נפתחו אירועי "הרמת מסך"
פרוייקט הדגל של יצירת המחול העצמאית חוגג יום הולדת 15. מופע הפתיחה, מחווה לבמה שסייעה לבניית ארסנל המחול הישראלי, הציג פסיפס מרהיב וממלא גאווה של יוצרים נדיבים שלא מתביישים להוקיר תודה
"פתחו את השער, פתחוהו רחב, עבור תעבור בו רכבת זהב", כתבה קדיה מולדובסקי בשיר הילדים הידוע. פרוייקט "הרמת מסך", שציין אמש את יום הולדתו ה-15, פתח לאורך השנים את השער לעשרות יוצרי מחול עצמאיים בישראל. בזכות הבמה שאפשרה להם להצליח ולהיכשל הפכו רבים מהם מחומר גולמי מבטיח להשראה שמעשירה ומסעירה את דמיונו של הקהל הישראלי והעולמי.
"אם עולם המחול הישראלי הושפע בתחילת דרכו מהנעשה בעולם, בזכות התעקשות, מסירות ואהבה רבה, הפך המחול הישראלי בשנים האחרונות בעצמו להשראה", אמרה נאוה צוקרמן, מנהלתו האמנותית של הפרוייקט בארבע השנים האחרונות, עם פתיחת הפסטיבל מרכז סוזן דלל בתל-אביב. צוקרמן הוסיפה ואמרה: "זה קרה בזכות אנשים יקרים שהבינו שבארץ בהתהוות, אמנות זקוקה לבית גידול. היצירה שייכת לאינדיבידואלים שאם מאתרים אותם, מפנים להם את הרעש היומיומי, שולחים אותם לחפש בסטודיו ונותנים להם במה, הם יוכלו לגלות את שפתם האמנותית האישית. מאחורי הפרוייקט הזה עומדת אישה אחת בשם נילי כהן (מנהלת מדור מחול במנהל תרבות) שהמחול בנפשה ואם ניתן היה להעניק פרס ישראל לפרוייקט, 'הרמת מסך' היתה הבחירה שלי".
את הנוכחים באולם סוזן דלל עטפה התרגשות. החושך ירד והמסך נפתח. בקדמת הבמה רכן המוזיקאי אורי דרומר על קונסטרוקציה מתכתית, אוחז בצינור שמזרים מים לתוך סיר מפח. זרימת המים הופכת לסאונד לא מפוענח וחוזרת לעצמה. זרקור דולק על הכוריאוגרפית והרקדנית תמר בורר, בשמלה לבנה ובשיער פזור היא חופנת בידיה קמח לבן ונושפת בו. בתוך החושך העין מגלה שלוש נשים בשמלות אדומות שכובות על הרצפה ומביאות לקומפוזיציה תוך כדי תנועה אסתטיקה וניקיון.
המוזיקה משתנה, הופכת לנאיבית ופשוטה כמו סיפור ילדים. אחד אחרי השני חוצים את הבמה כל 17 היוצרים המשתתפים במופע ההצדעה למקום שפתח בפניהם את שעריו, אפשר להם לצקת פנימה את עולמם ולחשוף באמצעותו את שפתם.
העין נחשפת לסגנונות שונים ולטביעות האצבע הרב גוניות של כל אחד מהם. ניב שיינפלד, מאמי שימאזאקי, שלומית פונדמינסקי, רננה רז, סהר עזימי, יסמין גודר, ענת דניאלי, נועה דר, שלי אללוף, רונית זיו, ליאת דרור, ניר בן גל, שלומי ביטון, תמר בורר, רמי לוי ובנימין יגנדורף. 15 שנה של עשיית מחול עוברות מול העיניים כמו סרט. 15 שנה של זיעה, חיפוש, עבודה קשה וגיבוש.
המופע, פרי של סדנת אימפרוביזציה בהנחייתה של נאוה צוקרמן מבקש, כמו בספרו של סול בלו, לתפוס את הרגע. אותו רגע שבו התברר לכל אחד מהיוצרים שאין לו דרך אחרת מלבד לרקוד. הרגעים שנוצרו אמש על הבמה לא יחזרו על עצמם כי התנועה חמקמקה, מתרחשת בהווה וזהו. מה שנשאר הוא זיכרון מערב מרגש, מלא בנדיבות וממלא בגאווה שמוכיח, יותר מכל, את חשיבותו של פרוייקט "הרמת מסך". כן ירבו.
אירועי "הרמת מסך - בכורות במחול" יימשכו עד ה-27 בנובמבר בסוזן דלל ובתיאטרון המעבדה בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
