שוביניזם. עובדה
הפמיניזם של אילנה דיין הוא מהסוג השוביניסטי הנמוך ביותר. אשה חזקה ומצליחה שאינה מכבדת בחירות נשיות אחרות
אילנה דיין, חמושה ב"עיתונאית החברתית" אורלי וילנאי-פדרבוש ובחסות הפריים-טיים של ערוץ 2, הביאה אתמול, בתוכנית הראשונה העונה, את האייטם הפמיניסטי האולטימטיבי במירעו. עובדה.
ככה בדיוק נראות שתי פמיניסטיות מקצועיות כאשר הן באות לעזור לאשה אחרת. עובדה. בייחוד אם היא במצוקה. הן עושות את זה מתוך השקפתן הפמיניסטית, מתוך הסובייקטיביות של עולמן הפרטי, ובאופן שמשרת את העוזרת הרבה יותר מאת הנעזרת. וכשהן עושות את זה, הן עושות את זה הרבה יותר מקצועי מגברים, הרבה יותר יסודי מהם, בחיוך מנצח ובהנפת דגל של שליחות נשית ועיתונאית חוקרת. ומייד בתום האייטם מתברר לצופה הנדהמת שהנזק שהן עשו לויקי קנפו הוא מסוג הנזקים שרק נשים מסוגלות לגרום לנשים אחרות.
ביקורת טלוויזיה
יש בשר
רענן שקד
וילנאי-פדרבוש עשתה כאן את הבלתי אפשרי: היא יצאה לכתבה שבה ידוע מראש כי תשמש כלי בתעלול יחצ"ני זול ודוחה, במה שנראה כהחלטה מערכתית אומללה. למזלה, קנפו סיפקה סחורה טובה מהצפוי
אילנה דיין יודעת יותר מויקי קנפו מה טוב ונכון בשבילה. עובדה. ויקי נכשלה עד כה בכל הפרמטרים של אילנה דיין. אין לה שיקול דעת מספק, היא תמיד טועה, היא תמיד נותנת לאחרים להחליט בשבילה, היא תמיד מתחרטת בסוף, היא לא עקבית, סדרי העדיפויות שלה מעוותים, נמאס לה להוביל מאבק שיצאה אליו במקרה, והכי גרוע זה שהיא פתאום רוצה להיות יפה ונשית, כי יש לה הזדמנות לעשות את זה בחינם. ממש הפוך מאילנה דיין.
לאילנה דיין הכל ברור. הכל עובדה. אז היא משסה את הכתבת-החדשה-בעלת-הרזומה-החברתי באשה שדרך ההתנהלות שלה לא מוצאת חן בעיניה. המשימה היא להביא "סוף טוב". ורק אילנה דיין יודעת מה הסוף הטוב, איך לכתוב אותו, איך לצלם אותו ואיך לחייך אותו למצלמה בלי בושה. אז שויקי לא תבלבל לה את המוח.
מבחינה עיתונאית זו הייתה עבודה לא מקצועית. הכתבה לא צילמה את המציאות, אלא יצרה אותה, עשתה לה פרובוקציות, תרגמה אותה ופירשה אותה באופן סובייקטיבי ומגמתי. הצופים היו צריכים לחשוב ולהרגיש אילנה דיין. בסיפור של דיין-וילנאי-פדרבוש יש חזקים-רעים-נצלנים (גברים כמובן), חלשה-טיפשה-נזקקת (אשה, באופן לגמרי טבעי) וחיל הישועה הנשי הלוחמני של עובדה. והתוצאות? אם לסמוך על חיוכן המלבב של דיין את פדרבוש – הן היו מעולות. או כמו שדיין אמרה "משהו טוב קרה בסוף לויקי קנפו".
אבל האמת היא ששום דבר טוב לא קרה לויקי קנפו בזכות אילנה דיין. היא לא למדה לזהות את הבחירה האינטואיטיבית של עצמה, היא לא למדה להיות אסרטיבית, לכבד התחייבויות שלקחה על עצמה, ללכת עד הסוף בתהליך עקבי ומסודר, לזהות נשים נצלניות גם כשהן תוקעות לה מצלמות לפרצוף ומבלבלות אותה. היא גם לא תהיה רזה יותר, מטופחת יותר, יפה יותר, כמו שהיא תמיד חלמה. למה? כי אילנה דיין חושבת שזה לא בסדר. היא חושבת שויקי קנפו צריכה להישאר סמל מסמורטט למאבק היסטורי לא מוצלח.
הפמיניזם של אילנה דיין הוא מהסוג השוביניסטי הנמוך ביותר. היא אשה חזקה ומצליחה בקריטריונים הגבריים המקובלים ואינה מכבדת בחירות נשיות אחרות. לא באמת. לא בכתבה הזאת ולא בכתבות האחרות שלה בענייני נשים. עובדה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
