ואם קרי יזכה? הקונגרס יעשה לו חיים קשים

כולם עסוקים בבחירות לנשיאות וכמעט שוכחים שביום שלישי ייקבע גם מי ישלוט בשני בתי הקונגרס. במקביל לבחירות בין ג'ורג' בוש לג'ון קרי, מתמודדים הדמוקרטים והרפובליקנים בבחירות לסנאט, לבית הנבחרים, למשרות מושלים בכמה מדינות ולשורה ארוכה של נושאי תפקידים ממשלתיים.

שלא כבמקומותינו, שני בתי הקונגרס (100 חברי הסנאט ו-435 צירי בית הנבחרים), אינם חותמת גומי של הנשיא, ויש להם סמכויות נרחבות באישור תקציב המדינה - כולל סיוע החוץ שאנחנו נהנים ממנו בנדיבות - ובאישור מינויים של שרים, שופטים, ושגרירים.

• אמריקה בוחרת: כל העדכונים והפרשנויות - בסיקור מיוחד של ynet
  

נשיא דמוקרטי יכול לצפות למסכת ארוכה ומייגעת של שימועים, דיונים וחקירות בכל פעם שירצה להעביר חוק או לאשר תקציב בסנאט בו שולטים הרפובליקנים. אם יהיה זה בוש שינצח אבל הדמוקרטים ישתלטו על הסנאט, הם יממרו את חייו אם ירצה, למשל, למנות לבית המשפט העליון שופטים שמרנים, שמתנגדים להפלות או נישואי הומואים ולסביות, או את סגן שר ההגנה, פול וולפוביץ, מאדריכלי המלחמה בעיראק, למשרת שר ההגנה.

אגב, אמריקנים רבים לא שוכחים איך בתקופת קלינטון היה הממשל מושבת במשך חמישה חודשים בגלל שבית הנבחרים שעבר לשליטה רפובליקנית, סרב לאשר את התקציב השנתי. מדצמבר 1995 עד אפריל 1996 מוסדות הממשל היו נעולים וגם לא שולמו משכורות.

כיום נהנה הנשיא בוש מהיתרון של שליטה רפובליקנית בסנאט ובבית הנבחרים. 229 צירים בבית הנבחרים הם רפובליקנים לעומת 205 דמוקרטים ועצמאי אחד. בסנאט - 51 סנאטורים הם רפובליקנים לעומת 48 דמוקרטים ועוד עצמאי אחד (הסנטור הרפובליקני ג'יימס ג'פורד מוורמונט שנוטה להצביע עם הדמוקרטים).

הקרב בפלורידה

צירי בית הנבחרים עומדים כל שנתיים לבחירות מחדש. בסנאט בוחרים מדי שנתיים כשליש מהסנאטורים. ההערכה היא שהסיכוי של הדמוקרטים להשתלט על שני בתי הקונגרס קטן, אבל הם עשויים בהחלט לצמצם את הפער.

ההתמודדות של הדמוקרטים בסנאט צפויה להיות קשה יותר. מבין 34 המושבים שעומדים לבחירה, 19 מהם שייכים לדמוקרטים ו-15 לרפובליקנים. לא זו בלבד שהם צריכים להגן על יותר מושבים, בעשרה מהמקרים הם צריכים לעשות זאת דווקא במדינות בהן יש תמיכה גבוהה יותר לנשיא בוש. לעומתם, מבין 15 המושבים של הרפובליקנים, רק שלושה מירוצים נחשבים קשים יותר שכן הם נערכים במדינות בהן ניצח אל גור בשנת 2000.

אבל יש לדמוקרטים עוד בעיות. חמישה סנאטורים דמוקרטיים פרשו השנה ולפיכך צריכים הדמוקרטים להתאמץ כדי לוודא שמקומם לא ייתפס על ידי רפובליקנים. ההיסטוריה מלמדת שב-97 אחוז מהמקרים מצליחים סנאטורים מכהנים לנצח בבחירות וכאשר הכיסא פנוי, המירוץ קשה יותר. יתרה מזאת, הסנאטורים הדמוקרטים שפרשו הם ממדינות הדרום השמרניות, שם קשה יותר לדמוקרטים להתבלט. הם אמנם הציבו מועמדים טובים, אבל בתנאי תחרות קשים.

אחת הזירות הללו היא בפלורידה, שם נערך קרב מעניין שגם לנו הישראלים יש נגיעה אליו. על מקומו של סנטור בוב גרהאם הדמוקרטי הפופולרי מתמודדים בטי קסטור שהיתה מנהלת אוניברסיטת טמפה ומל מרטינז ממוצא קובני שר לשיכון ופיתוח עירוני בממשל בוש.

ברקע ההתמודדות ניצבת פרשת סמי אל אריאן, פרופסור באוניברסיטת טמפה שהיה ממנהיגי הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני והביא לשם כמרצה את רמדאן שלח, כיום ראש הארגון בדמשק. קסטור ומרטינז מאשימים זה את זה בקשר אם אותו אל אריאן, שכיום יושב כיום בבית כלא אמריקני וממתין למשפטו.

מרטינז מאשים את קסטור שהיא המשיכה להעסיק את אל אריאן כמרצה למחשבים בשנות ה-90, למרות החקירות על קשרי הטרור שלו. קסטור משיבה שבתקופתה לא היו אישומים ושידיה היו כבולות מבחינה חוקית. היא מטיחה במרטינז שכשר בממשל בוש הוא הביא את אל אריאן לפגישה עם בוש במהלך מסע הבחירות שלו לפני ארבע שנים. בפרסומות בטלוויזיה מציגים הדמוקרטים צילום של בוש ואל אריאן.

חזרה למירוץ לסנאט, הפעם מהזווית הרפובליקנית: ארבעה מושבים רפובליקנים מתנדנדים - בקנטקי, אוקלהומה, קולורדו ובאלסקה, המיוצגת בסנאט על ידי ליזה מורקובסקי. היא מונתה לפני שנתיים על ידי אביה, הסנאטור היוצא שנבחר למושל. החוק מאפשר למושל למנות סנאטור לתקופת ביניים עד לבחירות והוא מימש את זכותו. אלסקה לא שוכחת ונראה שגם לא סולחת.

חרף האפשרות של הפסד לרפובליקנים באלסקה, יש להם סיכויים מצויינים לשמור על השליטה בסנאט. אם בסופו של דבר הדמוקרטים ירוויחו מושב, וייווצר שיוויון, שובר השיוויון הוא סגן נשיא ארה"ב, שההצבעה שלו היא המכריעה. והנה אנחנו שוב במירוץ לנשיאות.