פוליטיקה במגזר הערבי: יורים ובוחרים

הנה רשימה חלקית בלבד מאירועי הבחירות ל-12 מועצות מקומיות ערביות שנערכו לאחרונה: בכפר קרע נורו יריות לעבר ביתו של זוהיר יחיא, ראש המועצה המקומית; רימון הלם הושלך לעברו של ראש המועצה בכפר סג'ור; בכפר אבו סנאן פרץ עימות קשה בין תומכי המתחרים, במהלכו נורו גם יריות; בכפר זרזיר פגעו אלמונים ברכבו של ראש המועצה; בערערה שבנגב נפצעו 8 בעימותים שכללו ירי באוויר ושריפת בתים, בהם משרדו של ראש המועצה הנבחר. רשימה חלקית, כאמור.

במגזר הערבי ישנם אזרחים רבים שכבר התייאשו מלדבר על זה. בחודשים האחרונים התקיימו בחירות ב-12 מועצות מקומיות ערביות - וברבות מהן נרשמה עלייה באלימות בין המחנות. יריות באוויר ברחובות הומים הפכו לדבר שבשגרה, כמו גם אלימות ותגרות המוניות בין חמולות. ברחוב הערבי טוענים שהמשטרה מסרבת לקחת אחריות ולא אוכפת את החוק ביישוביהם. והאלימות ברחוב נמשכת הרבה אחרי שהקלפיות כולן נספרו.

לפני שבועיים מנעו פעילי הרשימה המאוחדת הדרוזית ישיבת מועצה שהייתה אמורה לדון בתוכנית הבראה. לדברי סעד, "העדפנו שלא לקיים את הישיבה כדי לחסוך שפיכות דמים. המצב מאוד מסוכן בכפר, יש הרבה מתח. פעילי חד"ש סופגים מכות. לפני שבוע הושלך רימון הלם לעבר פעיל חד"ש. אחיו של המועמד לבחירות הותקף על ידי רעולי פנים בערב הבחירות ואושפז בבית החולים". סעד מאשים את המשטרה באדישות: "למה המשטרה לא מתערבת? מאז שנות השמונים חברי מפלגת חד"ש הפכו למטרות לאלימות".

עו"ד ג'מאל חיר, העומד בראש התנועה הדרוזית המאוחדת, מגיב: "אין שום ריב בינינו. הבעיה היא עם בן אדם אחד, שהגיש מועמדות לראשות המועצה המקומית מטעמם למרות שהוא מורשע בעבירות חמורות ולמרות שהזהרנו אותו. תומכי התנועה הדרוזית ירו באוויר לאות שמחה על השעייתו מהתפקיד - ולא כיוונו את הירי לאף אחד בכפר. מנענו את ישיבת תוכנית ההבראה כי לא רצינו שמועמדם ינהל לנו את הכפר כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו. הוא לא לגיטימי. אנחנו רוצים בחירות דמוקרטיות שפויות פעם נוספת".

בכפר ג'סר אל זרקא נרשם לאחרונה גל אלימות קשה לא פחות. כך נשרפה סוכת המציל שהמועצה המקומית שיפצה על חוף הים, ובוצעו פעולות ונדליסטיות במספר בתי ספר בכפר. לפני כחודשיים נשרף משרדו של מראד עמאש, ראש המועצה המקומית. עמאש טוען כי "הצד המפסיד עדיין לא מקבל את תוצאת הבחירות, והוא מנסה לעשות הכל כדי לטרפד את פעילות המועצה". בחודש אוגוסט נורה ילד למוות במהלך עימות בין שתי חמולות בכפר. עמאש אומר כי הוחלט שהאירוע הוא קו אדום. "החלטנו במועצה לעשות פעילויות נגד הסמים והאלימות בכפר, אנשים יצאו והביעו את מחאתם. זה לא מצא חן בעיני מפסידי הבחירות. הם מסיתים את העבריינים כל הזמן לתקוף את המוסדות הרשמיים בכפר".

לדברי עז א-דין עמאש, המועמד המפסיד לראשות המועצה, אין קשר בין אנשיו לאלימות בכפר. "איננו מעורבים באלימות הזו. מדובר בתומכיו של ראש המועצה הנוכחי, שמביעים מחאה על כך שהוא הבטיח להם הבטחות בזמן הבחירות - ולא קיים אותן. ההוכחה לכך - שהמשטרה עצרה חשודים שנחשבים לתומכיו של ראש המועצה ולא נעצר אף אחד מקבוצתי. היתה אומנם אלימות קשה בזמן הבחירות, במהלכה נזרקו על ביתי רימוני הלם וירו לכיוון שלו. אחרי שהפסדנו בבחירות, הוריתי לתומכיי לא לעשות בעיות ולקבל את התוצאות".

האם מבנה החמולה עדיין איתנו?

ד"ר אסעד ע'אנם, חוקר במכון גבעת חביבה, טוען שהתחזקות מבנה החמולה במגזר הערבי הוא שמביא לאלימות. "אנשים נענים לקריאות רגשיות של החמולה, כמו לשמור על הכבוד שלה דרך הניצחון בבחירות. מאבק הכוח הזה נהיה יותר אלים, בהעדר נוכחות של המפלגות הפוליטיות והעדר תנועה לאומית".

מקומה של המועצה המקומית נתפס אחרת בקרב האוכלוסייה הערבית, לדברי ע'אנם: "הרחוב הערבי רואה את המועצה המקומית כמקום פרנסה, ולא כמקום שצריך להעניק שירות לכלל התושבים ביישוב. בשביל רוב המועמדים המועצה המקומית היא סוג של פרויקט כלכלי שאפשר ליהנות ממנו בלי לחשוש מחשבון ציבורי. בקרב ראשי המועצות המקומיות הערביות, יש כאלה שהתעשרו תוך זמן קצר מתחילת כהונתם במועצה. כמו כן מקורביהם נהנים ממשכורות גבוהות, אפילו אם הם לא עובדים רשמיים במועצה. בזכות השתייכותם של מועמדים לחמולה זו או אחרת הם מגיעים לכסא המועצה, בלי שתהיה להם השכלה בענייני הנהלה. הגרוע מכל הוא שוועדת המעקב, המורכבת מראשי המועצות המקומיות הערביות - נותנת להם לגיטימציה פוליטית".

בניגוד לד"ר ע'אנם, פרח סבור שאין קשר בין התחזקות החמולות לבין האלימות בבחירות. לדבריו, "רוב ראשי המועצות המקומיות משתנים מידי בחירות. המשכילים במגזר הערבי הם אלה שמנהלים את המלחמה על כסאות המועצה. בניגוד לעבר, היום רוב המועמדים לרשויות המקומיות הם משכילים".

לטענת פרח הסיבה לאי מעורבותן של המפלגות הערביות בבחירות לרשויות המקומיות היא ידיעתן שלא יוכלו לרצות את מאות ואלפי הבוחרים ולמצוא להם עבודה, "ולכן רוב המפלגות הערביות מעדיפות לחסוך את התעמולה לבחירות לכנסת".

אז ממה מגיעה האלימות? פרח מייחס אותה לאדישות המשטרה. "אי אכיפת החוק במגזר הערבי באה מהבנה אצל מקבלי ההחלטות במדינה שאין צורך לעקור את האלימות - כל עוד שהיא פוגעת בערבים. לכך נלווים היחלשות מנגנון ה'סולחה' והיעדר שלטון החוק, המאפשרים לבעיה לצמוח עוד יותר".

ראש השבט מחליט בשביל כולם

ג'יהאד עקל, איש ציבור מכפר ערערה, מותח ביקורת על החברה הערבית שלדבריו עדיין לא הפנימה את מהות הדמוקרטיה. "רוב האלימות תוצאה מכך שהצד המפסיד לא משלים עם ההכרעה הדמוקרטית". עקל צופה את המשך הידרדרות המועצות הערביות, עד לקריסתן.

בוועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל לא סבורים שתופעת האלימות הפוליטית במגזר מהווה נורה אדומה ומהבהבת. לדברי עבד ענבתאווי, מזכיר ועדת המעקב, "אנחנו מנסים להתערב במקומות שבהם צדדי הסכסוך ידועים. אין לנו משאבים ויכולת להיות בכל מקום שיש בו אלימות, ולא כל אלימות באה כתוצאה מהבחירות".

תגובת המשטרה: אנחנו כן מתערבים

לגבי האירועים בג'סר א-זרקא, מסר דובר מרחב חוף במשטרה: "כדי למנוע אלימות כתוצאה מיריבות פוליטית, יוזם מפקד משטרת זכרון יעקב, רפ"ק אבי אדרי, מפגשים קבועים עם ראש המועצה ומליאת המועצה בג'סר אל זרקא על פלגיה השונים. בישיבות אלה מועלות בעיות שונות אשר מקבלות מענה מערכתי ומקומי על פי הצורך המיידי. תפקיד המשטרה לתת שרות תוך שיוויון מלא של כל התושבים ללא קשר לדעתם הפוליטית".

ולגבי הבחירות האלימות באבו סנאן, מסר דובר מרחב הגליל: "במהלך מערכת הבחירות לרשות המקומית באבו-סנאן אירעו מספר סכסוכים ואירועי אלימות, כולם טופלו מיידית על ידי המשטרה. מערכת בחירות זו אופיינה במיעוט יחסי של עבירות לעומת מערכות בחירות קודמות, וזאת לאור פעילות המשטרה בשני מישורים עיקריים: פעילות הסברתית מתואמת מול ובשיתוף כלל המועמדים ואנשי הציבור. נוכחות מוגברת של ניידות ושוטרים במשטח תוך מתן מענה ותגובה מהירה לכל אירוע. מיצוי מהיר של החקירה והבאת חשודים לדין. טענת גוף כזה או אחר על ריבוי אירועים וחוסר תגובה אינה נסמכת על המציאות בשטח".