שתף קטע נבחר

חמי פרס: הבועה לא חוזרת, אבל הסכנה קיימת

יו"ר איגוד קרנות הון הסיכון, חמי פרס, לא מתרגש מהשווי הגבוה בהנפקות של נס ושופינג.קום: "מדובר בחברות בשלות, מוכרות ואפילו רווחיות"

"הבועה לא חוזרת. אבל הסכנה תמיד קיימת ואורבת בצד, וצריך להיזהר ממנה". כך אמר לידיעות אחרונות חמי פרס, יו"ר איגוד קרנות הון הסיכון בארץ, ומנכ"ל-שותף בקרן הון הסיכון פיטנגו.

 

על ההנפקות האחרונות של שתי החברות הישראליות בוול סטריט - נס ושופינג.קום - אמר פרס: "החברות יוצאות היום לשוק כשהן בשלות הרבה יותר מאשר בעבר. מדובר בחברות שכבר מוכרות בעשרות רבות של מיליוני דולרים, ואפילו רווחיות. בתנאים האלה הן מקבלות שווי של חברות בשלות. אותו דבר קרה גם עם הנפקת גוגל, שהיא חברה שמוכרת במאות מיליוני דולרים. זה נכון שחברות שהונפקו נסחרות בשווי גבוה, אבל זה שווי מוצדק, כי אלה חברות בוגרות ובשלות".

 

פרס מדגיש, כי מה שקורה היום בשוק ההיי-טק אינו חזרה של הבועה. "בשנים האחרונות היתה דיפרסיה בשוק, אבל בינתיים השוק עצמו גדל", אומר פרס. "היום חברה שיוצאת לבורסה, רואה שוק גדול יותר, יש לה יותר צרכנים, יותר ביקוש, והיכולת שלה לגדול באמת גדולה מאשר בעבר. זו לא בועה.

 

חוץ מההנפקות, האם יש יותר עיסקאות של מיזוגים ורכישות בשוק ההיי-טק היום?

 

"בתחום הזה קרה דבר מעניין. חשבנו שאחרי התפוצצות הבועה, חברות יירכשו במחירים נמוכים. היום אנחנו רואים התפלגות של שני תחומים: חברות שאינן מצליחות להתרומם, והן נמכרות בשווי נמוך של עשרות מיליוני דולרים בלבד. לעומת זאת, רואים גם חברות עם טכנולוגיה משמעותית, שהופכות להיות מטרה לרכישה על ידי שחקניות שמחפשות צמיחה בשווקים חדשים. עדיין אפשר לראות עיסקאות רכישה של 200 מיליון דולר. התחום הזה יותר סלקטיבי, אבל עדיין החברות נותנות תשואות טובות".

 

מה דעתך על הידיעה שפורסמה אתמול בידיעות אחרונות, ולפיה חברות גדולות מעבירות את הפיתוח שלהן להודו ורוסיה?

 

"זו מגמה מסוכנת מאוד, ואנחנו מתריעים עליה כבר מזמן. יש שלב כזה בהתפתחותה של כל מדינה. מדינה מתחילה כמדינת עולם שלישי, המשמשת כמרכז קבלנות-משנה זול, והופ, משם היא מתקדמת להיות מרכז פיתוח מתקדם. בהמשך, זה מוביל להיווצרות של תעשיית הון סיכון וליזמות. זה מה שקרה אצלנו בישראל: התחלנו כמקום של קבלנות-משנה זול ומוכשר. אחר כך הפכנו להיות מרכז פיתוח מתקדם עבור תאגידים גדולים, וכיום יש לנו תעשיית הון סיכון ותעשיית היי-טק מקומית תוססת. זה עתיד לקרות גם במזרח אסיה, יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, וזה רע לישראל. הודו, סין רוסיה ואוקראינה יהפכו להיות מקורות גלובליים של חדשנות טכנולוגית, ולכן יזרמו לשם כסף ומשקיעים. גם בעולם השלישי יש אנשים חכמים, מוכשרים וטובים, עם עלויות העסקה זולות. לכן, חשוב שישראל תתארגן ברמה הלאומית לקידום המדע והטכנולוגיה, וזה אומר השקעה מסיבית בהון האנושי".

 

מה צריך לעשות?

 

"צריך להשקיע במחקר ופיתוח. צריך להגדיל מאוד את תקציבי המדען הראשי. צריך לעודד ולהפעיל שורה של תמריצים והשקעות. צריך לתת כסף לאוניברסיטאות כדי לממן למחקר בסיסי. חייבים לממש את הרפורמה של דוברת, ולקדם את מערכת החינוך בישראל בצורה אגרסיבית, כי אנחנו כבר

נמצאים בפיגור".

 

פרס חזר השבוע מכנס חברות הון הסיכון בניו-יורק, שהיה שותף בארגון שלו. לדבריו, הכנס היה מוצלח, והיתה נוכחות גדולה של אנשים. מה שבלט השנה, שהיתה נוכחות אקטיבית של גופים בינלאומיים מוסדיים, כמו יבמ ומייקרוסופט, שנפגשו עם חברות ישראליות בניו-יורק. המוקד היה יותר פיתוח עסקים. בשנה הבאה איגוד חברות הון הסיכון יקיים שתי ועידות: האחת, לראשונה, תתקיים ביפאן, והשנייה תתקיים בחוף המערבי בסן-פרנסיסקו, עם דגש על קידום השיווק והפיתוח העסקי הבינלאומי.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים