקרב חברי הכנסת. אבל זה לא מטריד אותו. יש לי, הוא אומר, את האנשים שלי בשטח. עליהם אני סומך.

לא מעט שנים עברו מאז נכנס וילנאי לפוליטיקה, אבל הוא נתפס עדיין כנטע זר בין בכירי מפלגת העבודה. הוא שקט יחסית, ביישן במידה, בעל קול עמוק שמזכיר את יצחק רבין ז"ל. גבוה וגמלוני קצת בהתנהלותו. בעבודה יש שמכנים אותו בכינוי "בוק". הנשמות הטובות מצחקקות בינן לבין עצמן על היותו חסר ברק וכריזמה, חסר יכולת למשוך אחריו המונים.

את וילנאי הרכילויות של חבריו לסיעה לא מעניינות. קיצורי דרך לא מדברים אליו, וגם לא תרגילי כריזמה. הוא מאמין שאת מפלגת העבודה הוא יכבוש לאט, בחריש עמוק ואינטנסיבי, בעבודה סיזיפית ארוכת שנים.

"אם לא היום", הוא אומר. "אז מחר. ואם לא מחר, ננסה גם מחרתיים". לכן וילנאי מסתובב בין הסניפים כמעט בכל ימות השנה, עובר מקבוצת פעילים אחת לאחרת, מנסה לשכנע אותם שהוא התקווה הגדולה של המפלגה המבולבלת הזאת, שאיבדה בשנים האחרונות את דרכה ואת ייחודה. בסביבתו של וילנאי טוענים כי הוא מוכן לקרב הגדול על ראשות המפלגה, קרב אליו הוא נערך כבר תקופה די ארוכה.

כששואלים את תומכיו עם איזה צבאות מתכוון האלוף במיל' לכבוש את הצמרת, חיוך עולה על פניהם. יש לנו, הם אומרים, תאים רדומים שמחכים שיקראו להם.

בעבודה שומעים על התאים הרדומים של וילנאי, ולא מבינים על מה הוא מדבר. אפילו מתנגדיו של אהוד ברק משוכנעים שתומכיו של וילנאי יעברו לברק בשעת מבחן, ביום הבוחר. אבל וילנאי רגוע. "יש לנו רשת של אנשים ערוכים", אמר בראיון ל-ynet, בו מתח ביקורת על ברק, על שמעון פרס ועל עמיר פרץ. הוא מבטיח להקים הנהגה קולקטיבית אם ייבחר, אבל מסרב להציג את משנתו. לדבריו, "ברק הפיל את המפלגה לקרשים, לכן אתמודד נגדו".

אתה לא חושש שאותם תומכים עלומים שלך ייזלגו וייתמכו במועמד אחר? 

"למה שייזלגו? מי שיזלוג, יזלוג. אני כבר הוכחתי את עצמי בשתי מערכות בחירות. אני מאמין שמי שטורח בערב שבת - גם אוכל בשבת. מכיוון שזאת דרך העבודה שלי, אני מחובר וקשור לאנשים הנכונים במקומות הנכונים, והם רוצים לראות אותי בצמרת. אני לא מודאג מזליגה.

"מאז שאני בפוליטיקה, אני עובד באותו קצב כל הזמן. עכשיו החלטתי שאני מתמודד, ואף אחד לא צריך לבוא אליי. יצאתי ראשון בפריימריז בעבר, למרות שאמרו לי שאהיה במקום ה-15. היום אני היחיד שמכיר את האנשים, מקשיב להם, מסתובב ביניהם. אף אחד במפלגה לא נמצא במצב שלי".

כפי שזה נראה כעת, אהוד ברק חוזר לזירה הפוליטית, וסיכוייו לכבוש את ראשות העבודה לא קטנים. אתה חושב שחזרתו של ברק טובה למפלגה? 

"מבחינת המפלגה זה לא מהלך נכון. הוא כבר הפיל את המפלגה פעם אחת לקרשים, לכן אהיה שם ואתמודד נגדו. אהוד ברק כבר הפיל את המפלגה, ולא עשה שום דבר אחרי זה כדי לעזור לשקם אותה. הוא הלך הביתה. הוא לא נשאר להתמודד עם השברים. הוא שבר והלך הביתה, ועכשיו הוא רוצה להוכיח שהוא השתנה".

אתה מאמין שהוא השתנה?

"לא. הוא צריך להוכיח את זה במעשים ולא בדיבורים. ברק לא העז להישאר ולהתמודד עם הבעיות כמו כל חבר כנסת אחר במפלגה. ועכשיו, מי אמר בכלל שיש אהוד ברק חדש? בגלל סקר כזה או אחר שנערך בזמן שברק עושה קולות ואני בכלל לא עושה כלום, החלטנו שהוא האיש? ירדנו מהפסים? הוא הדמות שצריכה להנהיג את המפלגה? העבודה זקוקה למנהיג שיודע ללכד ויודע לדבר עם אנשים, ויכול לטפל במגזר הערבי, וזה לא דבר קטן אחרי אירועי אוקטובר 2000. אני לא בטוח שיותר משלושה ערבים יצביעו היום בעד ברק". 

במפלגת העבודה מסכימים כמעט כולם שאין הנהגה רצינית מספיק, שיכולה להלחם בליכוד. אתה כרגע בהנהגה, וחלק מאותה קבוצה שלא נתפסת כמי שיכולה להוביל לניצחון בבחירות. למה אתה חושב שתצליח לכבוש את ראשות העבודה? 

"אני מאמין במה שאני קורא 'ממוצע השכל הציבורי'. אני מאמין בהבנה של כלל הבוחרים, וזה הדבר החזק. אני נמצא במרכז המפה הפוליטית, ויש יותר מאיש אחד שאומר לי שאם אהיה בראש העבודה  - יצביעו עבורי. זו תופעה רחבה, ולא מדובר באיש אחד או שניים. הדיבורים האלה מגיעים גם מכיוונם של אנשי ליכוד. לכן צריך לקבוע מועד לבחירות בתוך המפלגה, ולקיים אותן במועד מוקדם ככל האפשר. שנתיים כמעט אחרי הבחירות, המפלגה עדיין לא שוקמה".

זו יותר מביקורת מרומזת על התנהלותו של שמעון פרס...

"אני לא יודע מה יהיה עם פרס בעתיד, אבל ברור שלא צריך לעשות בחירה בתוך המרכז בהוראת שעה, בחירות שבהן 631 איש בוחרים יושב ראש. המצב הזה קיים עוד מעט שנתיים, ובגלל שזו לא הדרך, אין למנהיג של המפלגה לגיטימיות. שמעון עושה דברים, אבל ברמה העקרונית זה לא יכול להישאר כפי שזה עכשיו. אני יודע שהוא מנסה לטפל בחוב שלנו, אבל מפלגה לא צריכה להתנהל כפי שהיא מתנהלת כרגע". 

אתה מדבר על הקדמת הבחירות ליו"ר כבר הרבה מאוד זמן. האם התחלת להתכונן? 

"אני לא צריך לעשות כלום. בינתיים אין מועד. אבל אני עושה מפגשים כל יום. בתקשורת מדווחים על כל פגישה שיש לאהוד ברק, אבל אני לא מתרגש מהאוויר החם. השאלה שצריך לשאול זה האם נותנים אמון במי שנכשל פעם אחת, והאם הוא עשה משהו כדי לא להיכשל שוב.

"הנושא המרכזי שעומד עכשיו על סדר היום הוא נושא ההתנקות. הדבר השני החשוב זה הכנת העבודה לבחירות. שנת 2005 היא שנת בחירות, ואמרתי את זה כבר בפברואר האחרון. אם היינו עושים בחירות ליו"ר מוקדם יותר, היינו במצב אחר לגמרי היום: היתה מפלגה פעילה, עם צוות הנהגה מסביב, במקום כל מה שיש היום".

עמיר פרץ מדאיג אותך? 

"בעבודה לא ייבחר יו"ר בקומבינות או בתרגילים, וגם לא לפי הסכמים שמאפשרים לו להביא אנשים בתשלום או לא בתשלום. מנהיג נבחר בדרך הגונה". 

אתה לא חושב שהעבודה איבדה את הרלבנטיות שלה בשלוש השנים האחרונות? 

"אין מנהיגות שנבחרה כראוי למפלגה, לפי הכללים, מנהיגות שמדברת באותו קול. כתוצאה מזה אתה לא יודע אם עושים מפגשים על כניסה לאחדות, או עושים נאומים אופוזיציוניים. זה לא יכול לעבוד ככה. אני מתכוון להתמודד עם כל מה שיש, תוך יצירת קולקטיב בתוך המפלגה, שידון בנושאים, יסכם, יקבע עמדות וינוע קדימה".

אתה מדבר כל הזמן על הדרך שלך, על האלטרנטיבה, אבל אתה לא מספק תשובות ברורות לנושאים שעל הפרק. מה התוכניות שלך, מה המצע שלך?