רות, התחלה
רות אלון, מייסדת נטוויז'ן, חוזרת אל הימים הראשונים של החברה, מנתחת את הצלחתה בשנים הראשונות ואת השנים הפחות מוצלחות שבאו לאחר מכן
אפשר למצוא סמליות בעובדה כי רות אלון, שייסדה את נטוויז'ן, מעורבת כיום בחברת אינטרנט אלחוטי. בשנות ה-90 היא ליוותה את הפיכת האינטרנט המסחרי משירות למכורים בלבד למוצר צריכה המוני, המתחרה בכבוד בכל אמצעי תקשורת אחר. כאשר השוק מתקרב לרוויה, נשואות העיניים לאוויר, אל האינטרנט האלחוטי, משם תמשיך מהפכת האינטרנט בשנים הקרובות. אך טבעי כי מי שנחשבת כחלוצה בתחום בישראל תהיה בעמדת תצפית טובה גם בעשור השני של האינטרנט בישראל.
אלון, ילידת 1951, בוגרת הטכניון, תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במדעים, היא בתו של עוזיה גליל, שהיה יו"ר ונשיא אלרון. ב-1994, כאשר הוקמה חברת נטוויז'ן, מונתה אלון מונתה לתפקיד נשיא ומנכ"ל. כאשר אולצה לעזוב את תפקידה, בינואר, 2000, נטוויז'ן הייתה עדיין ספק האינטרנט המוביל בישראל.
הימים הראשונים
"עיקר ההשקעה הייתה בקווים הבינלאומיים וגם עלות הציוד הייתה יקרה", נזכרת אלון, " קו אופטי של 64K עלה בזמנו 60 אלף דולר לחודש. והיו גם קשיים אחרים, ביורוקרטים. למשל, באותה בתקופה היה מאוד לא פשוט לקבל 200 קווי טלפון עבור המודמים".
אלון מעידה, כי בחודש יולי, 1995, כאשר התמזגו נטוויז'ן ואלרונט (ספק אינטרנט נוסף מבית אלרון שהתמקד בשוק העסקי), היו לנטוויז'ן 3,000 לקוחות בחיוג ואילו לאלרונט היו כ-30-40 לקוחות עסקיים – מספרים מגוחכים במושגים של היום.
"ההערכה שלנו הייתה כי המנויים בשנתיים-שלוש הראשונות יהיו אנשים שנחשפו לאינטרנט בארה"ב או סטודנטים שגלשו באוניברסיטה. עם זאת, ההרכב ההומוגני של המנויים החל להשתנות די מהר, כבר אחרי שנה", אומרת אלון, "בהקשר הזה העיתונות עזרה לנו מאוד, שכן לא עמדו לרשותנו תקציבי פרסום, אך העיתונאים, שהיו מחוברים, לא הפסיקו לכתוב על הדבר הנפלא הזה הקרוי אינטרנט ולתאר מה עושים עם זה. הסיוע הזה דחף את התחום בצורה בלתי רגילה".
השקעה בשירות וקווי תקשורת
קצב ההתחברות היה איטי עד ייאוש ובשביל התענוג המפוקפק הזה התבקשו הגולשים לשלם 50 דולר ל-30 שעות בחודש, ועוד שני דולרים על כל שעה נוספת.
בנטוויז'ן גילו עד מהרה כי ההשקעה הכבדה ביותר נדרשת לצורך תפעול מחלקת התמיכה הטכנית. "ההשקעה בתמיכה הייתה ענקית ולא כיסתה את העלויות", אומרת אלון, "עם זאת, היה לי ברור שהשירות זו נקודת המפתח. השקענו ארבעה מיליון דולר – סכום גבוה באותם ימים – כדי להקים מערך תמיכה טוב ולרכוש קווי תקשורת אמינים. אנשים שמעו מחברים שנטוויז'ן היא חברה אמינה וטובה והצטרפו אלינו".
אך בחברה גילו שלא מספיק להיות טובים ואמינים כאשר יש לך מתחרים זולים. ספק האינטרנט החדש ברק ואינטרנט זהב הורידו את המחירים מטה, בעוד בזק בינלאומי מתחילה לשאוב אליה את מנויי הפס הרחב. "הורדנו מחירים וזה מהלך שפוגע בשורה התחתונה", אומרת אלון, "אינטרנט זהב יצאה לבורסה עם חוב של 10 מיליון דולר לבעלי המניות ואילו נטוויז'ן לא הייתה חייבת גרוש עד תחילת 2000 ואף הייתה חברה רווחית במשך שנים. צריך גם לזכור כי נטוויז'ן השקיעה יותר כסף בקווי תקשורת אמינים בעוד מתחרים כמו אינטרנט זהב ובזק בינלאומי נהנו מקווי תקשורת במחירים נמוכים בהרבה.
"אם בעלי המניות מוכנים שתיכנס עמוק לכיס שלהם, אין שום בעיה להוריד מחירים ולהביא הרבה לקוחות. הכניסה של בזק בינלאומי לאינטרנט המהיר הייתה פשוטה למדי: בעלי המניות החליטו לשים את כל הכסף הדרוש לכך בעוד בעלי המניות שלנו לא כל כך ידעו או החליטו מה לעשות, אל תשכח שהיינו קרובים לכבלים (תבל החזיקו בבעלות חלקית על נטוויז'ן ג.מ.) וקיווינו שהם יעזרו. האינטרנט המהיר דרש קווי תקשורת יותר מהירים ומה לעשות שתנאי התחרות לא היו שווים ולבזק בינלאומי יותר קל לספק לעצמה קווי תקשורת מהירים מאשר נטוויז'ן".
"השוק ימשיך לגדול"
כיום, כאשר ספקי האינטרנט מוכרים את החבילה הבסיסית במחירים זולים שאינם משתלמים להם וקצב המתחברים החדשים לאינטרנט הולך ויורד, אלון צופה כי השוק ימשיך לגדול בזכות חבילות טלפוניה באמצעות פס רחב (VoB) ושירותים שונים שיציעו החברות ללקוחות.
אלון לא מוכנה לחתום על כך שנטוויז'ן אינה מובילה את שוק האינטרנט המהיר כי בשוק הזה, מספר הלקוחות הוא לעיתים נתון ראוותני שאינו חושף מנויים "רדומים" או משקלל את שיעור ההכנסה מכל מנוי. היא בוודאי לא מוכנה לדבר על "כשלון".
פיצול תלת ראשי
עם זאת, קשה שלא לחשוב על הפספוס של חברות הכבלים, שיכלו ליהנות היום מנטוויז'ן חזקה, ספק האינטרנט של חברות הכבלים, להתמודדות ראש בראש עם בזק בינלאומי. במקום זאת, הם התעקשו לא לפספס כל הזדמנות ולפצל את הכוחות.
אחת הסיבות לכך הוא הפיצול התלת ראשי שנכפה על חברות הכבלים עצמם – תבל, מתב וערוצי זהב – אך יש בכך כדי לספק הסבר חלקי בלבד. נאיבי לחשוב שמה שהיה אמור לקרות כבר לא יקרה. תאגידי התקשורת המתהווים כאן יספקו לנו שירותים במגוון פלטפורמות, ויעידו על כך החברות בזק והכבלים, אשר כבר מספקות היום שירותי טלפון, טלוויזיה ואינטרנט (בעזרת חברות בנות כמובן).
החזון: חיבור אלחוטי מכל מקום
עכשיו מלווה אלון מקרוב את חברת האינטרנט האלחוטי 2Plus, אשר שמה לה למטרה לשחרר את מחשבי ישראל מהכבלים ולאפשר להם להתחבר לאינטרנט ללא הגבלה. החזון הרחב יותר רואה בחברה מעין ספק אינטרנט אלחוטי, המחבר בין המשתמשים הנמצאים בדרכים לספקי אינטרנט הנקרים בדרכם. כיום הגלישה האלחוטית מתבצעת מנקודות חמות המותקנות בבית, בבית קפה, בנמלי תעופה או בתי מלון, אך בעתיד היא תתרחב לאזורים גדולים יותר בעזרת טכנולוגיות כמו Wimax בעתיד הקרוב ו-Ultra Wide Band בעתיד הקרוב פחות.
"הרעיון הוא שהמשתמש יוכל להתחבר לאינטרנט בצורה אלחוטית, לא חשוב היכן הוא נמצא", אומרת אלון, "אנחנו רוצים לספק למשתמשים את כל היכולות הנוכחיות והעתידיות ברשת העתידית. הטכנולוגיה פחות חשובה מבחינתנו מהצרכים של המשתמשים ואיך אפשר להשיג אותם. יצא לי לעשות סדר במצגות של הרצאות שלי מלפני 6-7 שנים. התחזיות שמופיעות שם מתחילות רק עכשיו להתממש. בזמנו לא ידענו איך לקרוא לטכנולוגיה וכיצד היא תסופק, אך היום כבר אי אפשר לקרוא לזה מהפכה. המהפכה כבר התחילה ומה שקורה היום זה חלק ממנה".
לפנייה לכתב/ת 
