מזוז: התרבות השלטונית הפכה חסרת בושה

"תופעת השחיתות הפוליטית צריכה להוות מטרה למלחמה מתמדת" - כך קובע היום (ג') היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שכבר הכריז כי יתייחס בחומרה למינויים הפוליטיים. לדבריו, "התרבות השלטונית בישאל הפכה חסרת בושה ועכבות יותר מאי פעם בעבר. התעלמות מכמה סימנים שכבר נראים עלולה להביא את כולנו להידרדרות מהירה וכואבת במדרון, לעבר תרבות של מדינת עולם שלישי".   

"מהפיכה תרבותית כזו", הוסיף מזוז, "מחייבת הירתמות של כל הכוחות בחברה הישראלית, לרבות אישי ציבור, רוח, תקשורת, אקדמיה ונבחרי הציבור עצמם".

"לפני מספר ימים", אמר היועץ המשפטי, "הופיע דיווח בעיתונות לפיו מדינת ישראל הופכת ליותר ויותר מושחתת. היא ירדה בתוך שנתיים מהמקום ה-18 למקום ה-26 בדירוג העולמי של רמת השחיתות הציבורית. גם דו"ח מבקר המדינה האחרון מסוף אוגוסט 2004 עסק במנויים הפוליטיים הבלתי תקינים והיווה מסמך חמור ביותר".

מזוז האשים את הציבור בכך שהתרגל לגלגל לפתחו של בית-המשפט את כל הדיונים הערכיים: "אנו חיים במציאות בה התפתח הרגל לא בריא להטיל את כל בעיותיה של החברה הישראלית לפתחה של המערכת המשפטית, ואולם מצב דברים זה טומן בחובו גם תוצאות קשות בהיבטים שונים מבחינת הציפיה המופרזת מהמערכת המשפטית לתקן את כל חוליי החברה, מבחינת העומס התפקודי המוטל לפתחה, הפאסיביות המשתלטת על המערכות האחרות של החברה האזרחית ועוד.

"יש משפט פלילי, יש משפט ציבורי, יש דין משמעתי ויש חינוך ואתיקה ותקשורת ופוליטיקה. לכל אחד מאלה תפקיד חשוב בעיצוב דמותה של החברה והציבוריות הישראלית גם בתחום המאבק בשחיתות", אמר מזוז.

היועץ המשפטי לממשלה ציין כי בהנחייתו החדשה הוא מבקש ללחום לא רק "סימפטומים" של התופעה, אלא ללחום בשורשי הנגע. "כשקיימת מציאות או תחושת מציאות של תופעה של שחיתות ציבורית, נדרשים צעדים נוספים מעבר ובנוסף לאלה השגרתיים, זאת על מנת לבער את שורשי התופעה. אין להסתפק בטיפול שטחי בתסמיני הבעיה אלא יש לנסות ולרפאה על ידי התמודדות עם שורשי הבעיה. במגיפה לא נלחמים רק על ידי טיפול בחולים בחדר המיון, אלא יש לייבש את הביצות שהן בית הגידול של יתושי המגיפה. זו התפיסה שאני מנסה ליישם בתפקידי במסגרת המאבק בשחיתות השלטונית, כמו גם בתחומים נוספים".

"ג'ובים הם הבעיה?"

גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, השתתף בכנס, אולם בחר דווקא לצאת נגד המלחמה שהכריז היועץ המשפטי על המינויים הפוליטיים. את האצבע המאשימה הוא הפנה, איך לא, לעבר התקשורת.   

"אם פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, אז פרוטקציה היא עניין של סוציולוגיה", אמר ריבלין. "אם מישהו שאינו משלנו ואינו כמונו, ומישהו נותן לו איזה תפקיד, גורמי המשפט והתקשורת מתייחסים לזה כאל פרוטקציה זועקת לשמיים ונפוטיזם. האם ג'ובים הם באמת המקום בו צריך למקד את המלחמה בשחיתות?"  

ריבלין טען כי הבעיה האמיתית היא סוגיית הקשר שבין הון לשלטון, אשר מופיע בתחומי הכלכלה הישראלית. "כמי שהיה שר תקשורת ונחשף לעוצמה הגדולה של מה שקרוי הון ושלטון, וגם עמד בלחצים ופיתויים למיניהם, אני משוכנע כי שם, באזור הדמדומים שבין הפוליטיקה לכלכלה, שם רובץ נושא הדיון אודות השחיתות, ולא בשאלה אם שר פלוני נתן או לא נתן איזה ג'וב עלוב לחבר מרכז. אבל הרבה יותר קל להתמקד בג'ובים ויותר צבעוני, זאת דרמה להמונים ובעיקר לא צריך לעבוד קשה מדי".

יו"ר הכנסת שיתף את הקהל בדוגמה למה שהוא מזהה כשחיתות: "אם אני מכיר במקרה איזה אח של גיס של ד"ר באיכילוב אז אני אמתין חמישה חודשים לניתוח, אבל אם 'ההוא' מכיר איזה אח של גיס של שר הבריאות, וכך הוא מצליח להשיג איזו טובה בהדסה, אז זו כמובן פרוטקציה ושחיתות. אם 'ההוא' רק יעז לחשוב למנות מישהו מבני משפחתו הרחוקים, הרי זה נפוטיזם ושחיתות איומה ונוראה".